מן הפח. צילום: תמר מושינסקי

"נעים מאוד, אני תמר ואני מצלמת את פריז."

זאת היתה תמצית פנייתה של תמר אלי, כולל הפניה לאוסף הצילומים היפה שלה והצעה נדיבה להשתמש בהם באתר. הצעתי לה לבחור כמה מהם ולהציג אותם כאן.

אליך, תמר:

"חלק מהעניין בלהיות תייר ישראלי בפריז, או על אחת כמה וכמה אחד כזה שגר בה לתקופה ממושכת יותר, הוא עניין ההשוואות. פריז כל כך שונה מהמציאות הישראלית שאנחנו מורגלים בה, שאין לנו ברירה אלא להתחיל לשחק "מצא את ההבדלים".

נתחיל בניחוש מחירי הדירות (לא יעלה על הדעת), נמשיך וננתח את היומרה המפורסמת (סנובים), חוש האופנה המפותח (אין מילים). המתמידים יגיעו אפילו עד ניתוח ההבדלים בין ניחוחות הגוף הידועים לשמצה שלהם לבין אלה שלנו. ועדיין, לא ברור מה הופך את העיר הזו לככ מיוחדת ומופלאה. תעלומה.

שלוש פעמים הייתי בפריז עד כה. בפעם הראשונה נשארתי 5 ימים, בשניה – שבוע, ובשלישית – חצי שנה והיד עוד נטויה. תמיד הגעתי בחורף, ולמרות הקור, העיר האירה לי פנים, באור הייחודי שלה, השונה. והרי מהו צילום אם לא ציור באור (פוטו-גרפיה)? שלוש התמונות שכאן צולמו באקראי, רגעיות לא מתוכננות, כל אחת מהן בביקור אחר שלי כאן".

צל ליד הלובר. צילום: תמר מושינסקי

Republique. צילום: תמר מושינסקי