הגעתי לבית של דליה רביקוביץ במסגרת פרוייקט צילום משוררות שעשיתי עם קום איל פו בשנת 1995.
כמו שקורה לעיתים מאוד קרובות בצילום, העבודה שלי מאפשרת להכנס באופן מאוד אינטימי ופתאומי, ללא הכנות, לתוך החיים של אדם זר לחלוטין. וכך, מצאתי את עצמי בדירה קטנה, במטבח של דליה רביקוביץ המשוררת, אפשר לומר הדגולה, ברחוב יהואש, צהריים אחד באמצע השבוע. סצינה בורגנית תל אביבית.
הדירה היתה אפלולית וקצת מבולגנת. בזמן שחיכיתי שיאפרו אותה רצו ברקע המון טלפונים. אווירה טעונה, בלי קשר לצילום. השולחן במטבח עמוס, כדרכם של שולחנות מטבח, ופתאום בכי חנוק.
כשאני מצלמת אני נוטה להיות שקטה דווקא. אמפתית אבל מדברת מעט, מחכה לראות איך הדברים יתגלגלו. מפנה את הבמה למצולם. לכן לא ניתחתי יותר מדי את הסיטואציה.
יצאנו לצלם ברחוב, ליד הבית. נצמדתי לתוכנית שלי.
צילמתי די הרבה. חמישה פילמים.
בצילום דליה רביקוביץ יפה מאוד ועצובה מאוד. חסרת אשליות.

– מירי דוידוביץ היא צלמת.

0

לכל הרשימות בפרויקט "מחבב/אוהב/מעריך/מעריץ":

"מחבב/אוהב/מעריך/ מעריץ" – פתח דברדקלה קידר על עמוס עוזנעם שיזף על הבמאי וורנר הרצוגאורית גידלי על דוד גרוסמןיערה שחורי על מרגרט אטוודעמרי הרצוג על ג'מייקה קינקיידאיריס אליה כהן על טוני מוריסוןענת לוין על דליה רביקוביץ, והמאייר אסף חנוכה על המאייר תומר חנוכה.

 

 

שתפו

לפוסט הזה יש 5 תגובות

  1. דליה רביקוביץ ז"ל התגוררה ברחוב יהואש

  2. צילום מקסים וסיפור מקסים

  3. אלו הפרטים הזעירים של הסיפור הזה, והפרטים הזעירים של הצילום הזה: העמידה של רביקוביץ בבגדיה הטובים, בגדי הקום איל פו שלה, עם זגוגיות המשקפיים המעורפלות, ומבטה שיש בו לאות והשלמה.

  4. צילום מכמיר לב, גם מה שלא מסופר.

  5. תודה לשכנה לשעבר. תיקנו.

התגובות נעולות.

סגירת תפריט