חשבנו מה לעשות ביומולדת ארבע. את יורו דיסני אנחנו עדיין שומרים למשבר הגעגועים הביתה לישראל, בלונה פארק – היינו כבר כמה פעמים, לגנים אנחנו הולכים כל הזמן וים – פשוט אין כאן. הבילוי האולטימטיבי, אם כן, לילדה עם גנים דומיננטיים של חיבה לשוקולד כמו שלה, היה מובן מאליו – ללכת לשתות את השוקו הכי טוב בפריז.
לפעמים היא יודעת לדחות סיפוקים, הילדה הזאת, בעיקר בעבור סיפוקים אחרים. אז כשיצאנו בתחנת המטרו של טיולרי, היא דרשה ללכת לבקר בטיולרי, למרות שניסינו לקצר תהליכים ולפתות אותה בשוקו חם. היא צודקת, כי שוקו חם טעים יותר כשעייפים.
בגני טיולרי היא בדקה מה שלום הברווזים באגם (ואני לא יכולה שלא לחשוב לאן הם יעופו כשהאגם יקפא), ואחר כך עשתה סיבוב על הפוני (המחיר עלה לשלושה יורו לסיבוב; איש הפונים לא שמע על המשבר העולמי), שיחקה עם אחותה הקטנה במגרש המשחקים המוגן והמשוכלל ורק עוד סיבוב אחד בקרוסלה שמשמיעה תמיד מוזיקה קלאסית שמיימית.
אנג'לינה, שנוסדה ב-1903, היא אחד מבתי התה הידועים בפריז. היא מפוארת, עם שתי קומות, ציורי קיר ופיתוחים תקרות שולחנות שיש וכורסאות עור עמוקות, אבל כנראה נשחקה מעט מהתנועה התיירותית הערה תמיד, וגם השירות אנטיפתי דיו בשביל להבין שאתם בפריז.
אז לא נחמדים שם, אבל למי אכפת כשהשוקו באמת כל כך מופלא. שתי כוסות שוקו אנג'לינה עולות 13.80, והן מגיעות בקנקן חרסינה גדול של שוקולד חם, חלק, סמיך וקטיפתי, וקערית קטנה של קצפת מצוינת. לא רק שהשוקו מופלא, הוא גם ממלא כל כך שלא יכולנו לדגום את העוגות (במקרה שתצליחו לארגן מקום, המונבלאן נראה מעולה, עם קרם ערמונים ומרנג ובמחיר של כמעט שבעה יורו).
לקחנו גם קלאב סנדוויץ' נחמד ומהודק (15.50 יורו), תוספת של צ'יפס לילדות (5 יורו), קפה קר, שהוא לא מה שאתם רגילים אליו, אלא ממש קפה – מוצלח אמנם – על קרח (5.90), ובמקום קצת חלב הביאו לנו כוס שלמה בעוד 2.30 יורו. הילדות היו מאושרות: שילוב של השוקו הטוב בפריז וצ'יפס מוצלח כשלעצמו באמת יוצר את הארוחה המושלמת שהן היו מוכנות להשבע בה בוקר, צהריים וערב.
סוכריות שוקולד על מקל של מישל קלוזיאל בעוד שלושה יורו לאחת הרחיבו את ההתפנקות עד לשעת השינה.
ואנחנו היינו מאושרים, כי עם כל חיבתן לשוקולה שו, כמה הן כבר מסוגלות לשתות ממנו, מישהו היה מוכרח לעזור להם לסיים את הפרויקט.
– – –
(הוראות שימוש, בכל זאת: ללכת לטיולרי עם ספר, סנדביץ' מבגט וגבינה שתכינו מבעוד מועד, ואז, באנג'לינה להתמקד בגברות הפריזאיות הסועדות בגפן ובשוקו החם ובו בלבד. אפשר גם לתמוה איך פרוסט כתב ספר שלם על עוגיית מדלן ולא על שוקו חם, שהוא הוא השכלול הכי מפנק עלי אדמות לחלב אם (טוב, הוא וגלידה, אבל זה עניין אחר לגמרי).
Angelina rue de Rivoli, 226, 1e 01.42.60.82.00 Metro: Tuileriesבאותו עניין:
דיוויד לייבוביץ' סוקר את השוקואים החמים הכי טובים בפריז וגם מספק מתכונים למי שאיבד את הדרכון.
גרידסקיפר, לעומת זאת, טוענים שאנג'לינה היא מלכודת תיירים, ומצביעים על המקומות שלהם לשוקו חם בפריז (כולל אנג'לינה הבלתי נמנעת).
אורי
3 אוק 2008יאמי יאמי
נראה שעליתי שלושה קילו רק מלקרוא את הפוסט הזה…
שרון
3 אוק 2008אהובתי כתוב מקסים וממלא את החושים בריחות וטעמים.
לא הצלחתי להרשם לאתר : (
דוד
3 אוק 2008באמת צריך להתמקד בשוקו:
הזמנו שם סלט (מוצלח אמנם),
וטארטלטים של לימון ופטל יחד עם השוקו= מתכון לאסון . אי אפשר לאכול יומיים אח"כ
רק שוקולה שו, הכי טעים בעולם.
Kinneret
4 אוק 2008אורי: כן, אתה יכול להעלות על דעתך כמה העליתי אני כשכתבתי אותו?
שרון: מתוקה, תצטרכי לבוא כל יום.
דוד: אתם כבר כאן, וכבר אנג'לינה? איזה הספק. ובניגוד למקומות אחרים, בפריז קצתבזבוז לא להיות מסוגל לאכול יומיים. הרי יש לך עוד תכניות לרובושון, הלא כן?
דוד
11 אוק 2008האמת שאנג'לינה היה בביקור קודם, מאז אני מפחד לחזור לשם..
ררובושון לא הצליח: המארח הסביר לנו בנחמדות אין קץ כמה תמימים אנחנו לחשוב שנבוא ביום חמישי בערב ובאמת נצליח לשבת לאכול..
Kinneret
11 אוק 2008כן, תמימות זה לא ממש הקטע של רובושון. אבל אני מקווה שלא התייאשתם והתעקשתם לאכול מעולה במקומות אחרים.
נטשה
1 נוב 2008הקנן עם השוקו נראה כהה וסמיך ובצד נראה כאילו מציץ גביע קטן עם קצפת. יאמי! בדיוק ראיתי במגזין של דונה היי שהיא ממליצה על ספרון Patisseries Paris על 100 מקומות מתוקים, סלוני תה (בטח גם אנג'לינה שם) ובתי מאפה. איזו חגיגה נחמדת ומזל טוב לקטנה חובבת השוקולד.
מירית
31 דצמ 2008הי כנרת,
קול מן העבר…ימי החאקי והעניבה..
נהנתי לקרוא את מפריזה לגלות את פריזאית
תהני מההוויה המשפחתית בגולה
שנה אזרחית טובה ממרילנד.
כנרת
1 ינו 2009הי מירית,
כיף לקבל ד"ש ממרילנד,
העניבות חוזרות, שתדעי.
שנה טובה,
כנרת
שלומית
5 אוק 2009אני נוסעת עם זוג מתבגרים ואני קצת לחוצה כי הוא צימחוני והיא מחכה להרבה בגדים מגניבים שכל הבנות בניסויי ירושלים ירצו גם.הצעות …מישהו?
פינגבק: Low noise » דוגמא לשרון
יורם
5 מרץ 2010קפה אנג'לינה הוא מקום חלומי. הגענו לשם לאחר המלצה של חברים. השוקו ועוגת מונט בלאן הם חובה. אי אפשר להיות בפריז בלי לשבת שם אחר הצהריים.