כל המאמרים המתויגים תחת "בלוויל"

החלפות: דירה ברובע ה-20 בדירה בלב תל אביב, 22.4-3.5

יום רביעי, 21 במרץ, 2012
בין בלוויל למנילמונטנט. מתחדש, מעניין, לא תיירותי

בין בלוויל למנילמונטנט. מתחדש, מעניין, לא תיירותי

 

גלובליזציה גלובליזציה, אבל חופשות הפסח של פריז ותל אביב עדיין לא מתואמות היטב. מי שיש לו את הפרווילגיה לבחור לעצמו את תאריכי החופשה שלו, ובמקרה הוא גם מצויד בדירה במרכז תל אביב, מוזמן לבחון את האפשרות להחליף דירות עם אלינוער ובתה. דירתן נמצאת ברובע ה-20, בין פארק בוט שומונט ופארק דה בלוויל.

(more…)

הדירה של דונה

יום חמישי, 26 במאי, 2011
פארק בלוויל. מבט על כל העיר

פארק בלוויל. מבט על כל העיר: מי מוצא את פומפידו?

לזכותה של חברתי דונה אפשר לומר לא מעט דברים, אבל בהיותי הבחורה השטחית שאני, תמיד אנצור בליבי את מסיבת הגן הבלתי נשכחת שהיא ארגנה ב"ריץ" (ואת ההתאוששות הארוכה של הרגליים שלי מלילה מקסים על זוג נעליים מקסים עוד יותר ועוד יותר מזה – בלתי אפשרי). בימים אלה דונה, יזמית אמנות/סביבה/חברה/מוזיקה/כיף חיים (כן, זה מקצוע, ודונה מצטיינת בו), מחלקת את זמנה בין פריז ומרסיי, כך שבחודשים הקרובים דירתה המוצלחת תהיה פנויה להשכרות קצרות טווח וארוכות יותר.

(more…)

סוף שבוע של אמנות; לילה לבן ודלתות פתוחות בבלוויל

יום רביעי, 6 במאי, 2009

סוף שבוע של דלתות פתוחות בבלוויל. ליהוק משובח, הלא כן?

מסוף השבוע של דלתות פתוחות בבלוויל בשנה שעברה. ליהוק משובח, הלא כן?

האביב מוציא את העיר מדעתה ואת הפריזאים מעורם. זה אפילו לא עניין של השמש, כי בימים האחרונים די אפור כאן (והסליחה מראש עם כל העתידים להגיע לעיר). ממאי עד אוגוסט, העיר שוקקת חיים, וכן, תיירים גם הם סוג של צורת חיים. ולכבודם, כלומר לכבודכם, מתארגנות אינספור יוזמות ואירועים, ובלב אפשר להודות שהפריזאים, אפילו אלה שיכולים לספור את פריזאיותם דורי דורות אחורה, די מבסוטים מההמולה.
ובכן, לרגל האביב והלילות שהפכו נעימים, יתקיים בשבת, ה-16 במאי,  ליל המוזיאונים. על ליל המוזיאונים במאי חלים אותם עקרונות של הלילה הלבן הנודע מאוקטובר: מוזיאונים פתוחים, בחינם, בשעות הלילה. גם הפעם, לרוב הכניסה היא לאוסף הקבוע בלבד ולא לתערוכות המתחלפות, יש המון אנשים, אבל באירוע מסוג זה יתרון דווקא, ופתוח-כל-הלילה זה עניין יחסי: הכוונה, היא, לרוב, עד חצות.

(more…)

וינטג' מנילמונטיאני

יום שבת, 4 באוקטובר, 2008
vintage 77

vintage 77

אם עומדים באמצע הכביש ברחוב Ménilmontant, ומביטים לכיוון הכביש היורד מטה, אפשר לראות את האופק. בחיי. אנשים עומדים באמצע הכביש הסואן ברחוב הקצת אלנביסטי הזה, לפעמים עם מצלמות אדירות-זום, כדי לראות את האינסוף כפי שהוא נשקף ממנילמונטנט. רק היזהרו שאף אוטובוס לא יקטע את קו האופק הפרטי שלכם. גדות הרחוב עשויות מצירוף רב-לאומי של מסעדות סיניות ולבנוניות, סופרמרקטים זולים, חנויות שאפשר לקנות בהן מיטות קומותיים במאתיים יורו בגימור שמזכיר את סיני וגם מאפיות שמוכרות לאפות במקום בגטים ודוכני שיש קאבאב. לא המקום הקלאסי לשיק פריזיאן, אבל בהחלט המקום לשיק מנילמונטאנטיאן.

(more…)

בלוויל: הפארק יפה יותר מהעיר

יום שלישי, 24 ביוני, 2008
ויסטריות נוטפות בפארק בלוויל

ויסטריות נוטפות בפארק בלוויל

אם מחליטים לחרוג ממסלול התיירים הרגיל לכיוון בלוויל, שווה לנוח בפארק היפהפה הזה, שהוא כולו גבעה גדולה נוטפת שיחי ויסטריה (כאן עקרות הבית הנואשות מסתתרות מאחורי התריסים בבתים הגבוהים שמחיריהם מתחילים סוף סוף לעלות). ראיתי מעט מאוד גבעות תלולות שכל כך מזמינות לטפס עליהן כמו הפארק המקסים הזה, שכרגיל מחביא בו שבילים נסתרים וספסלים שלא ברור אם יותר כיף להתבודד בהם יחד או לבד.

מפארק בלוויל יש תצפית מצוינת על כל פריז, מהאייפל עד לסאקרה קר.

לא רחוק משם:

מזון דה מטלו: בית לתרבות אלטרנטיבית.

ברי זברה: בר ומקום להופעות ותערוכות.

קריאה נוספת:

"פריז אחרת", ורדי פרידמן על בלוויל וסביבותיה, "על השולחן".

מתכת אצילה: מזון דה מטלו

יום שלישי, 24 ביוני, 2008

maison-des-metallos1

maison-des-metallos1

אם במקרה תרצו לקנות מסבחה, כלומר מחרוזת תפילה, או מזרן שמתאים לכריעה במסגד או בגדים רחוב ז'אן פייר טימבו הוא הרחוב בשבילכם. בין איטליזים בהכשר מוסלמי "(הלאל), חנויות לספרות קודש קוראנית בעיקר, ובגדים צנועים בכל המידות, אפשר למצוא רמזים לשיקום המדובר של בלוויל. בכיכרונת מתוקה ומתחדשת, נתקלים פתאום בקפה שהוא לא רק של גברים שיושבים בלי סוף על קפה שחור, אלא כאלה שמצליחים לשלב תושבים אחרים של הסביבה.

(more…)

מדוע ולמה: קפה ברי זברה

יום שבת, 7 ביוני, 2008

ברי זברה. תאטרון של הפתעות

ברי זברה. תאטרון של הפתעות

בלוויל אמורה להיות, נניח, הפלורנטין החדשה. האזור הערבי-סיני שעובר ג'נטריפיקציה, כלומר התחדשות והתייקרות שעתידים להפוך אותו למקום מגניב, ובהמשך ראוי למגורים, ובהמשך יוקרתי ובהמשך בובואי, הוא עדיין, במבט על, אזור די נידח, די מכוער, עם פינות חמד, כן, אבל אין ספק שדרושה שם עוד הרבה עבודה כדי שהאזור יהיה באמת נעים, שלא לומר מגניב באמת.

(more…)