המלצה טובה היא המלצה שמקורה אמין, שככל הנראה תוכיח את עצמה בשעת השי"ן. המלצה משובחת היא כזאת שכבר לקרוא אותה מעורר ומשביע בו זמנית, כמו ההמלצות של מיכל ניב על מוזיקה, של רון מיברג על פיטר לוגר, של נילי לנדסמן על בגדים (והנה כבר חשפתי את גילי התרבותי. לא נורא, אומרים ששלושים וחמש הוא העשרים וחמש החדש, רק חבל שאני אף פעם לא מצליחה למצוא המלצות משובחות על קרמים נגד קמטים).

בימים האחרונים עברו תחת הסמן של העכבר, ובמקרה אחד אפילו ממש תחת הידיים, פיזית, כמה המלצות שוות. אין כאן ביקורות של מיברג, לצערי. אבל יש כאן צרור של המלצות מפי אנשים שיודעים על מה הם מדברים, המלצות שהן גם מרחיבות ידע על תחום מסוים, המלצות של גזור ושמור, או לכל הפחות המלצות של קרא ופנטז.

(המשך…)

גרגויל נוטרדמי, רציני במיוחד

בשבוע שעבר מצאנו את עצמנו שוב בפריז. יחסית לאחד שהוא ממש לא פרנקופיל אני מוצא את עצמי אין ספור פעמים בעיר הזו, הפעם לארבעה ימים בלבד, זמן מספיק לשוטטות נינוחה ברחובות מוכרים לצד גילוי של פינות חדשות, וכאלה תמיד יש.
נפלנו על סוף שבוע, שחג השבועות, הפנטקוסט הנוצרי מגיע מייד אחריו. זוגתי חזתה מראות אימה: כל חנויות פריז סגורות, הרחובות נטושים ומסעדות העיר מגישות מנות מחוממות באריזות קרטון. אבל, כמו שחשבון הבנק שלנו מיהר לגלות, הרחובות לא היו נטושים, החנויות פתוחות מידי ובמסעדות הברווזים המסכנים ממשיכים להיות מוגשים עם קרוביהם ממשפחת העופות, הבקר, הדגים, הזוחלים וכל השאר.

(המשך…)

הלב הקדוש. מבט מלמטה. דווקא פועם

בדיוק היום דיברתי על זה עם עופר ואייל. הם נתנו את מונמרטר כדוגמה למקום תיירי מגעיל (למעשה, הם ציטטו את אביטל ענבר שקבע, שהאזור הזה, הוא, בפשטות, "דוחה") . ואני הגנתי עליו בחירוף נפש. לא שסוחרי האייפלים המוארים בפלורוסנטים קטנים מבפנים ממש לא זקוקים לעזרתי.

אבל בלי ספק, מונמרטר נמצאת במילכוד. היא יפהפיה, ואחת מתחנות החובה בביקור בפריז. אשר על כן, היא נדפקה מבחינה תדמיתית: כל תייר מתקדם חושב שאין לו ברירה אלא להיות במונמרטר, ולעבור בפלאס דה טרטר; הרי לשכנים שלו מלמעלה יש אקוורל משגע וזכרונות רומנטיים משם. אז נוסעים למונמרטר, שומרים טוב על הארנק ושמחים לחזור הביתה בשלום.

(המשך…)

נחשו מאיפה היין. Agapé

כשקיבלנו חשבון, והאשה בשולחן ליד המשיכה לקבל את המנות שלה בארוחת הטעימות הארוכה, התברר לי שאני מקנאה. זאת תגובה רגשית די משונה. על פי רוב, בסיומה של ארוחה ארוכה ונהדרת כל מה שמתחשק לי זה לישון ועכשיו. אחרת, מצב הצבירה הנדיר הזה יוכל רק להתקלקל: שובע מוחלט של כל החושים, חיוך של חתול שקיבל שמנת מנורמנדי וחוסר יכולת להכיל עוד משהו מעבר לזה, כמו קפה או טלטלות המטרו בדרך הביתה. אבל המנות הקטנות באגאפה, האוכל הקל וריבוי בנות-הטעם העדינות המסקרנות, עשו חשק להתחיל מההתחלה את ארוחת מאתיים היורו הזאת שנפלה עלינו בהפתעה.

