מתוק מצידו של האיטלקי-ארמני מאיר הפנים הנ"ל להסביר באריכות על הנעליים שהוא הוגה, מתכנן, עושה, הן גם יפות, ומאוד מיוחדות.

(המשך…)

עוגת תותים

אני יודעת שזאת טענה שנשמעת מגוחכת, אבל היא אמיתית לגמרי: בפריז חסרים בתי קפה טובים. זה מתחיל בזה שהקפה כאן רע מאוד, ממשיך בעובדה שבדרך כלל או שאוכלים כאן קרואסון או טארטן (בגט עם חמאה וריבה), ומעטות הן ה-Petites Dejeuners ויקרות המה. והנה, דורית, חברתי, הגיעה עם ההמלצה השווה ביותר הזאת לבית קפה, שהוא לא רק משמש כבית קפה במובנו התל אביבי והמדויק, כלומר מקום שבו אפשר גם לשתות קפה וגם לאכול משהו בינוני וקל, אלא הוא עושה את זה מעולה כל כך. 

(המשך…)

La Photofactory

ברחוב הזה, המתוייר לעייפה, בין הוטל דה ויל ופומפידו, יש די והותר חנויות של מזכרות, אייפלים בכל הגדלים, בכל הצבעים ובכל החומרים להביא הביתה. אבל La Photofactory יכולה לעלות על כולן.

(המשך…)

Gallerie LJ Beaubourg

הפריזאים האמיתיים קוראים לפומפידו "בובורג". שתי דקות לפני שמגיעים אליו מהוטל דה וויל, ברחוב Renard 23, נמצאת Gallerie LJ Beaubourg, גלריה מוצלחת מאוד לאמנות מודרנית. 

(המשך…)

Loft Design by

לופט היא מהחנויות האלה שעושות לך חשק להצטלם או לפחות לצלם. תכנסו לחנויות שלהם, שמורכבות למופת משחורים ואפורים והרבה עץ ועור, כדי ליהנות מסט הצילום הפוטנציאלי המצוין שהם ארגנו שם ללקוחות שלהם. אם הייתי צלמת, הייתי מרכיבה את המלתחה שלי מהאפורים-שחורים-מקסימום כחולים שלהם לעבודה, וגם אם הייתי במקרה צלמת חתונות, ולמרות הטונים השקטים, בגלל הגזרות המצוינות, איזה תחכום שקט והחומרים המצוינים, אני בטוחה שהייתי מרגישה גם נוח וגם יפה לבוא ככה לחתונה, בג'ינסים הדקים והמצוינים שלהם, עם המצלמות הכבדות תלויות על הכתפיים שלי, העטויות בסוודרים המהממים של לופט, דקיקים ועשויים מקשמיר רך ונעים.

(המשך…)

זאת חנות כמעט מוגזמת, של בשמים מתוקים ובגדים מתוקים נורא, פרחוניים ומתיילדים, וברור שמלבישות בסרטים צריכות לעבור כאן כי לאחת הדמויות, איזו פתיה רומנטית, זה יתאים, אולי דווקא לפתיינית הצינית, כי הפרחים האלה מוגזמים לגמרי, אבל בכל זאת מפתים.

(המשך…)

זאת חנות שמתאימה יותר לנחלת בנימין מאשר לרו דה רוזייר, אבל כשחושבים על זה, גם הפלאפל של רו דה רוזייר היה מתאים יותר לנחלת בנימין לולא היו מוכרים אותו עם מזלג. החנות של אן אליזבת, היא חריגה אפילו במדרחוב הנחמד של החנויות שרובן שייכות לרשתות כמו קוקאי, אבל גודלן הצנוע עדיין הופך אותן נגישות.

(המשך…)

הטריק הזה עובד עלי בכל פעם מחדש: פריטים זהים, שחוזרים על עצמם רק בצבעים שונים. זה עובד נהדר בספורה, זה עובד גם סתם בחנויות של כלי כתיבה, וזה עובד יפה בחנות התיקים הפריזאית הנחמדה הזאת שמצליחה לשלב יפה בין גזרות מעניינות, עורות טובים, בדים צבעוניים שמחיים הכל, כמה הגנבות צעירות ומחירים אפשריים. ויש גם יומנים מקסימים, כרוכים בעור. 

(המשך…)

גלריית הילדים בפומפידו מתוך התערוכה

שלושה נכסים מרכזיים יש למרכז פומפידו, שיכולים לעזור לכם לשחד את הילדים להצטרף אליכם: הבריכה המפורסמת הצמודה למוזיאון שהפסלים הצבעוניים והילדותיים שבה מסתובבים ויורקים מים לשמחת המשפחה כולה, הגרמים המזגזגים של המדרגות הנעות שהם לא רק מוטיב אדריכלי משובח אלא גם תענוג ילדותי מתמשך, ושלישית ומוכרת פחות היא גלריית הילדים המצוינת, בקומת הכניסה.

(המשך…)

ברו דה טורן, במארה ממש, בונים על הרצון האנושי למצוא בעצמך את הדבר המיוחד שלא כתוב באף מדריך תיירים. וככה, כמעט בכל סוף שבוע, מקיימים שם בהאנגר בינוני בגודלו ונחמד בצורתו, עם שירותים אבל לגמרי בלי מזגן, שוק מעצבים. של בגדים ותכשיטים וכובעים ואביזרים וגם לפעמים חפצי נוי, כמו הפטיפון המאיר המדליק למדי שראיתי שם היום. זה לא הכי זול בעולם, אבל זה גם לא יקר, יש שם, כמו בכל שוק מעצבים, הברקות לצד חקיינות, ויש שם מקומיים ותיירים ואפשרות למצוא דברים מקוריים במחירים אפשריים.

(המשך…)