בוא בוא, מחכים רק לך. החתונה הראשונה: בורז'ואה סן סולפיס

סן סולפיס היא לא רק אחת הכנסיות החשובות בפריז, ואחת הכיכרות המפורסמות בה, ולא רק נעץ על המפה שמסמן שממש כאן נמצאת אחת החנויות של פייר הרמה, זו גם זירת התרחשויות חשובה על התפר שבין הפרטי לציבורי, בין הדתי לאזרחי. פעם אפשר לחזות כאן בחבורת ילדים וילדות לבושים לבן, מלווים על ידי הוריהם הגאים, כנראה אחרי הטבלה המונית, ופעם בפרחי כמורה שכנראה עברו שלב בהסמכה וקיבלו חגורה חדשה.

הפעם נתקלנו בחתונה ובחלק החשוב שלה, זה שנותר לנצח ולא משנה לאן יוליכו בני הזוג את נישואיהם: צילומי החתונה.

(המשך…)

שה קלמנט

איזו הפתעה. מהמראה הכללי, שהוא לא בלתי חינני אבל נראה לגמרי מהונדס ללכידת תיירים רעבים, הייתי משוכנעת ששוב נפלנו קורבן, לחוסר התכנון שלנו בעיקר. המסעדה שעליה המליצו לנו התבררה כסגורה כבר כמה שנים, מה שמסביר את העובדה שלא ענו לי בטלפון כמה שעות קודם, והלכנו כדי להעצר במסעדה הראשונה שתראה לנו. שתינו היינו רעבות לאוכל-אוכל, ומאדאם ש., שוב הודיעה שהיא לא מבינה באוכל, מבחינתה, מספיק שהפירה טוב, והיא שבויה של המקום לנצח.

(המשך…)

fête de tuileries. המון ברד

בניגוד למוניטין של הפריזאים כמי ששונאים בני אדם, במיוחד זרים ובמיוחד זרים נמוכים מאוד, בחיים בעיר כאן, עם שתי ילדות קטנות, עגלה אחת והמון סופי שבוע ארוכים, גילינו פריז נפלאה לילדים ולהוריהם. נכון, המיתוס מתקיים במלואו בכל הנוגע למסעדות יוקרה, אבל למה לכם לקחת ילדים למסעדות יוקרה.
מחוץ למסעדות היוקרה משתרעת לה עיר תוססת, שבשל אהבת הפארקים שלה, אובססיית המוזיאונים שלה וריבוי המזרקות והקרוסלות שלה, מתאימה מאין כמותה לטיול עם ילדים.

(המשך…)