(המשך…)

פטה כפרי. המון. יש רופאים שיגידו שזה טוב לנשמה, לפחות

פריזאית יקרה,

הרי לך שאלה מאתגרת:

לאחרונה התבשרתי שמצב בריאותי אינו כשהיה. אני סובל ממרעין בישין שמשמעותם צורך דחוף וכרוני להמנע מרוב סוגי האוכל: מוצרי חלב, בשר, שומנים, פחמימות וכיו"ב.
אבקר בפריז בקרוב, והנה צצה לה שאלה מדאיגה: ומה אוכל? והיכן? הלכו להם הקרואסונים, השוקולדים, העוגות, המקרונים, הסנדויצ'ים, הגבינות, הבשרים המבושלים לאט ברוטב סמיך, ובקיצור נשארתי כמעט רק עם האוכל של האוכל.
אני מניח שאיני לבד עם צרה זו. יצטרפו אלי ודאי כל הזקנים, השמנים והגרגרנים.
מה עושים?

זאב

(המשך…)

Les Bas Fonds

אמא שלי לימדה אותי שפיצה אוכלים בפיצריה וסטייק בסטייקיה. אבל המסעדה הזאת מתעקשת להיות גם וגם. וגם. לכן הופתענו כשאכלנו בה טוב. Les Bas Fonds היא מסעדה ומועדון גם יחד, ויאללה – גם בר יין. משחק המילים שהיא בחרה לשמש לה כשם מעלה על נס דווקא את הסלאמס, אבל גם מדגיש את העולם התחתון שלהם, הדיסקוטק במרתף המסעדה, שפועל בחמישי, שישי ושבת, עם ריקודי שנות השמונים.

(המשך…)

ראיון עם אלכסנדר לוברנו, מבקר האוכל של מגזין גורמה באירופה, ומחבר "Hungry for Paris",  מדריך המסעדות הטובות ביותר בפריז

Pot de Cuisiner chez Aux Lyonnaise

אהה. בדיוק בזמן. הנה לכם איש יקר, צדיק בסדום, שמוכן לתת במסעדות העולם סימנים: להבדיל ביסטרו מקומי מוצלח מעוד מלכודת תיירים, לספר באילו ממסעדות היוקרה תיהנו עד אובדן החושים ובאילו יתחנפו אליכם למוות. אלכסנדר לובראנו, אמריקאי בפריז בעשרים השנים האחרונות, הוא ככל הנראה האדם עם העבודה הכי שווה בעולם. הוא ערך את מדריך זאגאט לפריז וכתב את המדריך הראשון של טיים אאוט לעיר המרתקת הזאת, ומשמש כמבקר האוכל באירופה של מגזין גורמה. הוא כותב על אוכל ועל טיולים בעולם גם לקונדנסט טרוולר, מכהן כשופט באיירון שף אמריקה ובאופן כללי לא נראה סובל במיוחד.

אימרה מפורסמת גורסת כי כשאמריקאים טובים מתים, הם נשלחים לפריז. ואכן, כשאני פוגשת את לוברנו בבית קפה בפלאס קולט שליד פאלה רויאל, לא נראה שהנרגנות הפריזאית הצליחה לחדור אליו בעשרים שנות חיים כאן, אלא כאילו הוא חי בגן עדן של אוכל טוב, של כתיבה וקריאה, של נסיעות בעולם, של חברים. ועכשיו, באמריקאית שגורה ובשלל מבטאים, הוא מוכן בשמחה לחלוק את חוויותיו, הידע והניסיון שלו.

