אם מחליטים לחרוג ממסלול התיירים הרגיל לכיוון בלוויל, שווה לנוח בפארק היפהפה הזה, שהוא כולו גבעה גדולה נוטפת שיחי ויסטריה (כאן עקרות הבית הנואשות מסתתרות מאחורי התריסים בבתים הגבוהים שמחיריהם מתחילים סוף סוף לעלות). ראיתי מעט מאוד גבעות תלולות שכל כך מזמינות לטפס עליהן כמו הפארק המקסים הזה, שכרגיל מחביא בו שבילים נסתרים וספסלים שלא ברור אם יותר כיף להתבודד בהם יחד או לבד.
מפארק בלוויל יש תצפית מצוינת על כל פריז, מהאייפל עד לסאקרה קר.
לא רחוק משם:
מזון דה מטלו: בית לתרבות אלטרנטיבית.
ברי זברה: בר ומקום להופעות ותערוכות.
קריאה נוספת:
"פריז אחרת", ורדי פרידמן על בלוויל וסביבותיה, "על השולחן".
