זוהר מקומי: shine
יום שלישי, 25 בנובמבר, 2008

כל המאמרים המתויגים תחת "מארה"
זוהר מקומי: shine

מבחן מוס השוקולד: שה ז'אנו
שה ז'אנו הוא ביסטרו פרובנסאלי מוערך ואהוב, על ידי תיירים ומקומיים כאחד. אז ככה: הוא אכן מגניב מאוד, הכיכרונת שבו הוא נמצא יפהפיה, כשנכנסים אליו בהחלט מרגישים שמגיעים למקום הנכון, ולכך מוסיף היחס שנע בין נחמד למתנשא של מלצריות המקום. הוא לא יקר במיוחד, וגם לא יוצא דופן באיכויותיו הקולינריות. נחמד לפגוש את התיבול הפרובנסאלי – עשבים עשבים ועוד קצת עשבים באוכל, אבל הפרשנות המקומית היא בסיסית וטעימה.
צ'י במארה: הנעליים המצוינות של צ'י מיהארה
רחוב טרזור במארה מתחיל בקפה דה פילוסוף הנודע וההומה והופך בהמשכו למדרחוב רחב ואירופאי לגמרי, עם לפסטורליה שלווה וירוקה של לבני מרצפת קטנות ויוקרה מעוצבת. וכל המוסדות ששוכנים בו, נושאים בגאווה את שמו. בית קפה "טרזור" ומועדון "טרזור", וכמה חנויות עיצוב, וחנות בגדים אחת שנקראת גם היא "טרזור".
מיותר לגמרי ושווה לאללה
על פי שמה, מצהירה החנות מפורשות שאתם ממש לא מוכרחים את מה שיש לה למכור, אבל התכשיטים, אהילים, בובות קטנות, צעיפים, קישוטים וטריקים שלה כולם נאים ועשויים בטעם טוב, וחלקם במחירים אפשריים. לכל אחד נלווה סיפור קטן של מסע מאמנית בגוואטמלה שמשתמשת באבנים ממצריים ובבדים שהובאו מאפריקה, וגם אם אתכם זה לא מרשים, זה בטח ישכנע את מקבל המתנה שלכם.
הפינה הנכונה: Le Pick Clops במארה
בית קפה מתוק ונעים על פינת הרחובות המוצלחת Vielle Vieille du Temple ו-Verrerie (נראה אתכם מאייתים את זה נכון בהכתבה הבאה; לעזאזל, נראה אותי מאייתת את זה נכון). שום דבר גדול לכתוב עליו הביתה, פרט לצבעוניות, מרחב, ידידותיות למשתמש ומעט קוסמופוליטיות. יש עיתונים, אין אינטרנט מהיר, אבל מותר בהחלט לעבוד עם מחשב (הלו, עד לצהריים. מעט התחשבות בבקשה בפרנסת הבעלים).
מודרנית, מודרנית: Galerie Emmanuel Perrotin
חצרות הבתים הם מקור לא אכזב להפתעות בפריז. מציצנים סמויים זוכים לתגמול כל כך מספק בפריז, כי רבות ההצצות שמסתיימות בתגליות מרעישות. אני הצצתי לחצר ברו דה טורן 76, כשהיינו בדרכנו לרו Charlot, והתברר שלא רק שיש שם חצר פנימית יפה ובה גלריה ענקית, עם חלל יפהפה של שלושה אולמות גדולים וגבוהים, שגרם מדרגות מפותל מוביל אליהן, אלא גם באותו זמן בדיוק התקיימה שם פתיחה של תערוכה של אמנית יפנית בשם איה טאקאנו, שלא התעלפתי מהעבודות שלה, אבל בהחלט כן מהקהל שבא לחלוק להן ולעצמו כבוד ראשון.
לכשכש בכלב: La Verriere
חנות של רהיטים ואביזרים לבית, כולם מעוצבים לעילא וכמעט כולם עם טוויסט כלשהו, כמו שולחן הפרספקס שנראה כמו מפה שעוטפת שולחן אחר, או הספריה ללא ספריה, שרק תומכת בספרים ככה שייצרו יפה עמוד של בלגן ספרותי מפוקח. נחמד בשביל לקבל השראה, או לקבל אומץ ולסחוב הביתה משהו (המחירים לא בשמיים).
לקפוץ ראש: La Piscine
מכיוון שהיא נמצאת באחת החצרות הפנימיות, עלולים לפספס אותה וחבל. La Piscine היא חנות ענקית של עודפי מעצבים כמו ויויאן ווסטווד, דירק ביקמברג, סבן, פול אנד ג'ו, ורסאצ'ה, קוסטום נסיונל ופלן סוד, המסודרת לפי צבעים. אל תתנו לקרירות של המוכרות להרתיע אתכם מלעיין לעומק, יש שם מציאות מוצלחות, ואל תשכחו לרדת גם לקומת הגברים.
תאילנדית קטנה (היא התחילה): Au PetiThai
בשולי המארה, ממש ליד תחנת המטרו של סן פול, נמצאת מסעדה תאילנדית, אינטימית, נעימה מאוד ומוצלחת, ולא יקרה כלל (30 יורו לסועד הערב):
הנעלן המטורף: Vicente Rey
הנה חנות נעליים שיצאה מדעתה, אטלייה לייצור כל חלומות הנעליים, בהם גם חלומות הבלהה שלכם. ריי חולם אותן ומעצב לתצוגות אופנה ואירועים מיוחדים, המחירים של היצירות המכונפות והמחופפות שלו מתחילים ב-900 יורו לזוג, אבל מה'כפת לכם להסתכל.