ז'אן קפ דה וויל, ספרן מחונן

וזה ז'אן קפ דה וויל. חנות הספרים שלו, שנקראת פשוט "חנות ספרים", רק בצרפתית, היא האטרקציה ליודעי ח"ן בשכונה שלנו. הלכתי לדבר איתו קצת, למרות שהקשרים שלי ביחידת החילוץ הארצית התרופפו קמעה.

הוא היה מנהל שיווק בכיר למדי באחת מיצרניות הרכב הגדולות. "במקום טוב באמצע, את מכירה את העיקרון הפיטרי, כן?", הוא שואל אותי. מכירה. החברה גדלה והציעו לו לעבור לארצות הברית אבל הוא לא רצה לעזוב את פריז, והעדיף לא לדרוך על ראשו של איש ולא רצה שידרכו על ראשו שלו, כמילותיו שלו. זאת היתה ההזדמנות לפרוש ולפתוח ספריה, כמו שתמיד חלם. בהתחלה היתה לו חנות גדולה יותר, בת שבעה עובדים, אבל הוא לא רצה יותר להעסיק איש, פרט לו ולשליח שמביא את החבילות מההוצאות, אז הוא התמקם בחנות הספרים הקטנה שלו.

הערימות הספונטניות שגבהות שם יכולות בקלות לקבור כלב קטן. "זאת הדרך הכי טובה למכור ספרים, מסקנות של שנים רבות של עבודה כמנהל שיווק? "לא", הוא צוחק. "חשבון פשוט: יש בערך שלושה מיליון כותרים בצרפתית. לי בחנות יש רק 33 מ"ר, אבל המינימום שיכולתי להרשות לעצמי להחזיק בחנות הוא 23 אלף כותרים. פחות מזה באמת אי אפשר. וזה הסידור היחידי של 23 אלף ספרים על 33 מ"ר".

תוך כדי שיחתנו בשביל הנחש הצר שמוביל מדלת החנות לעומק הספריה, מגיעים קונים, מבקשים חוברות לימוד או ספר מסויים, וקאפ דה וויל עוצר אותי מלסגת אחורנית. הם נעלם בתוך הספרים ותוך חצי דקה חוזר עם מה שביקשו, מעביר להם את הספר או חוברות העבודה מעל ראשי, והם מעבירים אלי את הכסף, אני מעבירה לו. גשר צר מאוד. אחד הלקוחות הצעירים, מבקש לשמחתו,ספר של Laurent Gaudé, הסופר הצרפתי הטוב ביותר בעיניו כיום, שבמקרה גם מופיע על שער Page, ירחון בעלי חנויות הספרים, שם כותב מדי פעם גם קפ דה וויל.

ולא, הוא לא פוחד ממפולת. "צריך ללכת לאט. אם ממהרים או עושים טעות, אז הספרים נופלים עליך. אבל אם הולכים בשלווה ונחת, הם נשארים בדיוק במקום ואין שום בעיה".

* הטור שכתבתי בנושא קריאה במרחקים, שהיה התירוץ שלי ללכת לצלם את קאפ דה וויל.

Shakespeare and Company / Photo: Amir Merksamer

יש כמה דרכים בדוקות ומקובלות להכיר עיר חדשה; דרך בתי הקפה שלה, או עם עיתון מקומי על ספסל בפארק, טיול לילי לגדת הנהר או סתם שוטטות חסרת תכלית ברחוב. כל אלה יקרבו מעט את התייר להוויה המקומית, ויהפכו אותו לקצת פחות-תייר .

אחת הדרכים האהובות עלי היא להכיר עיר דרך חנויות הספרים שלה. חוץ מחדוות הגילוי של עוד חנות ספרים שכונתית, זאת גם הזדמנות מעניינת להתבונן בטיפוסים הנוברים במדפים ולתהות על הקשר בין החנות לסביבתה. וכמובן – להתעשר בעוד כמה ספרים, שהם בדרכם עשויים להיות מזכרת מהסוג הנעים ביותר לטיול מוצלח.

הנה כמה מילים על שתי חנויות ספרים שכונתיות מוצלחות, ושתי חנויות לקוראי אנגלית, ולבסוף – שתי מגה-חנויות ששוות ביקור.

חנות ספרים קטנה ומתוקה, קרובה מאוד לבסטיליה ובליבו של איזור בתי-קפה ובילויים. יש כאן שילוב אקלקטי של גבוה ונמוך, עירוב מבורך של חדש וישן. בעל הבית רוחש כנראה חיבה מיוחדת ל-Editions de Minuit ול-Gallimard , ואפשר למצוא כאן דברים ישנים ומעולים, על חלקם עדיין נקוב מחיר בפרנקים. חוק ההתיישנות לא חל כאן. ביציאה מהחנות כדאי להקדיש כמה דקות למבנה הארכיטקטוני המשונה שממול: זו כנסייה מודרנית, מינימליסטית וחפה-כמעט מכל קישוט.

