היה זה E.B White שכתב בספרו היפהפה "Here is New York", שכדי לכתוב על ניו יורק עכשיו, צריך לפרסם משהו במהירות האור (אולי בכל זאת הוא היה צריך בלוג, יש לציין). עוד הוא כתב: I feel that is the reader's, not the author's, duty to bring New York down to date", וחתם, "I trust it will prove less a duty than a pleasure".
כמו ווייט, שחזר לכתוב הקדמה לספר שלעיל (שנה אחרי שהטקסט פורסם כמסה במגזין) וטען שניו יורק משתנה בלי הרף, גם כל ביקור שלי בעיר הוא ניסיון, כמו במשחק זיכרון אישי, לציין מה נשאר כשהיה ומה חלף לבלי שוב. כמוהו, גם אני מרגיש שלמרות שבית קפה זה או אחר נסגר, מסעדה אהובה העתיקה מקומה או חנות משובחת עברה שלושה גלגולים מאז שאני זוכר אותה – למרות כל אלה יש משהו בניו יורק שאינו משתנה אף פעם: הווייב העירוני האולטימטיבי, מיליוני האנשים החדשים, אלפי המקומות שקוראים רק לך לבוא ולחקור אותם ובעיקר התחושה שלא משנה מה שתעשה שם – תמיד תפסיד רבבות של אירועים אחרים, מעניינים לא פחות, שהוחמצו בגלל שאתה איש אחד עם זמן מאוד מוגבל.
אבל למרות כל אלה, יש ניו יורק אינטימית ושקטה, כזו שמאפשרת להיעלם לרגע בעולם ולבנות – ולו לרגע – בועה קטנה ומנותקת שמורכבת מהלבנים שאתה בוחר בעצמך: פינת רחוב שמזכירה לך משהו מפעם, גינה ששכחת שהיתה קיימת, חנות חדשה עם מוכר חתיך ודברים שאתה ממש חייב לקנות או ארוחה עם חברים והרבה יין. העיר הזו, שגם אם תשתנה לא תיתן לך להרגיש אף פעם שאתה זר, אפילו לשניה, היא הניו יורק שגם וויט הסתובב בה, גם אם היה זה לפני יותר מחמישים שנה, ואליה אני מתגעגע כל יום מחדש.
1. kiosk – חנות שכותרתה – "דברים מעניינים ממקומות מעניינים" – תמיד עומדת בהבטחה. החנות ממוקמת בקומה שניה נחבאת ברחוב ספרינג שבסוהו, והיא מתפקדת כגלריה של דברים מכל מיני מקומות בעולם והדברים המיוחדים שמגיעים משם: מעפרונות מדנמרק לתיקי דוורים במקסיקו, ממסטיקים מטוקיו או לכלי נגינה מגרמניה. אסופה של דברים מרתקים, קטנים, לא חשובים, שעושים את החיים קצת יותר יפים.
שימו לב לשעות המוזרות של החנות.
אתר: http://kioskkiosk.com/
כתובת: spring street 95, 2nd floor
2. ההיי ליין
לא משנה כמה כותבים על הפארק הציבורי והחדש הזה, לא חשוב באיזה עונה – הפארק, שמתחיל בסביבות שוק הבשר וממשיך צפונה הוא עדיין אחד המקומות הציבוריים היפים ביותר שניו יורק סיפקה לעולם בשנים האחרונות. על העיצוב הופקדו Diller Scofidio + Renfro, שהפכו את מה שהיה פעם רכבת עילית לסחורות לשביל הולכי רגל שיכולים לקפץ מהסטנדרט הוטל שנמצא בקצהו הדרומי לגלריות של צ'לסי שממקומות ביציאות הצפוניות שלו. לא לשכוח להביא קפה מ-nine street esspresso בשוק המקורה של צ'לסי שנמצא ברחוב 16.
אתר: http://www.thehighline.org/
כתובת: Gansevoort Street in the Meatpacking District to 34th Street, between 10th & 11th Avenues.
3. בלתאזר –
נו, ביסטרו הוא ביסטרו הוא ביסטרו, אבל בלתזאר הוא האבא האמריקאי של כולם, עם טוויסט צפון אירופאי שהופך אותו למקום אהוב, שתמיד כיף לחזור אליו. ארוחת הבוקר, עם סלסלת הלחמים (הי לחם שוקולד אהוב!) היא סיבה מספרת לקנות כרטיס ולנסוע לשם לפחות פעם בשנה.
