כל המאמרים המתויגים תחת "bastille"

אזור התעשייה / פוסטקארד, מאיה ויינברג

יום חמישי, 29 בנובמבר, 2012

 

Café de l'Industrie. הצד האחד צילום: מאיה ויינברג

לא רחוק מכיכר בסטיליה הסואנת, נמצא  קפה ל'אינדסטרי (Café de l'Industrie). למעשה מדובר בהרבה יותר מקפה, מעין קומפלקס של מקומות משני  צדי הכביש של רחוב St. Sabin. מקום אחד משמש בר, מקום אחר כבית  קפה או לדרינק של אחה"צ ומקום שלישי הוא חלל גדול של מסעדה. בבית הקפה מגישים קפה טוב, בבר יש לפעמים הופעות ומגישים גם אוכל טוב אבל השווה מכולן היא המסעדה.

(more…)

מצוין / בלתי מספיק (פריז 1: Le Repaire de Cartouche)

יום שישי, 28 בינואר, 2011
כנף. יום אחד אפרוש

כנף. יום אחד אפרוש

קודם כל היה הריח הזה, של האח המבוערת.

שכחתי אותו. הייתי בטוחה שהוא טבוע אצלנו כל כך חזק. כשחזרנו באוגוסט לישראל הגענו למרכז קניות גדול של רהיטים, בחיפושים אחרי השלמות ריהוט לבית הישן-חדש.

בעוד מד הטמפרטורה במכונית הצביע על 43 מעלות, וכל מיטות הקומותיים נראות מכוערות ויקרות באותה מידה, נשאבתי בניגוד לרצוני לחנות קמינים ואחים – אין אפילו דרך סבירה לומר את זה בעברית, אח ברבים – אבל אני עמדתי שם, וניסיתי למצוא דרך לקבוע אח בדירה בבניין תל אביבי ישן. ואם נצליח, תהיתי, האם השכנים ירשו לנו לחצוב ארובה דרך הסלון שלהם? והאם פר נואל יואיל בטובו לגלוש אלינו דרך הארובה?

אבל זה היה באוגוסט. מאז השתלבנו במרחב ונעשינו אקולוגיים ובמקום קמינים התקנו מאווררי תקרה בכל חדר, כדי שיסחררו את החום. אבל עכשיו, בסוף ינואר, כשהמונית עצרה ופרקה אותנו בפלאס דה ווז', לא פחות, הדבר הראשון שהכה בנו היה הריח הזה, של האח המבוערת. ונזכרתי ששכחתי.

ואז, רק אחרי הריח, מגיע הקור. כמו כל דבר בפריז, גם הקור מגיע באיחור קל ובנון שאלאנט. ברגע הראשון אתה מביט בו משועשע. קטן עליך. הוא לא כזה נורא כמו שנראה בתחזיות.

ככה נחתנו: פלאס דה ווז', ריח של אח מבוערת, שלוש מזוודות, שתי ילדות נרגשות, המון תכניות ולא יותר משתי מעלות צלזיוס.

(more…)

סיר הסירים ופכפוף הכפות: שה קלמנט

יום שלישי, 18 באוגוסט, 2009

שה קלמנט

שה קלמנט

איזו הפתעה. מהמראה הכללי, שהוא לא בלתי חינני אבל נראה לגמרי מהונדס ללכידת תיירים רעבים, הייתי משוכנעת ששוב נפלנו קורבן, לחוסר התכנון שלנו בעיקר. המסעדה שעליה המליצו לנו התבררה כסגורה כבר כמה שנים, מה שמסביר את העובדה שלא ענו לי בטלפון כמה שעות קודם, והלכנו כדי להעצר במסעדה הראשונה שתראה לנו. שתינו היינו רעבות לאוכל-אוכל, ומאדאם ש., שוב הודיעה שהיא לא מבינה באוכל, מבחינתה, מספיק שהפירה טוב, והיא שבויה של המקום לנצח.

(more…)

קפה איטליה / cafe del cioppi

יום חמישי, 4 ביוני, 2009
Caffe dei Cioppi. רוקה טובה ומוצרלה

Caffe dei Cioppi. רוקה טובה ומוצרלה

מן הראוי היה שנגלה את קפה דל צ'ופי בעצמנו. הרי בדיוק האזור הזה, של הרובע ה-11, ליד כיכר טרוסו, לא רחוק מכיכר הבסטיליה הוא איזור השיטוטים האהוב עלי, וממש עד לא מזמן היתה שם, בפסאז' הקטן שיוצא מפובורג סנט אנטואן, מסעדה הודית זעירה.

אבל חלק מהזמן שמושחת על שיטוטי אינטרנט (אנחנו יכולים להכניס את זה תחת סעיף "קשר עם ציבור הבוחרים") מגלה גם את המטבע שמתחת לפנס. גם אלק לוברנו וגם פרנסואה סימון סיפרו על המסעדונת הזעירה הזאת, שהמטבח שלה הוא רק דופן אחת בחדר הלא גדול, פרנסואה סימון אף אמר, שהוא היה הופך אותה למסעדה השכונתית שלו, לו היתה זאת רק השכונה שלו.