חנות הספרים היפה והנעימה ביותר בפאריז. בטבורו של רחוב מופטאר, הומה ושוקק בסופי שבוע אבל אינטימי בשאר הימים, החנות האינטלקטואלית-חמורת-סבר הזאת מתגלה בכל פעם כמקור בלתי נדלה לאוצרות. זאת חנות קטנה, דחוסה, עם סידור חכם של המדפים, ולא מעט ספרי שירה מצוינים.

המוכרות המלחששות, שכאילו נלקחו מהתכנית של ברנאר פיבו, יתנו לך ללכת לאיבוד לבד בין המדפים, אבל ישמחו לעזור כשיפנו אליהן.

מחוץ לחנות כדאי לשרך רגליים בשוק מופטאר (בסופי שבוע), או סתם ללעוס קרפ טרי אגב בהייה בעוברים ושבים. מכאן אפשר (וכדאי) להגיע בקלות לאיזור הפנתיאון, ומשם לגני לוקסמבורג.

והנה שתי חנויות ספרים לקוראי אנגלית:

די ברור מה צריך למלא במריצה האדומה, לא? וזה קל מאוד, כמעט קל מדי בחנות הזאת שממוקמת בליבו של רובע סנט-פול. הרבה בריטי, המון אמריקאי, מחירים לא זולים במיוחד, אבל חוויית שיטוט וחיטוט עילאית. כשמזג האויר אביבי או קיצי, אפשר לצאת מכאן לאחר רכישה משביעה, וללכת לבדוק את הסחורה על הדשא בכיכר ווז' הסמוכה.

חנות הספרים המפורסמת ביותר בפאריז, וכבר מזמן מוסד תרבותי לכל דבר ועניין.

החנות, שנוהלה במשך שנים ארוכות ע"י נכדו של וולט ויטמן, היא אבן-שואבת לכל האורחים קוראי האנגלית בבירה הצרפתית. חלקם אף התארחו כאן לשנת-לילה לאחר שנתקעו בעיר ללא אפשרות לינה סבירה. החל מדוכני הספרים המוזלים והמבולגנים שבכניסה , דרך חדר המבואה הדחוס, ועד לחדרים האחוריים (שעל המדרגה המובילה אליהם חקוקה הכתובת המפורסמת Live for humanity ) , השפע כאן מסחרר ודורש זמן וסבלנות. הרבה ביוגרפיות, אמנות, ספרים על פריז, ספרי צילומים, ספרות fiction בכריכה קשה , החלל כמעט קטן מלהכיל את השפע הזה, ואפילו הפסנתר הישן שבחדר האחורי כבר הפך, בעל כורחו, למדף. החנות, שפתוחה כל יום עד 11:00 בלילה, מומלצת במיוחד לביקור לילי. ביציאה ממנה, הנוף הנשקף למבקר המסוחרר הוא הנהר ועליו צפה כנסיית הנוטר-דאם.

בנוסף לפעילות המסחרית השוקקת של היום-יום, החנות גם מארחת אירועים ספרותיים שונים, החל בערבי קריאה קטנים בעליית הגג ועד לפסטיבלים שמושכים אליהם אלפי אנשים (במקרים אלה האירוח הוא באוהל ארעי בגינה הסמוכה) . מומלץ להתעדכן באירועים, באתר האינטרנט של החנות.

עוד מומלץ בצמוד לחנות: כנסיית st. Julien le Pauvre , האנטי-תזה לנוטר דאם: זעירה, אפלה, ספרטנית-כמעט.

ואי אפשר בלי שתי מגה-חנויות :

החסרון היחיד הוא במיקום. בקומה התחתונה של פורום לה-האל הנוראי, ובדרכי גישה שכוללות את מטרו לה-האל (חויה מפרכת) , Fnac דווקא מהווה פיצוי לא רע בכלל למי שטרח והגיע עד לכאן.

מבחר אינסופי כמעט של ספרים מכל סוג אפשרי, מכל שנה או הוצאה או נושא שאפשר להעלות על הדעת, המון ספרי אמנות, ארכיטקטורה, ספרים על ערים, מוסיקה (הרבה מאוד רוק וג'אז) , והכל מסודר למופת, מאורגן ומרווח.

הנה הפתעה אמיתית. בקומת המרתף של החנות הכי רועשת בשדרה הכי מלוקקת, שוכנת חנות ספרים נפלאה ממש. במבנה מבוכי-מוזר של חצאי קומות, אפשר למצוא כאן מבחר עצום של ספרי-כיס (הוצאת פוליו ודומיה), ואחרים. החלל הזה אפילו מבודד לא רע מהרעש התמידי של קומות המוסיקה העליונות (והיקרות להחריד), והביקור כאן נעים ומספק. בנוסף: מבחר גדול של אמנות וקומיקס.

- עמיר מרקסמר, כותב את הבלוג אוטופיה על ספרות, שירה, מוזיקה, צילום, זיכרון, שכחה ופקקי תנועה.