שלג על פלאס דה ווז' 

(כלומר השלג התחיל לרדת עוד קודם, כשאכלנו בתאילנדית הקטנה. ביקשנו חשבון ורצנו לפלאס דה ווז'. כי אם כבר שלג, שיירד עלינו בפלאס דה ווז'. אני הייתי באקסטזה מהשלג, הוא, בתמורה, ניסה להסביר לי שזה גשם עם קצת שלג, ולא יצטבר. הא!

 

(חודש קודם צילם מישהו עם כפפות, כנראה, טיים לאפס של פלאס דה ווז' מלבינה כולה:)

 

ולא סתם הא! הא בהא תליא: אם כבר שלג על פלאס דה ווז', אז גם:

שוקו חם, לוהט, ב-Carette

כל מה שאתם רואים כאן עלה  25 יורו, כולל פאי הלימון הטעים. יקר? לא נכחיש זאת. תיירותי? בהחלט. מחיר ראוי להפשרה מתוקה, בין צילומי השלג היורד על פלאס דה ווז'? ועוד איך.

 

אמנות: MEP

LA MAISON EUROPÉENNE DE LA PHOTOGRAPHIE

מאז ומעולם אני אוהבת את משכן הצילום האירופאי, בתפר שבין המארה לוילאז' סן פול. חוץ ממיקומו הנהדר, זה מוזיאון קטן, לגמרי אפשרי לסיור יסודי ומשביע. ראיתי בו תערוכות נהדרות, בהן רטרוספקטיבה של אנני לייבוביץ' שהותירה בי רושם עמוק. הפעם הזאת היתה חגיגית במיוחד: המשכן הציג את תערוכת הסיכום של ז'אן לוק מונטרוסו, האוצר היוצא של MEP, של הצילום הצרפתי, הודאה בטעות החמורה שעמה נכנס לתפקיד, כשסבר שאין דבר כזה צילום צרפתי. ובכן, מתברר שיש, ושהוא מרתק, מגוון ושיש בו צרפתיות של ממש. התערוכות במרץ כבר נגמרו, אבל הנה קצת מהן (בסטורי באינסטגרם יש תיעוד מקיף), ותמיד שווה לבדוק מה נותנים שם.

https://www.mep-fr.org/

כאן תמצאו עוד תערוכות מעניינות ששוות בדיקה עכשיו

 

 

 

 

 

 

 

 

מסעדה: Elmer

זוכרים את Rue de Notre Dame de Nazareth? אז אחת המסעדות שנמצאות בו שייכות לשף צעיר, סימון הורביץ, שהספיק לעבוד אצל פייר גנייר, עבר באסיה ובדרום אמריקה ובאוסטרליה, וכששב לפריז הקים ביסטרו ממשפחת הביסטרונומיק, מסעדה לא גדולה אבל נאה ולא מאוד יומרנית, שבה הוא צולה דברים, מאספרגוס ועד צלעות, הרוב עשוי מצוין וחלק ממש פנטסטי.

 

 

 

 

* בצרפתית זה נשמע הרבה יותר טוב: Sarassin.

Elmer Restaurant
30 rue Notre Dame de Nazareth
75003 Paris

 

Fondation Café – בית קפה (וכיכר)

 

אז כאמור, הגילוי של הנסיעה הזאת היה שקפה טוב בפריז הוא כבר לא חד קרן, וגם שלקפה הזה יש תצורה ברורה: מקום זעיר, דלפק פלוס קצת, מעוצב לאינסטגרם כמו שדורשת רוח הזמן, עם קפה מצוין, באזורים מתוקים, תפריט קטן של דברים שליד הקפה, בריסטות נחמדים ולא תמיד צרפתיים.

פונדסיון קפה הוא הקפה של יונתן וניקולא, ויש בו: קפה טוב, טוסט עם אבוקדו (שוב, אינסטגרם ופינטרסט משפיעים על ביקושים בחקלאות העולמית), שני שולחנות, חתיך הורס קבוע שלא הצלחנו לזהות איזה דרכון הוא מחזיק, סובלנות לילדות הברדקיסטיות באופן החורג משהו מהמקובל בעיר של י&נ וגם ובעיקר – מיקום נהדר, ליד Square du Temple ו-Marché des Enfants Rouges.

בקצה הרחוב: חנות ספרי האמנות המצוינת: Ofr. Librairie, Galerie

Fondation Café

16 Rue Dupetit Thouars, 75003

 

לשאר הסובנירים מפריז של קצה החורף (מרץ 2018)  

 

 

שתפו

לפוסט הזה יש תגובה אחת

  1. וואוו..עשית לי חשק לחורף ולקראמבל תפוחים..רק לא עם גלידת כוסמת..

התגובות נעולות.

סגירת תפריט