אתר: http://www.balthazarny.com/
כתובת: 80 Spring Street
4. Freeman's Sport Club
אם יש מקדש גרסוניירי ניו יורקי, ויש לו אלוהים, הוא יושב בסמטא הקטנה שנושקת לרחוב ריבינגטון, מסתפר במספרה שממוקמת מאחור, קונה כמה מעילים וחולצות גבריות מייד אין אמריקה בחנות הבגדים ואוכל דיפ ארטישוק ושותה יין לבן במסעדה שבקצה, שאת קירותיה מעטרים ראשי איילים ופוחלצים אחרים. מאחורי כל המיזם הזה (חנות הבגדים, המספרה והמסעדה) עומד בחור בשם טאבו, שהקדים את העולם בפיצוח הקושיה "מה גברים אמיתיים רוצים". שווה גם לנשים, אגב.
אתר: http://www.freemanssportingclub.com/
כתובת: 8 Rivington Street (המסעדה נמצאת בקצה הסמטא שבה נמצאת החנות)
5. מומופוקו
דיויד צ'אנג, אחד השפים המדוברים של השנים האחרונות, הוא גאון קולינרי, שהצליח להרים שרשרת מסעדות קוריאניות עם טוויסט מודרני, שהן חוויה חושית נשגבת. המסעדות שלו, בעיקר הזולה שביניהן – הנודל בר – הצליחו להפוך לסחורה חמה כבר כמה שנים ברציפות (ואם להזכיר את הציטוט של ווייט מלמעלה – זה לא פשוט בעיר כמו ניו יורק) עד שאפילו מנה כמו "לחמניה עם קיבת חזיר" הופכת שם לאחד הדברים הטעימים שנאכלו בחלק הזה של העולם.
פארק קטן ויפהפה ליד הflat iron building- שאפשר לנוח בו מתלאות היום ולאכול המבורגר מעולה בקיוסק הקטן שנמצא במרכזו. הפארק הוא מקום מעולה לצהריים עירוניים, לפני או אחרי הקניות שבמורד השדרה החמישית אן ברודווי (לא לפספס את ABC, הכלבו הקסום שנמצא ברחוב 17).
אתר: http://www.madisonsquarepark.org/
כתובת: Between 5th & Madison Avenues, 23rd & 26th Streets
7. ACE HOTEL
המלון הכי שווה בעיר, בעיקר בגלל העיצוב האמריקאי האקלקטי, הקפה המשובח שנמצא בלובי (יש גם קוקטיילים לא רעים), החנות של "אופנינג סרמוני" שנמצאת למטה וה-WiFi – מצרך נדיר בעיר. המלון הפך להיות אחד המדוברים בעיר, אפשר לראות שם פשיוניסטס רבים, ויש שם גם מסעדה לא רעה ("הברייזלין") , מאותם אנשים שאחראים למסעדה אהובה אחרת – The Spotted Pig.
היה זה E.B White שכתב בספרו היפהפה "Here is New York", שכדי לכתוב על ניו יורק עכשיו, צריך לפרסם משהו במהירות האור (אולי בכל זאת הוא היה צריך בלוג, יש לציין). עוד הוא כתב: I feel that is the reader's, not the author's, duty to bring New York down to date", וחתם, "I trust it will prove less a duty than a pleasure".
כמו ווייט, שחזר לכתוב הקדמה לספר שלעיל (שנה אחרי שהטקסט פורסם כמסה במגזין) וטען שניו יורק משתנה בלי הרף, גם כל ביקור שלי בעיר הוא ניסיון, כמו במשחק זיכרון אישי, לציין מה נשאר כשהיה ומה חלף לבלי שוב. כמוהו, גם אני מרגיש שלמרות שבית קפה זה או אחר נסגר, מסעדה אהובה העתיקה מקומה או חנות משובחת עברה שלושה גלגולים מאז שאני זוכר אותה – למרות כל אלה יש משהו בניו יורק שאינו משתנה אף פעם: הווייב העירוני האולטימטיבי, מיליוני האנשים החדשים, אלפי המקומות שקוראים רק לך לבוא ולחקור אותם ובעיקר התחושה שלא משנה מה שתעשה שם – תמיד תפסיד רבבות של אירועים אחרים, מעניינים לא פחות, שהוחמצו בגלל שאתה איש אחד עם זמן מאוד מוגבל.
