אני חי כדי לספר. בחלומות, אני מספר לפריז / איתמר רועי
בגיל 13 היה לי דחף מוזר לעמוד באמצע השאנז-אליזה ולצלם את שער הניצחון. התמונה הזאת נשרפה, אבל הניצחון ישנו. בימים אלה אני סוגר 3 שנים…
בגיל 13 היה לי דחף מוזר לעמוד באמצע השאנז-אליזה ולצלם את שער הניצחון. התמונה הזאת נשרפה, אבל הניצחון ישנו. בימים אלה אני סוגר 3 שנים…
“Because you look around and every street, every boulevard, is its own special art form and when you think that in the cold, violent, meaningless universe that Paris exists, these lights, I mean come on, there's nothing happening on Jupiter or Neptune, but from way out in space you can see these lights, the cafés, people drinking and singing. For all we know, Paris is the hottest spot in the universe.”
(Gil Pender, “Midnight in Paris”)
"Paris was a very old city and nothing was simple there. Not even poverty, nor sudden money, nor the moonlight, nor right and wrong, nor the breathing of someone who lay beside you in the moonlight"
Hemingway, A Moveable Feast
בוקר השנה החדשה. רוב המאפיות, המסעדות והחנויות בפריז סגורות. לא דבר מפתיע במדינה שבה כל חג או רמז לחג או סתם יום שני אחרי…
בכל פעם שאני מגיעה לפריז, משהו קורה להבעת פני, ללבי ולגופי. אני משתנה. אפקט סרטי האימה המוכָּרים לעייפה בהם הייתי הופכת מרוב זעם על אי…
21 מעלות. מי היה מאמין. כשיושבים לאכול ארוחת בוקר, עניין של הזווית בין היושבים ובין החלון, השמש מבחוץ שולחת קרני אור מסנוורות. מה זה?…
הספר "מפריז אל הירח" של כתב הניו יורקר, אדם גופניק, שכב אצלנו בארון יותר משנה. קניתי אותו באחת מחנויות הספרים באנגלית בגדה השמאלית, לפי המלצה…