השמלה שעל הבובה אזלה. COS

בין שמחתי הגדולה לגלות בלונדון סניף גדול של בננה ריפבליק ואכזבתי למצוא שם שום דבר בשבילי, נכנסתי לחנות אחרת, שנראתה רשתית למדי אבל די מעניינת, שנקראה COS. היא נראתה כל כך מבוססת ומגובשת, שהתפלאתי מאוד שלא שמעתי עליה, ועל אף שמדדתי שם כמה בגדים מוצלחים ממש, קצת היססתי להוציא שמונים יורו על חולצת-שמלה סריגית בכחול מעולה, עם ריצ'רץ' אלכסוני. שוב הרגשתי, בו בזמן שידעתי שטעות גדולה  בבסיס הרגשתי זאת, שיש לי עוד יומיים בלונדון, שאם לא אמצא שמלה אחרת, זולה יותר או מוצלחת עוד יותר, אחזור לשם ואקנה את ההיא.

ביג מיסטייק. בטיול קונים מה שמוצא חן, לא חוזרים לאחור ולא מתחרטים.

(המשך…)

זאת חנות כמעט מוגזמת, של בשמים מתוקים ובגדים מתוקים נורא, פרחוניים ומתיילדים, וברור שמלבישות בסרטים צריכות לעבור כאן כי לאחת הדמויות, איזו פתיה רומנטית, זה יתאים, אולי דווקא לפתיינית הצינית, כי הפרחים האלה מוגזמים לגמרי, אבל בכל זאת מפתים.

(המשך…)

הטריק הזה עובד עלי בכל פעם מחדש: פריטים זהים, שחוזרים על עצמם רק בצבעים שונים. זה עובד נהדר בספורה, זה עובד גם סתם בחנויות של כלי כתיבה, וזה עובד יפה בחנות התיקים הפריזאית הנחמדה הזאת שמצליחה לשלב יפה בין גזרות מעניינות, עורות טובים, בדים צבעוניים שמחיים הכל, כמה הגנבות צעירות ומחירים אפשריים. ויש גם יומנים מקסימים, כרוכים בעור. 

(המשך…)