אבל למרות כל אלה, יש ניו יורק אינטימית ושקטה, כזו שמאפשרת להיעלם לרגע בעולם ולבנות – ולו לרגע – בועה קטנה ומנותקת שמורכבת מהלבנים שאתה בוחר בעצמך: פינת רחוב שמזכירה לך משהו מפעם, גינה ששכחת שהיתה קיימת, חנות חדשה עם מוכר חתיך ודברים שאתה ממש חייב לקנות או ארוחה עם חברים והרבה יין. העיר הזו, שגם אם תשתנה לא תיתן לך להרגיש אף פעם שאתה זר, אפילו לשניה, היא הניו יורק שגם וויט הסתובב בה, גם אם היה זה לפני יותר מחמישים שנה, ואליה אני מתגעגע כל יום מחדש.
1. kiosk. חנות שכותרתה – "דברים מעניינים ממקומות מעניינים" – תמיד עומדת בהבטחה. החנות ממוקמת בקומה שניה נחבאת ברחוב ספרינג שבסוהו, והיא מתפקדת כגלריה של דברים מכל מיני מקומות בעולם והדברים המיוחדים שמגיעים משם: מעפרונות מדנמרק לתיקי דוורים במקסיקו, ממסטיקים מטוקיו או לכלי נגינה מגרמניה. אסופה של דברים מרתקים, קטנים, לא חשובים, שעושים את החיים קצת יותר יפים.
שימו לב לשעות המוזרות של החנות. כתובת: spring street 95, 2nd floor.
2. ההיי ליין. לא משנה כמה כותבים על הפארק הציבורי והחדש הזה, לא חשוב באיזה עונה – הפארק, שמתחיל בסביבות שוק הבשר וממשיך צפונה הוא עדיין אחד המקומות הציבוריים היפים ביותר שניו יורק סיפקה לעולם בשנים האחרונות. על העיצוב הופקדו Diller Scofidio + Renfro, שהפכו את מה שהיה פעם רכבת עילית לסחורות לשביל הולכי רגל שיכולים לקפץ מהסטנדרט הוטל שנמצא בקצהו הדרומי לגלריות של צ'לסי שממקומות ביציאות הצפוניות שלו. לא לשכוח להביא קפה מ-nine street esspresso בשוק המקורה של צ'לסי שנמצא ברחוב 16.
כתובת: Gansevoort Street in the Meatpacking District to 34th Street, between 10th & 11th Avenues.
3. בלתאזר. נו, ביסטרו הוא ביסטרו הוא ביסטרו, אבל בלתזאר הוא האבא האמריקאי של כולם, עם טוויסט צפון אירופאי שהופך אותו למקום אהוב, שתמיד כיף לחזור אליו. ארוחת הבוקר, עם סלסלת הלחמים (הי לחם שוקולד אהוב!) היא סיבה מספקת לקנות כרטיס ולנסוע לשם לפחות פעם בשנה. כתובת: 80 Spring Street.
4. Freeman's Sport Club. אם יש מקדש גרסוניירי ניו יורקי, ויש לו אלוהים, הוא יושב בסמטא הקטנה שנושקת לרחוב ריבינגטון, מסתפר במספרה שממוקמת מאחור, קונה כמה מעילים וחולצות גבריות מייד אין אמריקה בחנות הבגדים ואוכל דיפ ארטישוק ושותה יין לבן במסעדה שבקצה, שאת קירותיה מעטרים ראשי איילים ופוחלצים אחרים. מאחורי כל המיזם הזה (חנות הבגדים, המספרה והמסעדה) עומד בחור בשם טאבו, שהקדים את העולם בפיצוח הקושיה "מה גברים אמיתיים רוצים". שווה גם לנשים, אגב. כתובת: 8 Rivington Street (המסעדה נמצאת בקצה הסמטא שבה נמצאת החנות).
