באחד הרחובות הקטנים והיפהפיים בגדה השמאלית, אלה שכל המסעדות בהן נראות מקסימות אבל ברור לך שרובן מלכודות תיירים, אווי אוואן היא מסעדה יוונית מוצלחת ולא יקרה, עם שמן זית וזעתר ונחמדות בסיסית.

(המשך…)

ekjo

EKJO היא חנות של מעצבת קוריאנית שחיה בפריז, ועובדת עם בדים מוצלחים והגזרות שלה מעניינות, מתאימות לא רק לדוגמנית האקראית שתעבור ברחוב. בעיקר מצאו חן בעיני שמלות כותנה שרקומות ביד וז'קטים מצוינים מפשתן.

(המשך…)

Cote Bergamote

עם עסקית של עיקרית מוצלחת וקלה ומעניינת קצת וסלט ב-12 יורו, קוט דה רון מוצלח ביחס לזה שמוגש לרוב בכוסות, והכי משמח: קפה טוב. ממש מוצלח. וזה עוד כשלא סופרים את מקל השוקולד ולרונה שמגיע איתו.

(המשך…)

Jamie Cahill: Pâtisseries of Paris

המלצות פטיסרי בסן ז'רמן מתוך:Jamie Cahill: Pâtisseries of Paris

(המשך…)

גני לוקסמבורג. חובה בשמש

אם יש לכם ילדים, אתם מוכרחים להקדיש יום לגני לוקסמבורג, אם אין לכם, תשיגו כאלה וגשו לשם. ואם יש יום שמשי ממש, לכו לשם ולא משנה מהו מצבכם המשפחתי. זה מקום כל כך יפה, מכל זווית שבה מביטים בו, יש בו המון פינות יפהפיות, פסלים שמעטרים אותו בכל מקום, ובעיקר גינון וצמחיה נהדרים, שכמיטב המסורת הפריזאית, מתחלפים תדירות. חוץ מלטייל בגנים, להביט במטיילים האחרים, לראות את מתרגלי הטאי צ'י, ריקוד המניפות וקבוצות תאטרון החובבים, יש המון דברים לעשות שם.

(המשך…)

Yen

Yen היתה מול המלון שבו השתכנו חברים שלנו (Bel Ami; אם זה בתקציב שלכם, לכו על זה). בלי לדעת כלום נכנסנו אליה והופתענו מאוד. זאת מסעדה נטולת עיצוב: שולחנות וכסאות פשוטים לחלוטין, קירות ערומים ומלצריות דקיקות ונאות, ובלי שום פרט שמסגיר שמאחורי המינימליזם הזה יש מחשבה של מעצב על או של מעצב כלשהו. בחרנו בה, כי במשך היום אפשר היה לראות בחלון שלהם, מישהו מכין אטריות במו ידיו, ורצינו נודלס.

(המשך…)

לה דום. אקווריום וחנות פירות הים

פריז היא עיר שחיה על מיתוסים. זה הופך אותה למרתקת ומרגשת, כשמכירים אותם הופכות פינות הרחוב הרלוונטיות לטעונות בערכים היסטוריים, והטיול בה נטען ברבדים חדשים. אבל זה לא אומר, כמובן, שהמקומות שמרוויחים את לחמם מעבודתם כמיתוס, הם אכן טובים בכל קנה מידה אחר.

את הכתבה הזאת כתבתי לראשונה למוסף "מסלול", לפי הביוגרפיה המשותפת של סארטר ובובואר. אין כאן ביקורת של בתי הקפה, עדיין לא בדקתי את האוכל בכולם, גם לא את הקפה, אבל ממילא נדמה לי שזה לא העניין. עדיין, הליכה בעקבותיהם, במקומות שבהם הם באמת חיו ויצרו את המיתולוגיה הפרטית והציבורית שלהם, היא מרתקת.

(המשך…)