נתחיל מהסוף. מקרון מוזהב של Lenôtre

תמרצתי את עצמי: אם אסיים לארוז בזמן, תהיה לנו שעה לפני איסוף הילדות מהגנים ולפני טיסת הערב המאוחרת. מתברר ששיטת האסימונים עובדת עליי יופי, אם רק תחליפו אסימונים במקרונים.

ארזתי הכל, בעצמי, אף אחד לא נתן לי שום דבר להעביר, וכן, אני יודעת למה אתם שואלים.

(המשך…)

השמלה שעל הבובה אזלה. COS

בין שמחתי הגדולה לגלות בלונדון סניף גדול של בננה ריפבליק ואכזבתי למצוא שם שום דבר בשבילי, נכנסתי לחנות אחרת, שנראתה רשתית למדי אבל די מעניינת, שנקראה COS. היא נראתה כל כך מבוססת ומגובשת, שהתפלאתי מאוד שלא שמעתי עליה, ועל אף שמדדתי שם כמה בגדים מוצלחים ממש, קצת היססתי להוציא שמונים יורו על חולצת-שמלה סריגית בכחול מעולה, עם ריצ'רץ' אלכסוני. שוב הרגשתי, בו בזמן שידעתי שטעות גדולה  בבסיס הרגשתי זאת, שיש לי עוד יומיים בלונדון, שאם לא אמצא שמלה אחרת, זולה יותר או מוצלחת עוד יותר, אחזור לשם ואקנה את ההיא.

ביג מיסטייק. בטיול קונים מה שמוצא חן, לא חוזרים לאחור ולא מתחרטים.

(המשך…)

Trésor By Brigitte Masson. אוצרות משובחת

רחוב טרזור במארה מתחיל בקפה דה פילוסוף הנודע וההומה והופך בהמשכו למדרחוב רחב ואירופאי לגמרי, עם לפסטורליה שלווה וירוקה של לבני מרצפת קטנות ויוקרה מעוצבת. וכל המוסדות ששוכנים בו, נושאים בגאווה את שמו. בית קפה "טרזור" ומועדון "טרזור", וכמה חנויות עיצוב, וחנות בגדים אחת שנקראת גם היא "טרזור".

(המשך…)

על פי שמה, מצהירה החנות מפורשות שאתם ממש לא מוכרחים את מה שיש לה למכור, אבל התכשיטים, אהילים, בובות קטנות, צעיפים, קישוטים וטריקים שלה כולם נאים ועשויים בטעם טוב, וחלקם במחירים אפשריים. לכל אחד נלווה סיפור קטן של מסע מאמנית בגוואטמלה שמשתמשת באבנים ממצריים ובבדים שהובאו מאפריקה, וגם אם אתכם זה לא מרשים, זה בטח ישכנע את מקבל המתנה שלכם.

(המשך…)

Treize a Table

כעבריה גאה אני מקנאה בצרפתים על הצרפתיות האדוקה שלהם. כמעט כל שמות המקומות כאן הם בצרפתית, ורבים מתוכם כוללים משחקי מילים. כתלמידת צרפתית מתמידה אך איטית, לא תמיד אני מצליחה לפענח את כפל המשמעות. אבל את משמעות השם של Treize a' Table – שולחן לשלושה עשר – אני יכולה לנסות להבין בעצמי, אם רק אתן לחרדות שלי להנחות אותי: נניח שאת מארחת, אפילו אחת שאיננה צרפתיה, והזמנת חברים לארוחת ערב. תריסר. לא מעט, אבל תעמדי בזה. יש מקום לכולם. לפתע התברר שאחד האורחים מביא איתו חבר שנמצא במקרה בעיר, יהיה זה אפילו האפיפיור שהתאהב לגמרי בפריז בביקורו האחרון והחליט לחזור. אבל הסט שלך הוא רק לתריסר, כמקובל.

אהה. האימה.

(המשך…)

Le Pick Clops. תפוזים סחוטרי

בית קפה מתוק ונעים על פינת הרחובות המוצלחת Vielle Vieille du Temple ו-Verrerie (נראה אתכם מאייתים את זה נכון בהכתבה הבאה; לעזאזל, נראה אותי מאייתת את זה נכון). שום דבר גדול לכתוב עליו הביתה, פרט לצבעוניות, מרחב, ידידותיות למשתמש ומעט קוסמופוליטיות. יש עיתונים, אין אינטרנט מהיר, אבל מותר בהחלט לעבוד עם מחשב (הלו, עד לצהריים. מעט התחשבות בבקשה בפרנסת הבעלים).

(המשך…)

Free

חנויות יד שניה ממש לא עושות לי את זה. מחניק לי מדי. אלה בפריז עשויות להיות יוקרתיות ומפתות, כמו אלה
ב-Palais Royal, אבל וינטג' אמור להיות משהו שאני יכולה לקנות אותו ובזול, כי בכל זאת, אחר כך עוד צריך לתפור ולתקן, ואיך אפשר להשוויץ שזה וינטג' אם דידייה לודו מצא את זה לפניי, ניקה ותיקן ועיצב מחדש וגבה אלף יורו?

אבל כשעברתי ליד החנות Free'P'Star נמשכתי פנימה כאילו אני מקצרת בעצמי חצאיות ומשדרגת שמלות עתיקות (אני לא). היא צפופה ומאובקת, אבל יש בה משהו מגניב לגמרי. אולי המוזיקה, אולי מעילי הפרווה. ומה לומר, היו שם כמה פריטים שכמעט המירו את דתי, כמו חצאית פליסה תכלכלה מבריקה בחמישה יורו, שמלה ארוכה פרחונית בעשרה, או מעיל פרווה רך במאה חמישים.

(המשך…)

חנות של רהיטים ואביזרים לבית, כולם מעוצבים לעילא וכמעט כולם עם טוויסט כלשהו, כמו שולחן הפרספקס שנראה כמו מפה שעוטפת שולחן אחר, או הספריה ללא ספריה, שרק תומכת בספרים ככה שייצרו יפה עמוד של בלגן ספרותי מפוקח. נחמד בשביל לקבל השראה, או לקבל אומץ ולסחוב הביתה משהו (המחירים לא בשמיים).

(המשך…)

מכיוון שהיא נמצאת באחת החצרות הפנימיות, עלולים לפספס אותה וחבל. La Piscine היא חנות ענקית של עודפי מעצבים כמו ויויאן ווסטווד, דירק ביקמברג, סבן, פול אנד ג'ו, ורסאצ'ה, קוסטום נסיונל ופלן סוד, המסודרת לפי צבעים. אל תתנו לקרירות של המוכרות להרתיע אתכם מלעיין לעומק, יש שם מציאות מוצלחות, ואל תשכחו לרדת גם לקומת הגברים. 

(המשך…)

בשולי המארה, ממש ליד תחנת המטרו של סן פול, נמצאת מסעדה תאילנדית, אינטימית, נעימה מאוד ומוצלחת, ולא יקרה כלל (30 יורו לסועד הערב): 

(המשך…)