5. מומופוקו. דיויד צ'אנג, אחד השפים המדוברים של השנים האחרונות, הוא גאון קולינרי, שהצליח להרים שרשרת מסעדות קוריאניות עם טוויסט מודרני, שהן חוויה חושית נשגבת. המסעדות שלו, בעיקר הזולה שביניהן – הנודל בר – הצליחו להפוך לסחורה חמה כבר כמה שנים ברציפות (ואם להזכיר את הציטוט של ווייט מלמעלה – זה לא פשוט בעיר כמו ניו יורק) עד שאפילו מנה כמו "לחמניה עם קיבת חזיר" הופכת שם לאחד הדברים הטעימים שנאכלו בחלק הזה של העולם. כתובת: First ave. 171 nyc 10003 | btwn 10th + 11th.
6. Madison Park. פארק קטן ויפהפה ליד ה-Flat Iron Building – שאפשר לנוח בו מתלאות היום ולאכול המבורגר מעולה בקיוסק הקטן שנמצא במרכזו. הפארק הוא מקום מעולה לצהריים עירוניים, לפני או אחרי הקניות שבמורד השדרה החמישית אן ברודווי (לא לפספס את ABC, הכלבו הקסום שנמצא ברחוב 17). כתובת: Between 5th & Madison Avenues, 23rd & 26th Streets.
7. Ace Hotel. המלון הכי שווה בעיר, בעיקר בגלל העיצוב האמריקאי האקלקטי, הקפה המשובח שנמצא בלובי (יש גם קוקטיילים לא רעים), החנות של "אופנינג סרמוני" שנמצאת למטה וה-WiFi – מצרך נדיר בעיר. המלון הפך להיות אחד המדוברים בעיר, אפשר לראות שם פשיוניסטס רבים, ויש שם גם מסעדה לא רעה ("הברייזלין") , מאותם אנשים שאחראים למסעדה אהובה אחרת – The Spotted Pig. כתובת: 20W 29TH STREET.
– סהר שלו, ניו יורקי לשעבר (ולתמיד), עיתונאי ומחצית מצמד הגרסונייר.
הו, ניו יורק. געגועים אין קץ. יש פה כמה המלצות שאני חייבת לנסות בפעם הבאה שאבקר, מי יתן ולא ירחק היום. אז תודה! בינתיים הנה לינק לתמונה שצילמתי גם באותו המיקום בהיי ליין, איזו פינה מופלאה: http://nushnush.tumblr.com/post/1568478729/utopia-5#disqus_thread
צ'או, ושנה טובה
רועי
29 דצמ 2010
מעולה! מעניין! אך עם זאת, מרגיש קצת כבוגד כשבבבלוג (מדהים) שהתחיל דרכו כשירה לעיר פריז, מתחילות להתפרסם כתבות על ניו יורק… רוצה עוד תיאורים של פריז, של הרחובות ,הבתי קפה ,האווירה. אני נורא מתגעגע ואיכשהו דרך הבלוג הזה הצלחתי לשחזר חלק. נראה לי שכבודה של ניו יורק במקומה מונח, אח למה בבלוג זה… דעתי בלבד (:
פעם אחרונה בניו יורק עשיתי טיול טעימות, אין באמת עיר עם כל כך הרבה אופציות לאכול. אכלתי במסעדה של מטבחים של עמים שלא הכרתי.
כדאי להגיע לכמה ימים לברוקלין לאיזור תחנת מטרו BERGEN.
אני ממליץ בחום על מקום מאוד טוב שנקרא BAR TABAC ברחוב סמית ברוקלין. מקום פצפון עם הופעות כמעט בכל ערב. ההמבורגר ממש מיוחד. זאת הבועה הקטנה שלי בעיר, לפחות אחרי הביקור האחרון שלי.
יפעת
29 דצמ 2010
ניו יורק – געגועים קשים.
אני
30 דצמ 2010
סהרון מתגעגעת גם לניו יורק , לבלתאזר ואלייך. היה לנו שם חיים יפים . דידי
אם לא בשביל מרק הבצל של בלתזאר, אני מוכרחה לנסוע בשביל ההיי ליין פארק הזה, שנראה מסקרן, ואולי כל מה שהספריה הלאומית החדשה על שם פרנסואה מיטראן היתה יכולה להיות. בים מי אפ, סקוטי.
