שלום, חזרנו.
אין זמן טוב מזה לחלק בנדיבות את פרטי המסעדה הכי כיפית בפריז של הפריזאים. שמה Le Baratin, היא נמצאת בבלוויל, על התפר שבין הרובע ה-19 ל-20, ואומרים ששם אוכלים השפים הגדולים ביום החופשי שלהם. אנחנו לא באמת יודעים לזהות את איל שני וחיים כהן המקומיים כשהם משילים את הכובעים הלבנים הגבוהים שלהם וטונות הפאסון, אבל רקל, השפית במסעדה הצפופה, השמחה והספונטנית הזאת, מבשלת אוכל צרפתי בסיסי, פשוט בטיפול חכם ומקורי. האוכל שם לא גאוני אלא פשוט, מוצלח מאוד ומעניין. ויכול להיות שזה, ולא גינונים ופינפונים, בדיוק מה שמתחשק לשפים לעשות ביום האחד בשבוע שבו הם לא מנהלים את פלוגות הבישול שלהם.
אז האוכל בלה בראטן טוב, צרפתי וקצת מודרני. אבל מה שהכי שווה שם זאת האווירה. כשאתם מזמינים (וצריך להזמין ללה ברטן) לכו על השעות המאוחרות, תשע וחצי-עשר. אז ממש ממש שמח שם. ואם במקרה אתם שישייה והזמנתם מספיק זמן מראש, נסו לבקש את השולחן העגול, נראה לי שהוא הכי כיפי.
הלוואי שהפריזאי השגרתי ברחוב ברחוב היה שיעתוק של הצרפתים בלה בראטן – עמוסי שיק, מלאי חיים, נחמדים אפילו ונון שאלאנטיים לגמרי, ואוהבים את החיים הטובים, ומבחינתם, החיים הטובים זה פעם בשבוע בלה ברטן.
ארוחה שם יכולה להסתיים במשהו בין 30 ל-40 יורו לאדם, תלוי ביין, ואל תבהלו מהמלצרים, הם רצים והם ממהרים, הם רק נראים כאילו הם לא יודעים מילה אנגלית אבל הם יודעים מצוין, והם רק נראים כאילו אגודת מלצרי פריז הכריחה גם אותם להיות לא נחמדים ללקוחות. זה רק מין הומור פנימי שלהם.
בפעם השניה שהיינו שם וביקשנו להזמין לנו מונית (שכחתי לציין: זה קצת רחוק מהמרכז, אבל שווה להרחיק עד אליה), הבעלים לא תפס תחנת מוניות בטלפון, כמקובל, ושאלתי מאיפה הכי קל לתפוס, שאלה טפשית, כשרחוב בלוויל העמוס למדי ממש ליד, אבל שאלתי. המלצר, שבדיוק התכופף לידי מעל הבר, להגיע למגבת או ליין או להשד יודע מה, אמר לי: אבל זאת הפעם האחרונה! ולא הבנתי על מה אני ננזפת. כשיצאנו החוצה, התברר שהוא התכוון, שזאת הפעם האחרונה שהוא עוזב את משמרתו והולך איתנו עד לרחוב בלוויל ותופס לנו מונית. בקיצור, נחמדות בלתי סבירה במסווה של רטנוניות פריזאית שגרתית. כשרקל יוצאת מהמטבח בשביל אחד מסיבובי השלום-הכל-טעים-לכם שלה, אפשר לראות שהמקום הזה, כולו כוונות טובות וביצועים מצויינים.
Le Baratin
3 rue Jouye Rouve; 20e.
tel: : 01.43.49.39.70
Metro: Pyrénées, Belleville
משה ק.
17 ינו 2009יש דברים כאלה, אנשים שמחים. אוכלים.
מכאן, בערב הזה, מהמצב העזתי שלנו, זה נראה הזוי. ומעורר קנאה בעיקר.
טובה
17 ינו 2009ברכות לחזרת האתר היפהפה! קצת היה מדכא לראות אותו במתכונת החטופה. אולי זה אחד מסימני ה"שלום" או השקט
טליה
17 ינו 2009איזה כיף..אני מתה על פריז ועל צרפת בכלל ואת משיבה לי,לרגע,את הטעמים,הריחות והאהבה.תודה!
kinneret
17 ינו 2009אני מסכימה, זה הזוי לגמרי, היכולת הזאת של שני עולמות, שני סוגי חיים, להתקיים האחד בצד השני.
חשוב בעיני שזה אפשרי.
עודד
17 ינו 2009ברכות !!! איזה כף שהאתר המדליק הזה חזר בדיוק בזמן ,מחר אני טס עם הבן שלי לאלזאס לשבוע
אבל בדיוק עוד שבוע אני בפריז לכמה ימים .
מת על הכתיבה שלך,
kinneret
17 ינו 2009תודה עודד, כיף שכיף. תבלו ואתם מוזמנים להוסיף את הרשמים שלכם להמלצות שלנו.
ט' יקרה: אכן, הפסקת אש.