בוא בוא, מחכים רק לך. החתונה הראשונה: בורז'ואה סן סולפיס

סן סולפיס היא לא רק אחת הכנסיות החשובות בפריז, ואחת הכיכרות המפורסמות בה, ולא רק נעץ על המפה שמסמן שממש כאן נמצאת אחת החנויות של פייר הרמה, זו גם זירת התרחשויות חשובה על התפר שבין הפרטי לציבורי, בין הדתי לאזרחי. פעם אפשר לחזות כאן בחבורת ילדים וילדות לבושים לבן, מלווים על ידי הוריהם הגאים, כנראה אחרי הטבלה המונית, ופעם בפרחי כמורה שכנראה עברו שלב בהסמכה וקיבלו חגורה חדשה.

הפעם נתקלנו בחתונה ובחלק החשוב שלה, זה שנותר לנצח ולא משנה לאן יוליכו בני הזוג את נישואיהם: צילומי החתונה.

(המשך…)

מקור השרקוטרי, ומתחת - האנטי-פסטי. Le Cherche-Midi

"אמא!", ננזפתי. "לא נסענו לצרפת כדי לאכול במסעדה איטלקית. אני רוצה לאכול אוכל צרפתי". צודקת. הילדה צודקת. אבל האנשים שישבו על המדרכה שמחוץ למסעדה נראו כל כך מאושרים.

(המשך…)

תיירים מרגישים בבית בפלאס פירסטנברג. תמונה מאלבום משפחתי

מכיון שהרובע השישי הוא האהוב עליי, הוא גם המוכר לי ביותר ובמשך השנים הזדמן לי להשתכן בכמה מהמלונות שבו, שממוקמים כולם סביב רחוב סן סולפיס המקסים. בעיניי זה המיקום האולטימטיבי: ליד כנסיית סן סולפיס, בין בתי קפה מקסימים, חנויות יפות, ארבע דקות מגני לוקסמבורג, אזור שהוא גם שכונתי וגם שיקי. הנה כמה מלונות שאליהם אני חוזרת שוב ושוב.

(המשך…)

שיאו, המעצב הגרפי שעבר להכנת תה בעקבות אשתו השפית. יאמ'צ'ה

כשהחלטנו לנסוע לסוף שבוע זוגי באחת הערים האהובות עלינו ביותר, כל מה שהיינו צריכים זה בעצם לייצא את הבנות למבוגרים אחראים בתשלום. וכך זכינו בסוף שבוע פריזאי ארוך, נטול ילדות ונטול משימות (אם נתעלם מאחת גדולה בתחילתו ואחת גדולה בסופו. כן, נתעלם). זה היתה הזדמנות טובה לגשת לרשימת ההמלצות שלנו ולראות מה מתוכה אנחנו מתכוונים סוף סוף ליישם.

(המשך…)

Ze Kitchen Galerie. איום ונורא, מחריש אזניים

לא יודעת מה הסיפור של זה קיטשן גלרי. כלומר, אני יודעת, כי שמענו עליו המון, הוא כבר מחכה מזמן ברשימת הטרם הספיקונו שלנו. הוא אמור להיות אחד המקומות התוססים והשווים, שילוב של אוכל טוב עם אווירה ניו יורקית (זה מה שאומרים כאן כשרוצים לומר מעודכן, בלתי חרישי ואולי אפילו מעט מגוון). המיקום שלו, ליד הבוקיניסט הנחמדה של גי סבואה, ובאופן כללי על גדות הסן מצידו השמאלי, מעיד שלהבדיל מכל הביסטרונומיק, שעזבו את מרכזי הערים וכל הסיפור הזה, זה קיטשן גלרי (שימו לב לנגיחה הקלה במבטא הצרפתי) התכוונה מאז ומעולם להיות מרכזית ולהצליח.

(המשך…)

Terrace, St. Severin and Notredame............................Photo: Zeev Ben Nahum

בכל פעם שאנו מבקרים בפריז אנו מתאכסנים באותו מלון, באותו החדר. לחדר מרפסת בצורת "ר", הפונה לכוונים דרום ומזרח. זו נקודת המוצא לכל טיול שלנו בעיר, ועליה אני חושב לקראת כל גיחה.
מספר פעמים ביום אנו יושבים במרפסת – בבוקר, עם הקיצנו ובטרם נצא לשיטוט; לקראת חשכה; ובעת חזרתנו מבילוי הלילה.
הגם שאין המרפסת בעלת פנורמה מושלמת, הרי היא מעניקה זוית ראיה מעניינת לפנים שונים של העיר, שכולם במרחק הליכה קצר: היסטוריה, תרבות, בילוי, אוכל, חיים אקדמיים, חיי יומיום, ועוד ועוד – וכמובן יופי שאינו נגמר.

(המשך…)

באחד הרחובות הקטנים והיפהפיים בגדה השמאלית, אלה שכל המסעדות בהן נראות מקסימות אבל ברור לך שרובן מלכודות תיירים, אווי אוואן היא מסעדה יוונית מוצלחת ולא יקרה, עם שמן זית וזעתר ונחמדות בסיסית.

(המשך…)

על בסטיד אודאון שמעתי גדולות ונצורות עוד כשהייתי בישראל (לא רק א' לוברנו ממליץ עליה בחום). בעיני היא בכלל איטלקית, המסעדה הזאת שנמצאת ליד האודאון אבל מול גני לוקסמבורג ממש. יש בה משהו שקט ונעים עם טיח פיגמנטי על הקירות ומקומיים ותיירים ולמי אכפת. אכלנו שם טוב ויצירתי במידה, עניין די נדיר ביחס למסעדה ותיקה בפריז.

(המשך…)

סינולוגיה: Sinologie

פריז ומזרח רחוק הולכים מצוין יחד. לא רק שפריז היא התאומה הקולינרית של יפן (ע"ע לוברנו) אלא יש משהו שמצליח לחמם ולגוון את האוירה הפריזאית הצוננת כשמוזגים פנימה קצת סין.

(המשך…)

חברה מוצלחת וקטנה של בגדי ילדים מקסימים למדי, צרפתיים מספיק כדי שיהיו חינניים, פשוטים מספיק כדי שיהיה אפשר ללבוש אותם בלי להתחפש לבובה. הכל עשוי מכותנה דקה ונעימה, יש גם מעט טריקואים מצוינים, בדוגמאות עדינות ואלגנטיות, והמחירים אפשריים. 

(המשך…)