(המשך…)

Le Hide. משפחה מטריארכלית של אוהבי כלבים ואופנה

המסעדה החדשה של השף הייד קובאייאשי, חניך של ז'ואל רובושון ואחרים, נחשבת לביסטרו החם בעיר, ובוודאי לעסקית הטובה ביותר בה ב-29 יורו, צהריים או ערב, לראשונה, עיקרית וקינוח. זה מפתיע, אם כן, כשמגיעים אליה, ומגלים שמדובר במסעדה, שהיא לא רק קטנה ומכילה חמישה-שישה שולחנות, אלא נראה כאילו שכחו לעצב אותה לפני שמיקמו בה את הביסטרו החדש. היא פשוט נטולת עיצוב לחלוטין. מה שאי אפשר לומר על המשפחה הכה יפנית שישבה לידינו, עם שתי בנות ושני בנים שנראו לבושים במיטב פראדה ואנה סואי ובתסרוקות מעולות, ואם המשפחה בראש השולחן בלא פחות מקימונו של ממש.

(המשך…)

* זאת רשימה מתעדכנת, שמתארכת בכל פעם שאני שומעת על מסעדה טובה או קוראת על אחת כזאת. כשאנחנו מבקרים בה, אני מותחת מעליה קו, ובדרך כלל אפשר יהיה למצוא ביקורת עליה באתר, אלא אם היא לא עשתה חשק לכתוב עליה יותר ממה שכתוב בסוף השורה שלה.

Le Comptoir du Relais, 9 carrefour de l'Odéon, M° Odeon. Open every day.

כי הגיע הזמן שנבקר בבר-מסעדה האופנתי והמוערך קולינרית של איב קמדבורד ליד האודאון, אפילו אם התחנה הצמודה סגורה לשיפוצים.

Comme å la Maison. Village St. Paul/ Court Vert, 9 rue St. Paul, 4e.
Metro: St. Paul. Tel. 06 89 32 00 10. Open 12PM to 6PM, Tuesday to Sunday. If you walk down Rue St. Paul from rue St. Antoine, look for the last open archway on the right side and walk through the courtyard to find it.

ריצ'רד נייהם טוען שהשוקו שלהם מתחרה בזה של אנג'לינה, וזאת הזדמנות מצוינת לתזכורת, לבקר בוילאז' סן פול.

George. 1, Rue du mail, 2e. 01 42 60 07 11‎. Métro: Bourse

עוד קלאסיקה פריזאית. ביסטרו יקר (כ-40 יורו לאדם) ומסורתי, אבל כנראה מעולה ועם קהל שווה.

L'ami Jean. 27, rue Malar, 7e. 01.47.05.86.90. Métro: La Tour-Maubourg

ביסטרו ותיק וידוע באווירה הטובה שלו, שמגיש אוכל מסורתי בנדיבות. המלצה נודעת, וגם פרנסואה סימון במכורים.

KGB, 25 rue des Grand Augustins, 6^th, Tel. 01.46.33.00.85. Métro: Odeon

השף Ledeuil, זה קיטשן גלרי,  פתח ממש בצמוד את KGB, כלומר קיטשן גלרי בי. לוברנו מתלהב מהעיצוב ומהאוכל, והמחירים מעט זולים יותר. שזה ממש נחמד. 40 יורו בממוצע לאדם.

Frenchie. 5, rue du Nil, 2e. Métro: Sentier. Tel: 01.40.39.96.19

ביסטרו חדש ומדובר ליד המדרחוב של מונטרגיי. האווירה ניו יורקית וגם הניסיון המקצועי של השף, המבחר קטן, עונתי ומתחלף. 33 אירו לארוחת שלוש מנות. סגור ראשון, שני ושלישי בצהריים

53 Passage. 53 Passage des panoramas, 2e. Tel : 01.42.33.04.35

53 פסאז'. ביסטרו חדש, פשוט ומוצלח, בתחומי ה-30 יורו לסועד (סימון). נהדרת! יקרה יותר מהמובטח.

Jadis. 208 rue Croix-Nivert, 15e. Tel: 01.45.57.73.20.

ז'אדיס. דורי דרינשפן מדווחת על ארוחה מצוינת ומרתקת.

