מוזיאון המרדף והטבע / על הסרט "מילים נרדפות"

  "מילים נרדפות" רודף אותי.  כמו הסצנה של ההידפקות בדלת הנעולה, נואשת ונחושה, מתחזקת והולכת, שטח הפנים הנדפק במשטח העץ הולך וגדל מחבטה לחבטה, ככה הסרט הלם בי. הטיח בי את יופיה של פריז ואת זרותה, את יופיי שלי בה, את הזרות שלי בה, כן עדיין ולנצח, את המשאלה לברוח מ ולהיות חלק מ וחוזר חלילה, הלם בי את הקשר העמוק, הבלתי ניתן להתרה, לטוב ולרע, של אנשים למדינתם, של אנשים להוריהם.  המצלמה תובענית ורעבתנית, בולעת ומקיאה, מפשיטה את כולם מהכל: את הגיבור מצדקנותו, את החבר היפה מנכסיו, את האינטלקטואלי מנשגבותו, את האלימות מכוחה. רווחת איזו מחשבה שזה סרט שמהותו

להמשך קריאה

פריז

עולם

סלון

מלון