Treize a Table

כעבריה גאה אני מקנאה בצרפתים על הצרפתיות האדוקה שלהם. כמעט כל שמות המקומות כאן הם בצרפתית, ורבים מתוכם כוללים משחקי מילים. כתלמידת צרפתית מתמידה אך איטית, לא תמיד אני מצליחה לפענח את כפל המשמעות. אבל את משמעות השם של Treize a' Table – שולחן לשלושה עשר – אני יכולה לנסות להבין בעצמי, אם רק אתן לחרדות שלי להנחות אותי: נניח שאת מארחת, אפילו אחת שאיננה צרפתיה, והזמנת חברים לארוחת ערב. תריסר. לא מעט, אבל תעמדי בזה. יש מקום לכולם. לפתע התברר שאחד האורחים מביא איתו חבר שנמצא במקרה בעיר, יהיה זה אפילו האפיפיור שהתאהב לגמרי בפריז בביקורו האחרון והחליט לחזור. אבל הסט שלך הוא רק לתריסר, כמקובל.

אהה. האימה.

(המשך…)

Le Pick Clops. תפוזים סחוטרי

בית קפה מתוק ונעים על פינת הרחובות המוצלחת Vielle Vieille du Temple ו-Verrerie (נראה אתכם מאייתים את זה נכון בהכתבה הבאה; לעזאזל, נראה אותי מאייתת את זה נכון). שום דבר גדול לכתוב עליו הביתה, פרט לצבעוניות, מרחב, ידידותיות למשתמש ומעט קוסמופוליטיות. יש עיתונים, אין אינטרנט מהיר, אבל מותר בהחלט לעבוד עם מחשב (הלו, עד לצהריים. מעט התחשבות בבקשה בפרנסת הבעלים).

(המשך…)

Les Bas Fonds

אמא שלי לימדה אותי שפיצה אוכלים בפיצריה וסטייק בסטייקיה. אבל המסעדה הזאת מתעקשת להיות גם וגם. וגם. לכן הופתענו כשאכלנו בה טוב. Les Bas Fonds היא מסעדה ומועדון גם יחד, ויאללה – גם בר יין. משחק המילים שהיא בחרה לשמש לה כשם מעלה על נס דווקא את הסלאמס, אבל גם מדגיש את העולם התחתון שלהם, הדיסקוטק במרתף המסעדה, שפועל בחמישי, שישי ושבת, עם ריקודי שנות השמונים.

(המשך…)

Cojean. לאתנחתא אחרי הלובר

מטר מהלובר, ליד Le Fumoire המפורסם, ביניהם מפרידה רק גינה פורחת וכנסיה שמצלצלת יצירות שלמות בשעות עגולות, נמצא הדבר הכי הפוך ללובר עצמו: CoJean.

(המשך…)

vivaduc des arts

זה ממש מהמקומות הקלאסיים לקטגורית "אם אתם כבר בסביבה". כי הויואדוק דז ארט והפרומנד פלאנטה הם נחמדים ברמה המקומית ודוגמא נהדרת לפיתוח עירוני, אבל הייתי משקיעה בהם זמן, רק, אם למשל, יש לכם שעתיים פנויות עד לאופרה שבבסטיליה.

(המשך…)

הנה חנות נעליים שיצאה מדעתה, אטלייה לייצור כל חלומות הנעליים, בהם גם חלומות הבלהה שלכם. ריי חולם אותן ומעצב לתצוגות אופנה ואירועים מיוחדים, המחירים של היצירות המכונפות והמחופפות שלו מתחילים ב-900 יורו לזוג, אבל מה'כפת לכם להסתכל.

(המשך…)

באחד הרחובות הקטנים והיפהפיים בגדה השמאלית, אלה שכל המסעדות בהן נראות מקסימות אבל ברור לך שרובן מלכודות תיירים, אווי אוואן היא מסעדה יוונית מוצלחת ולא יקרה, עם שמן זית וזעתר ונחמדות בסיסית.

(המשך…)

חנות צעצועים קטנה ומתוקה, ובה צעצועי בד ועץ מתוקים ומקוריים, מתנה נהדרת להביא למישהו. יש המון חנויות כאלה בפריז, והכי כיף למצוא משהו מהפיצ'יפקס ב-2.5 יורו, כמו מכונית שטסה לכיוון מגנט, שאפשר להדביק במאונך על המקרר. טוב, אולי היא עולה 5 יורו, אבל היא שווה. 

(המשך…)

מתוק מצידו של האיטלקי-ארמני מאיר הפנים הנ"ל להסביר באריכות על הנעליים שהוא הוגה, מתכנן, עושה, הן גם יפות, ומאוד מיוחדות.

(המשך…)

Parc Monceu

מפתיע ביופיו, Parc Monceau נמצא ברובע השמיני, והתחושה בו היא כאילו פתחו את הגנים המלכותיים לציבור הרחב, וזה, מצידו, יודע להעריך את זה ומתנהג באצילות המתאימה.

(המשך…)