Treize a Table

כעבריה גאה אני מקנאה בצרפתים על הצרפתיות האדוקה שלהם. כמעט כל שמות המקומות כאן הם בצרפתית, ורבים מתוכם כוללים משחקי מילים. כתלמידת צרפתית מתמידה אך איטית, לא תמיד אני מצליחה לפענח את כפל המשמעות. אבל את משמעות השם של Treize a' Table – שולחן לשלושה עשר – אני יכולה לנסות להבין בעצמי, אם רק אתן לחרדות שלי להנחות אותי: נניח שאת מארחת, אפילו אחת שאיננה צרפתיה, והזמנת חברים לארוחת ערב. תריסר. לא מעט, אבל תעמדי בזה. יש מקום לכולם. לפתע התברר שאחד האורחים מביא איתו חבר שנמצא במקרה בעיר, יהיה זה אפילו האפיפיור שהתאהב לגמרי בפריז בביקורו האחרון והחליט לחזור. אבל הסט שלך הוא רק לתריסר, כמקובל.

אהה. האימה.

(המשך…)

Le Pick Clops. תפוזים סחוטרי

בית קפה מתוק ונעים על פינת הרחובות המוצלחת Vielle Vieille du Temple ו-Verrerie (נראה אתכם מאייתים את זה נכון בהכתבה הבאה; לעזאזל, נראה אותי מאייתת את זה נכון). שום דבר גדול לכתוב עליו הביתה, פרט לצבעוניות, מרחב, ידידותיות למשתמש ומעט קוסמופוליטיות. יש עיתונים, אין אינטרנט מהיר, אבל מותר בהחלט לעבוד עם מחשב (הלו, עד לצהריים. מעט התחשבות בבקשה בפרנסת הבעלים).

(המשך…)

Free

חנויות יד שניה ממש לא עושות לי את זה. מחניק לי מדי. אלה בפריז עשויות להיות יוקרתיות ומפתות, כמו אלה
ב-Palais Royal, אבל וינטג' אמור להיות משהו שאני יכולה לקנות אותו ובזול, כי בכל זאת, אחר כך עוד צריך לתפור ולתקן, ואיך אפשר להשוויץ שזה וינטג' אם דידייה לודו מצא את זה לפניי, ניקה ותיקן ועיצב מחדש וגבה אלף יורו?

אבל כשעברתי ליד החנות Free'P'Star נמשכתי פנימה כאילו אני מקצרת בעצמי חצאיות ומשדרגת שמלות עתיקות (אני לא). היא צפופה ומאובקת, אבל יש בה משהו מגניב לגמרי. אולי המוזיקה, אולי מעילי הפרווה. ומה לומר, היו שם כמה פריטים שכמעט המירו את דתי, כמו חצאית פליסה תכלכלה מבריקה בחמישה יורו, שמלה ארוכה פרחונית בעשרה, או מעיל פרווה רך במאה חמישים.

(המשך…)

חנות של רהיטים ואביזרים לבית, כולם מעוצבים לעילא וכמעט כולם עם טוויסט כלשהו, כמו שולחן הפרספקס שנראה כמו מפה שעוטפת שולחן אחר, או הספריה ללא ספריה, שרק תומכת בספרים ככה שייצרו יפה עמוד של בלגן ספרותי מפוקח. נחמד בשביל לקבל השראה, או לקבל אומץ ולסחוב הביתה משהו (המחירים לא בשמיים).

(המשך…)

מכיוון שהיא נמצאת באחת החצרות הפנימיות, עלולים לפספס אותה וחבל. La Piscine היא חנות ענקית של עודפי מעצבים כמו ויויאן ווסטווד, דירק ביקמברג, סבן, פול אנד ג'ו, ורסאצ'ה, קוסטום נסיונל ופלן סוד, המסודרת לפי צבעים. אל תתנו לקרירות של המוכרות להרתיע אתכם מלעיין לעומק, יש שם מציאות מוצלחות, ואל תשכחו לרדת גם לקומת הגברים. 

(המשך…)

בשולי המארה, ממש ליד תחנת המטרו של סן פול, נמצאת מסעדה תאילנדית, אינטימית, נעימה מאוד ומוצלחת, ולא יקרה כלל (30 יורו לסועד הערב): 

(המשך…)

הנה חנות נעליים שיצאה מדעתה, אטלייה לייצור כל חלומות הנעליים, בהם גם חלומות הבלהה שלכם. ריי חולם אותן ומעצב לתצוגות אופנה ואירועים מיוחדים, המחירים של היצירות המכונפות והמחופפות שלו מתחילים ב-900 יורו לזוג, אבל מה'כפת לכם להסתכל.

(המשך…)

המלצה מנצחת לארוחה טובה תוך כדי הסתובבות במארה. מטר מרחוב Francs Bourgois, בו מבינים ששם התואר בורגני איננו רק עלבון, ומרחק יריקה מסוגננת מפלאס דה ווז' הנצחית, על בתי הקפה התיירותיים שלו, נמצא הביסטרו הקטן והמודרני הזה, שמצליח להיות מקומי בו זמנית ובו זמנית להסביר פנים לתייר, ולהגיש אוכל מהסוג האהוב עלי: עשוי טוב, צרפתי במקורו אבל קליל, עם טוויסטים יצירתיים וקצת אוריינטליים, ושמן סומסום לכל.

(המשך…)

פלאס דה ווז', בעיני, הרבה יותר מכנסיית הנוטרדאם, היא ליבת העיר, לפחות אחת מהן. טיול בפריז איננו טיול בלי שיטוט קצר לידה. אז כשתהיו שם, אם במקרה הצטיידתם בחובבת אופנה שיודעת להעריך איכות ולכמוה לה בעת הצורך, החנות המקסימה של סילבי גיו היא כור קטן של טעם טוב: יש שם שמלות נהדרות ממשי מענג ממש, ובמגוון מידות, כי הצרפתיות רזות יחסית, אבל גם לאישה בגודל לארג' מותר כאן להתלבש יפה (שמלות מ-150 ועד 500 יורו בערך).

(המשך…)

האמת, שמרבית התיקים שנמכרים בפריז הם ממש לא לרוחי, קצת זקנים מדי, קצת מצועצעים, קצת איטלקיים מדי, לא מספיק נקיים ולא מספיק מעניינים. בדיוק ההיפך מהתיקים המצוינים של ניקול להמן.

(המשך…)