אילת
31 ינו 2012
כמי שהתענגה על הגעגעועים הפאריזאים והניחוחות של אתר זה, מחפשת עינוגים דומים לגבי ניויורק למישהו המלצות עדכניות או אתר של ניו-יורקאית? מי שכן יבורך. אילת
נעה
29 דצמ 2010הו, ניו יורק. געגועים אין קץ. יש פה כמה המלצות שאני חייבת לנסות בפעם הבאה שאבקר, מי יתן ולא ירחק היום. אז תודה! בינתיים הנה לינק לתמונה שצילמתי גם באותו המיקום בהיי ליין, איזו פינה מופלאה:
http://nushnush.tumblr.com/post/1568478729/utopia-5#disqus_thread
צ'או, ושנה טובה
רועי
29 דצמ 2010מעולה! מעניין! אך עם זאת, מרגיש קצת כבוגד כשבבבלוג (מדהים) שהתחיל דרכו כשירה לעיר פריז, מתחילות להתפרסם כתבות על ניו יורק… רוצה עוד תיאורים של פריז, של הרחובות ,הבתי קפה ,האווירה. אני נורא מתגעגע ואיכשהו דרך הבלוג הזה הצלחתי לשחזר חלק. נראה לי שכבודה של ניו יורק במקומה מונח, אח למה בבלוג זה… דעתי בלבד (:
כנרת
29 דצמ 2010רועי, כולנו מתגעגעים לפריז. זאת הרי מהות הפרוייקט הזה. ויהיו בו גם עוד פרקי געגועים לפריז, כמו זה היפה של אביגיל, שהתפרסם כאן אתמול.
בגידה זאת מילה קצת קשה, אבל גם לפריזאית מותר מדי פעם לפלרטט עם ערים אחרות (עניין די פריזאי כשלעצמו, אתה חייב להודות).
עדי
29 דצמ 2010ממ. יש לי חשק עצום לשוב לניו יורק פתאום. העיר שגם אורחים מתגעגעים אליה.
מושיק
29 דצמ 2010אוי, זה מעולה ומעורר געגועים.
קובי
29 דצמ 2010פעם אחרונה בניו יורק עשיתי טיול טעימות, אין באמת עיר עם כל כך הרבה אופציות לאכול. אכלתי במסעדה של מטבחים של עמים שלא הכרתי.
כדאי להגיע לכמה ימים לברוקלין לאיזור תחנת מטרו BERGEN.
אני ממליץ בחום על מקום מאוד טוב שנקרא BAR TABAC ברחוב סמית ברוקלין. מקום פצפון עם הופעות כמעט בכל ערב. ההמבורגר ממש מיוחד. זאת הבועה הקטנה שלי בעיר, לפחות אחרי הביקור האחרון שלי.
יפעת
29 דצמ 2010ניו יורק – געגועים קשים.
אני
30 דצמ 2010סהרון מתגעגעת גם לניו יורק , לבלתאזר ואלייך. היה לנו שם חיים יפים . דידי
סהר שלו
31 דצמ 2010תודה לכולם, ולכינרת, שהסכימה לארח געגועים לערים אחרות. כיסופים לעיר זרה, אחרי הכל, נמצאים בכולנו.
מירי דוידוביץ
1 ינו 2011הטיפים של סהר לניו -יורק הכי טובים בעולם!
לפני שנה נסעתי עם פתק צפוף ממנו _ איזה כיף היה לי !!!
חוץ מה"היי ליין " הכל פה חדש. חייבת לסוע דחוף!
כנרת
3 ינו 2011אם לא בשביל מרק הבצל של בלתזאר, אני מוכרחה לנסוע בשביל ההיי ליין פארק הזה, שנראה מסקרן, ואולי כל מה שהספריה הלאומית החדשה על שם פרנסואה מיטראן היתה יכולה להיות. בים מי אפ, סקוטי.
אילת
31 ינו 2012כמי שהתענגה על הגעגעועים הפאריזאים והניחוחות של אתר זה, מחפשת עינוגים דומים לגבי ניויורק למישהו המלצות עדכניות או אתר של ניו-יורקאית? מי שכן יבורך. אילת