רסטות. עשר בבוקר, שני מבקרים משקיפים על הערימה של בולטנסקי

ראשית, צריך להזהיר מפני ספוילר. אם אתם מתכוונים לבקר בעצמכם במיצב של כריסטיאן בולטנסקי בגראנד פאלה אל תמשיכו לקרוא.

אני רצינית: אם ייצא לכם להיות בפריז עד ה-21 לפברואר, תקפצו לגראנד פאלה, אבל אז אל תביטו גם בתמונות, אל תלחצו על "לקרוא את ההמשך", פשוט תגללו למטה, יש טור נחמד על אוכל טוב ועל הדרכים הצרפתיות להימנע ממנו.

(המשך…)

ArtParis 2009. מסחרי, אקלקטי, מעניין

שני ירידים גדולים של אמנות מתקיימים בפריז: FIAC  בסתיו ו-ArtParis  בתחילת האביב. ארטפארי, שמתחיל מחר (היום הפתיחה למוזמנים) אוסף בחלל היפהפה והגדול מדי של הגראנד פאלה את  העבודות של האמנים המובילים של 115 גלריות צרפתיות ומרחבי העולם. זה אירוע מסחרי בעיקרו, במובן שאין בו אוצר-על שבוחר את הטובים שבהם. אבל בעיני זה אירוע מרתק, בגלל הגודל ורוחב היריעה והפלורליזם, הוא בכל זאת נותן תמונה רחבה של סוג האמנות שבה הגלריות מאמינות בימים אלה. בשנה שעברה ראיתי שם גם הרבה עבודות יפות.

עדכון: הייתי. רחב יריעה, מסחרי, צבעוני, כיפי. אם מוכרחים לבחור בינו ובין אנדי וורהול הצמוד, הייתי בוחרת בוורהול (עוד לפני שראיתי את התערוכה), אבל אם יש זמן וכוח, למה לא לעשות את שניהם.

(המשך…)

התור. אחת וחצי בלילה. אפס מעלות. או פחות

המבקרים עוטים חגיגיות מתונה וארשת של סקרנות, שביעות רצון וחשיבות, כאילו תופסים את צריכת התרבות שלהם כזכות יסוד שהיא גם חובה אזרחית, משהו כמו ההצבעה בבחירות. ביקור בלילות האחרונים של Picasso et les Maitres בגראנד פאלה

המסיבה הכי שווה בפריז התקיימה בסוף השבוע הזה – וממשיכה להתקיים גם ברגעים אלה ממש – בגראנד פאלה. ולא רק שהצלחנו להכנס אליה, בזכותה גם קיבלנו חיזוק חיובי על הדחיינות הבלתי מטופלת שלנו.

(המשך…)