הנה חנות נעליים שיצאה מדעתה, אטלייה לייצור כל חלומות הנעליים, בהם גם חלומות הבלהה שלכם. ריי חולם אותן ומעצב לתצוגות אופנה ואירועים מיוחדים, המחירים של היצירות המכונפות והמחופפות שלו מתחילים ב-900 יורו לזוג, אבל מה'כפת לכם להסתכל.

(המשך…)

פלאס דה ווז', בעיני, הרבה יותר מכנסיית הנוטרדאם, היא ליבת העיר, לפחות אחת מהן. טיול בפריז איננו טיול בלי שיטוט קצר לידה. אז כשתהיו שם, אם במקרה הצטיידתם בחובבת אופנה שיודעת להעריך איכות ולכמוה לה בעת הצורך, החנות המקסימה של סילבי גיו היא כור קטן של טעם טוב: יש שם שמלות נהדרות ממשי מענג ממש, ובמגוון מידות, כי הצרפתיות רזות יחסית, אבל גם לאישה בגודל לארג' מותר כאן להתלבש יפה (שמלות מ-150 ועד 500 יורו בערך).

(המשך…)

האמת, שמרבית התיקים שנמכרים בפריז הם ממש לא לרוחי, קצת זקנים מדי, קצת מצועצעים, קצת איטלקיים מדי, לא מספיק נקיים ולא מספיק מעניינים. בדיוק ההיפך מהתיקים המצוינים של ניקול להמן.

(המשך…)

Zoelly

חנות גדולה, מרשימה וכיפית, של בגדים שהם של גברים ושל נשים ולפעמים קשה להבחין ביניהם, לא במובן הדראגקוויני, אלא במובן האנדרוגני.

(המשך…)

עוגת תותים

אני יודעת שזאת טענה שנשמעת מגוחכת, אבל היא אמיתית לגמרי: בפריז חסרים בתי קפה טובים. זה מתחיל בזה שהקפה כאן רע מאוד, ממשיך בעובדה שבדרך כלל או שאוכלים כאן קרואסון או טארטן (בגט עם חמאה וריבה), ומעטות הן ה-Petites Dejeuners ויקרות המה. והנה, דורית, חברתי, הגיעה עם ההמלצה השווה ביותר הזאת לבית קפה, שהוא לא רק משמש כבית קפה במובנו התל אביבי והמדויק, כלומר מקום שבו אפשר גם לשתות קפה וגם לאכול משהו בינוני וקל, אלא הוא עושה את זה מעולה כל כך. 

(המשך…)

Loft Design by

לופט היא מהחנויות האלה שעושות לך חשק להצטלם או לפחות לצלם. תכנסו לחנויות שלהם, שמורכבות למופת משחורים ואפורים והרבה עץ ועור, כדי ליהנות מסט הצילום הפוטנציאלי המצוין שהם ארגנו שם ללקוחות שלהם. אם הייתי צלמת, הייתי מרכיבה את המלתחה שלי מהאפורים-שחורים-מקסימום כחולים שלהם לעבודה, וגם אם הייתי במקרה צלמת חתונות, ולמרות הטונים השקטים, בגלל הגזרות המצוינות, איזה תחכום שקט והחומרים המצוינים, אני בטוחה שהייתי מרגישה גם נוח וגם יפה לבוא ככה לחתונה, בג'ינסים הדקים והמצוינים שלהם, עם המצלמות הכבדות תלויות על הכתפיים שלי, העטויות בסוודרים המהממים של לופט, דקיקים ועשויים מקשמיר רך ונעים.

(המשך…)

זאת חנות שמתאימה יותר לנחלת בנימין מאשר לרו דה רוזייר, אבל כשחושבים על זה, גם הפלאפל של רו דה רוזייר היה מתאים יותר לנחלת בנימין לולא היו מוכרים אותו עם מזלג. החנות של אן אליזבת, היא חריגה אפילו במדרחוב הנחמד של החנויות שרובן שייכות לרשתות כמו קוקאי, אבל גודלן הצנוע עדיין הופך אותן נגישות.

(המשך…)

שוק הילדים האדומים

ליד אחת מצמתי הרחובות המקסימות ביותר, שארלו וברטאן, בצפון המארה, פועל שוק הילדים האדומים, השוק העתיק ביותר בפריז, שנוסד בשנת 1615. כנראה שקוראים לו כך על שם בית יתומים סמוך שהחוסים בו לבשו תלבושת אחידה אדומה.

(המשך…)

ברו דה טורן, במארה ממש, בונים על הרצון האנושי למצוא בעצמך את הדבר המיוחד שלא כתוב באף מדריך תיירים. וככה, כמעט בכל סוף שבוע, מקיימים שם בהאנגר בינוני בגודלו ונחמד בצורתו, עם שירותים אבל לגמרי בלי מזגן, שוק מעצבים. של בגדים ותכשיטים וכובעים ואביזרים וגם לפעמים חפצי נוי, כמו הפטיפון המאיר המדליק למדי שראיתי שם היום. זה לא הכי זול בעולם, אבל זה גם לא יקר, יש שם, כמו בכל שוק מעצבים, הברקות לצד חקיינות, ויש שם מקומיים ותיירים ואפשרות למצוא דברים מקוריים במחירים אפשריים.

(המשך…)