נאה, צרפתי, רכיש. יחסית. La Fee Maraboutee

ההליכה מה-haut marais לכיוון המארה עצמו, היא אחד ממסלולי הקניות היפים והמתסכלים. בעיני, יותר מתסכל אפילו מאוונו מונטאן, שם הכל באלפי יורואים. כי ברחובות (רשמו, זכרו, ופסעו מעדנות): Charlot, Poitou, Debelleyeme, ובהמשך ב- Vieille du Temple, יש חנויות מעצבים מצוינים, מקוריים, צעירים ודי בשלים, והמון דברים שלולא סוגיית המחיר הייתי מאמצת בשמחה גדולה.  המעצבים של המארה העליון אינם פראדה, לא בהידור המופרז ולא במחיר. הם מסתפקים במאתיים, שלוש מאות יורו לפריט. לכאורה רכיש. בטח יחסית לאלפיים יורו למעיל יפה של פראדה או של לאנוון או מארני.

(המשך…)

שה ז'אנו הוא ביסטרו פרובנסאלי מוערך ואהוב, על ידי תיירים ומקומיים כאחד. אז ככה: הוא אכן מגניב מאוד, הכיכרונת שבו הוא נמצא יפהפיה, כשנכנסים אליו בהחלט מרגישים שמגיעים למקום הנכון, ולכך מוסיף היחס שנע בין נחמד למתנשא של מלצריות המקום. הוא לא יקר במיוחד, וגם לא יוצא דופן באיכויותיו הקולינריות. נחמד לפגוש את התיבול הפרובנסאלי – עשבים עשבים ועוד קצת עשבים באוכל, אבל הפרשנות המקומית היא בסיסית וטעימה.

(המשך…)

Trésor By Brigitte Masson. אוצרות משובחת

רחוב טרזור במארה מתחיל בקפה דה פילוסוף הנודע וההומה והופך בהמשכו למדרחוב רחב ואירופאי לגמרי, עם לפסטורליה שלווה וירוקה של לבני מרצפת קטנות ויוקרה מעוצבת. וכל המוסדות ששוכנים בו, נושאים בגאווה את שמו. בית קפה "טרזור" ומועדון "טרזור", וכמה חנויות עיצוב, וחנות בגדים אחת שנקראת גם היא "טרזור".

(המשך…)

על פי שמה, מצהירה החנות מפורשות שאתם ממש לא מוכרחים את מה שיש לה למכור, אבל התכשיטים, אהילים, בובות קטנות, צעיפים, קישוטים וטריקים שלה כולם נאים ועשויים בטעם טוב, וחלקם במחירים אפשריים. לכל אחד נלווה סיפור קטן של מסע מאמנית בגוואטמלה שמשתמשת באבנים ממצריים ובבדים שהובאו מאפריקה, וגם אם אתכם זה לא מרשים, זה בטח ישכנע את מקבל המתנה שלכם.

(המשך…)

Le Pick Clops. תפוזים סחוטרי

בית קפה מתוק ונעים על פינת הרחובות המוצלחת Vielle Vieille du Temple ו-Verrerie (נראה אתכם מאייתים את זה נכון בהכתבה הבאה; לעזאזל, נראה אותי מאייתת את זה נכון). שום דבר גדול לכתוב עליו הביתה, פרט לצבעוניות, מרחב, ידידותיות למשתמש ומעט קוסמופוליטיות. יש עיתונים, אין אינטרנט מהיר, אבל מותר בהחלט לעבוד עם מחשב (הלו, עד לצהריים. מעט התחשבות בבקשה בפרנסת הבעלים).

(המשך…)

Galerie Emmanuel Perrotin

חצרות הבתים הם מקור לא אכזב להפתעות בפריז. מציצנים סמויים זוכים לתגמול כל כך מספק בפריז, כי רבות ההצצות שמסתיימות בתגליות מרעישות. אני הצצתי לחצר ברו דה טורן 76, כשהיינו בדרכנו לרו Charlot, והתברר שלא רק שיש שם חצר פנימית יפה ובה גלריה ענקית, עם חלל יפהפה של שלושה אולמות גדולים וגבוהים, שגרם מדרגות מפותל מוביל אליהן, אלא גם באותו זמן בדיוק התקיימה שם פתיחה של תערוכה של אמנית יפנית בשם איה טאקאנו, שלא התעלפתי מהעבודות שלה, אבל בהחלט כן מהקהל שבא לחלוק להן ולעצמו כבוד ראשון.

(המשך…)

חנות של רהיטים ואביזרים לבית, כולם מעוצבים לעילא וכמעט כולם עם טוויסט כלשהו, כמו שולחן הפרספקס שנראה כמו מפה שעוטפת שולחן אחר, או הספריה ללא ספריה, שרק תומכת בספרים ככה שייצרו יפה עמוד של בלגן ספרותי מפוקח. נחמד בשביל לקבל השראה, או לקבל אומץ ולסחוב הביתה משהו (המחירים לא בשמיים).

(המשך…)

מכיוון שהיא נמצאת באחת החצרות הפנימיות, עלולים לפספס אותה וחבל. La Piscine היא חנות ענקית של עודפי מעצבים כמו ויויאן ווסטווד, דירק ביקמברג, סבן, פול אנד ג'ו, ורסאצ'ה, קוסטום נסיונל ופלן סוד, המסודרת לפי צבעים. אל תתנו לקרירות של המוכרות להרתיע אתכם מלעיין לעומק, יש שם מציאות מוצלחות, ואל תשכחו לרדת גם לקומת הגברים. 

(המשך…)

בשולי המארה, ממש ליד תחנת המטרו של סן פול, נמצאת מסעדה תאילנדית, אינטימית, נעימה מאוד ומוצלחת, ולא יקרה כלל (30 יורו לסועד הערב): 

(המשך…)