Marche d

יש שווקים שקרובים אלינו הביתה, יש אחד אפילו ממש במרחק כמה דקות הליכה מאיתנו. אבל כשאני יכולה להקדיש בוקר עם עגלת קניות לשוק, אני נוסעת למרשה ד'אליגרה, ברובע ה-12. אני לא יודעת למה דווקא הוא.

בטח כי הגן של הבת שלי היה שם.

Marche dAligre

מרשה ד'אליגרה לא פרוש לאורך שדרה כמו מרבית השווקים האחרים, אלא יש לו כיכר אחת ובה דוכני ירקות ופירות מצוינים וגם בגדים מיד שניה, שוק פשפשים, ובדים יפים, יש לו חלק סגור, של שוק ובו מעדניות, והוא מוקף בתי קפה נחמדים, גבינריה, מאפיות וחנויות דגים שנמשכים גם לכיוון rue d'Aligre. אולי זה מבנהו המיוחד שמזמין הסתובבות אחרת, או המגוון האנושי, או הגודל המושלם – לא גדול מדי, לא קטן מדי. בול.

בכיכר אפשר גם להצטייד במצרכי יסוד בפראנפרי, הסופר הפשוט והזול, או, טוב יותר, להתענג על מצרכים אסייאתיים בסופר המוצלח שנמצא שם בצמוד.

הגבינריה האהובה עלי היא Libert, שיש בה גבינות מצוינות ומיוחדות, הגשה ידידותית למשתמש ובעלים שלא נותנים לך להרגיש בור ועם הארץ, אלא מובילים אותך בין הגבינות, מסבירי פנים ומסבירי גבינות.

ב-Moisan, המאפיה האורגנית, יש מאפים מצוינים ולחמים נהדרים, תבקשו את קווין ד'אמן, לי היא נשמעת כמו מלכת עמאן, אבל זה מין מאפה מתקתק ופריך וטעים נורא, שנדבק לשיניים ומספק את הצורך לנשנש בזמן הקניות.