(more…)

רמת שרון: קניות ב-Rue de Charonne

יום שישי, 13 במרץ, 2009
rue de Charonne. מתבשל על אש קטנה לכדי אזור מקסים ומגוון

rue de Charonne. מתבשל על אש קטנה לכדי אזור מקסים ומגוון

Rue De Charonne ברובע ה-11 הוא אחד הרחובות האהובים עלי, בזכות המיקום המדויק שלו על הסקאלה בין סטייל וגראנג'. הוא מתחיל עמוק בבולואר שרון, ברובע ה-11, כמעט ה-20, ונמשך עד לפובור סן אנטואן, בואכה הבסטיליה. ובהתאם, ככל שהוא מרחיק מבולוואר שרון ומתקרבים ללב העיר, קצת אחרי שחוצים את Richard Lenoir, הוא זונח את חנויות הריהוט העתיק והמשומש, חנויות האלקטורוניקה בשנקל והמסעדות המרושלות והזולות לטובת ברים שכונתיים וחנויות מעצבים.

(more…)

מבחן מוס השוקולד: שה ז'אנו

יום שני, 27 באוקטובר, 2008

שה ז'אנו הוא ביסטרו פרובנסאלי מוערך ואהוב, על ידי תיירים ומקומיים כאחד. אז ככה: הוא אכן מגניב מאוד, הכיכרונת שבו הוא נמצא יפהפיה, כשנכנסים אליו בהחלט מרגישים שמגיעים למקום הנכון, ולכך מוסיף היחס שנע בין נחמד למתנשא של מלצריות המקום. הוא לא יקר במיוחד, וגם לא יוצא דופן באיכויותיו הקולינריות. נחמד לפגוש את התיבול הפרובנסאלי – עשבים עשבים ועוד קצת עשבים באוכל, אבל הפרשנות המקומית היא בסיסית וטעימה.

(more…)

ירדו מהפסים: Vivaduc des Arts

יום רביעי, 3 בספטמבר, 2008
vivaduc des arts

vivaduc des arts

זה ממש מהמקומות הקלאסיים לקטגורית "אם אתם כבר בסביבה". כי הויואדוק דז ארט והפרומנד פלאנטה הם נחמדים ברמה המקומית ודוגמא נהדרת לפיתוח עירוני, אבל הייתי משקיעה בהם זמן, רק, אם למשל, יש לכם שעתיים פנויות עד לאופרה שבבסטיליה.

(more…)

תלכו בדרכים טובות: Escalona

יום שני, 1 בספטמבר, 2008

חנות מוצלחת לנעלי נשים ברו דה רוקט ליד כיכר הבסטיליה. 

(more…)

מהפופיק: טיולים מכיכר הבסטיליה / ורדי פרידמן

יום שני, 1 בספטמבר, 2008
Bastille Night

Bastille Night

(תהרגו את ורדי, לשעבר תושבת נלהבת של הרובע ה-11, היא לא מוכנה לקרוא ל-Bastille בסטיליה. אז בבקשה, הכירו נא את הבסטי ובאותה הזדמנות גם את העיר פארי. ברוכים הבאים; כ.ר.).

* בסטי – מארה – פומפידו:
מכיכר הבסטי נכנסים לרחוב בסטי, פונים ימינה לרחוב טורנל, שם נמצא בית הכנסת הגדול של פריז, ברחוב פה דה לה מול פונים שמאלה לכיוון הפלאס דה ווז' ומשם ממשיכים ישר כל הזמן לרחוב פרנק בורג'וואה. באחד הרחובות פונים שמאלה ונכנסים לתוך המארה. עוברים ברחוב רוזייה – מעוז היהודים והפלאפל, רחוב וייה דו טמפל וברחובות הקטנים שחוצים אותם עד שמגיעים למרכז פומפידו.

(more…)

ירוקה ומחוברת: La Fee Verte

יום שלישי, 24 ביוני, 2008

la-fee-verte-11eme

la-fee-verte-11eme

הפיה הירוקה הוא בית קפה שנמצא על רו דה רוקט המפויח. כתגובת נגד לפיח מסביב, יש בו לא מעט שרכים. הוא לא אופנתי מדי, אבל הוא מסביר פנים עד מאוד, ולכותבים בפרט: יש שם אינטרנט מהיר, חופשי, בלתי מוגבל, שעובד, באמת. נעים לשבת שם ולכתוב, ועדיין לא אכלתי שם צהרים, אבל נראה שגם הסלטים שם מפתיעים לטובה (סלטים הם אחד מעקבי אכילס הקולינריים של פריז).

(more…)