Shan Gout. 22 rue Hector Malot, 12e. Tel: 01.43.40.62.14. Métro: Gare de Lyon

שאן גוט. לתושבי מזרח פריז בלבד: סינית קטנה, פשוטה, טריה לגמרי וטובה (לוברנו). ריחנית מדי. סגורה ביום שני.

Le Petit Saint Benoit, 4 rue Saint-Benoit, 6e. Tel: 01.42.60.27.92. Métro: Saint-Germain-des-Pres. Closed Sunday.

לה פטיט סנט בנואה. ביסטרו טוב ולא יקר בסן ז'רמן (לוברנו).

Pramil, 9 rue du Vertbois, 3e. Tel: 01.42.72.03.60. Métro: Temple, Republique.

פראמיל. ביסטרו צרפתי חדש, חגיגי ומתוחכם. פתוח: שלישי עד שבת, צהריים וערב, ראשון – ערב בלבד. (לוברנו)

Yam'Tcha. 4 rue Sauval, 1^er, Tel: 01.40.26.08.07. Métro: Louvre-Rivoli

ים צ'ה. ביסטרו זעיר חדש ולוהט לה האל, בישול סיני-צרפתי, רשימת תה ושירות איטי מדי, לובראנו ממליץ וחושש מהכוכבות המהירה מדי של השפית אדלין גרטאר. אייל ועופר מתפעלים. ההתפעלויות מוצדקות. מקום שלו, עדין ונעים, ארוחה עדינה ומרתקת.

Le Meurice, 228 rue de Rivoli, 1er. Tel: 01.44.58.10.10. Métro: Tuileries

לה מוריס. ארוחת צהריים מרכיבים אזוריים ב-90 יורו לאדם בלה מוריס משולשת הכוכבים, בידי השף יאניק אלנו. לובראנו מתלהב.

Caffé dei Cioppi. 159, rue du faubourg Saint Antoine, 11e. 01.43.46.10.14

קפה דה צ'ופי. איטלקיה שכונתית, פושטית ומצוינת. פרנסואה סימון טוען שאם היה גר בשכונה, היה הופך אותה למסעדת הבית שלו. עד ה-30 יורו לאדם. סגורה בשבת ובראשון, ובשני ובשלישי בערב. סייסטה פוראבר. גם לוברנו בעד. גם אנחנו.

La Petite Chaise. 36 rue de Grenelle, 7e. Tél: 01 42 22 13 35.

לה פטיט שז. ביסטרו עתיק, שנוסד ב-1680, ולדברי דיוויד לייבוביץ' עדיין מגיש אוכל צרפתי קלאסי ומעולה, במחיר העסקית המקובל. אוקיי, מסקנות: פריזאי מאוד, מועדון החברים של האזרחים הותיקים של פריז. מרק הבצל וקרם הברולה היו מעולים, העיקריות היו קצת משעממות ולא מעולות כנטען.

Ze Kitchen Gallery, rue des Grands-Augustins 4, 6e. Tel: 01.44.32.00.32

זה קיטשן גלרי. המלצה נודעת על מקום שהוא גם יצירתי, גם קולי, אולי אפילו מגניב מדי, ולא יקר (בסביבות השלושים ו- לסועד). מוצלח, יקר, רועש מאוד.

Le Jeu de Quilles : 45, rue Boulard, 75014. Tel : +33 1 53 90 76 22, Métro Mouton Duvernet

לה ז'ה דה קיל. פרנסואה סימון, המבקר הנודע של לה פיגארו, טוען שזה אחד המקומות הטובים כרגע בפריז, מקום פשוט וקטן ברובע ה-14, עם אוכל טוב, מעניין ואווירה טובה.

Rose Bakery, 30, rue Debelleyme, 3e

אוומרים שיש קפה טוב בפריז?! אין שלט על הדלת. הקפה סביר, האוכל בינוני, הריח מעולה, האטיטיוד מעצבן קצת.

.15, Rue Desnouettes, 15e. 01.48.56.15.36‏Afaria

אפאריה. ביסטרו ב-15. המלצה: יאיר ומירב.

Le Cristal de Sel. 13, Rue Mademoiselle, 15e. 01.42.50.35.29

לה קריסטל דה סל. עוד ביסטרו ב-15. המלצה: יאיר ומירב.

Kunitoraya.39, Rue Sainte-Anne, 1e

אחת מהמסעדות היפניות המצוינות של רחוב סנט אן. המלצה: מירב ויאיר. ויש גם יפניות אחרות בסנט אן.

Higuma.32, Rue Sainte-Anne, 1e

היגומה. עוד אחת מהמסעדות היפניות המצוינות של רחוב סנט אן. המלצה: מירב ויאיר. ביקורת שלנו: זולה, מהירה, טעימה מאוד, פשוטה.

Pasta Linea, 9, Rue Turenne, 4e. 01.42.77.62.5

פסטה לינאה. מסעדת פסטה זעירה ומוצלחת ברחוב טורן במארה. המלצה: יאיר, נועה, מולי. שעות פתיחה מצומצמות.

Le Chateaubriand, 129 avenue Parmentier, 11eme. 01 43 57 45 95

שאטובריאן, ביסטרונומיק מוצלח ואהוב, מולקלורי לייט. המלצה: אלכסנדר לוברנו.יאיר מצטרף. גם פרנסואה סימון.

L'avant gout, 26, rue Bobillot, Butte aux Cailles, 13e. 01 53 80 24 00. M: Place d'Italie

ל'אוונט גוט. ביסטרו זול יחסית, צפוף ויצירתי. המלצה: מי לא.

Helene Darroze, 4 rue d’Assas, 6e. 01.42.22.00.11. Métro: Rennes

הלן דארוז, שפית צעירה, ידועה ומצליחה, המסעדה שלה צוינה במישלן והיא ממשיכה לפתוח מסעדות וברים ברחבי העיר. זה סלון נינוח של ישיבה אלטרנטיבית והבישול עם השפעות ספרדיות, סגור בראשון ושני. אלכס לוברנו מסתייג קצת, בשל חוסר העקביות של המקום. תפריט – 34 יורו. סגור בראשון, שני ובאוגוסט.

Racines, 8 passage des Panoramas (2nd). Tél: 01 40 13 06 41

ראסין. גם אורגנית, גם בר יין, גם פשוטה ומעולה. אבל מה, גסי רוח. לפחות בטלפון. כשהודעתי על איחור של חמש דקות הודיעו לי שכבר נתנו את השולחן שלי למישהו אחר. המלצה של דיוויד לייבוביץ'.

Itineraires. 5 rue de Pontoise, 5th, 01.46.33.60.11

איטינרייר. ביסטרו יצירתי, המלצה של לוברנו. להזמין מקום הרבה זמן מראש (לוברנו). או קיי. הבישול אכן יצירתי, המנות יפהפיות, אבל לא תמיד טעימות, ניו יורקי ורועש, והשירות, אתמול בערב לפחות, היה מקומם.

Aux Zingots, 12 rue de la Fidelite, 10th, 01.47.70.19.34

בר יין עם בשר, מתומחר סביר (לוברנו).

L'Agape, 51 rue Joffroy-d'Abbans, 17th, 01.42.27.20.18

אגאפה. שף צעיר ומוכשר שעבד פעם בארפז' המכוכבת לעילא (לוברנו). מעולה ועדינה, יקרה! 80 יורו לסועד.

ז'אן ז'ורז' וון גריכטן הכלל עולמי נולד בסטרסבורג שבאלזס והתלמד במטבחים של שפים מקומיים מוערכים כמו פול בוקוז, אבל העבודה שלו לקחה אותו למסעדות יוקרה במלונות בסינגפור ובהונג קונג. וככה בדיוק נראה הבישול שלו : השילוב האופנתי בין אסיאתי לדיוק ועידון צרפתי. יש לו 17 מסעדות, ברמות יוקרה ומחירים שנות, פזורות בניו יורק, לונדון, פריז, שנחאי וסינגפור, בהן מרקט הפריזאית האופנתית.

(המשך…)