איך שֵם? / נגה אלבלך // מסביב יהום הסער 7

נתן בישל בסיר אורז עם אפונה וחימם בטוסטר עוף צלוי שנשאר מאתמול. הוא חתך כמה עגבניות ומלפפונים וסידר אותם על צלחת.
הבולגרי ישב אל שולחן האוכל, השער שלו רטוב מהמקלחת והוא לבוש בגדים נקיים של נתן. כבר זמן־מה ישב בשקט ובהה בנתן ובמטבח שלו.
“אתה אין אישה?" שאל הבולגרי.
“לא, אין," אמר נתן.
“לא צריך אישה?" שאל הבולגרי.
נתן צחק.
גם הבולגרי צחק. צחוקו מבויש.
“לך יש אישה בבולגריה?" נתן הניח על השולחן את צלחת הירקות והתיישב.
הבולגרי זקר שתי אצבעות מורות, הצמיד אותן רגע זו לזו ומיד הפריד אותן בתנועה שמדגימה פיצול, או במונחים של עולם הזוגיות: פרדה.

נתן כרמי הנהן.
אחר כך אכלו. כמה זמן לא אכל הבולגרי ארוחה חמה? קשה היה לומר. הבולגרי לא התנפל על האוכל, אכל דווקא במתינות, התענג על כל כף אורז, על כל גרגיר אפונה.
“אתה יודע," אמר נתן, “שכחתי לשאול: איך קוראים לך?"
“אה. איך שֵׁם?" שאל הבולגרי.
“כן. השם שלך."
“פטר," אמר הבולגרי. “פטרוס," הוסיף.
“אה… סנט פטרוס…" נתן הנהן כמשבח את איכות השם. “ישו, ג'יזס קרייסט, שנים עשר השליחים. איך אומרים ישו בבולגרית?"
פטר לא הבין את השאלה.
“חזוּס, חזוּס," צעק נתן.
“אה," אמר פטר, “חריסטוס."
“כן."
נתן קם מהכיסא, קירב אותו לארון המטבח וטיפס עליו. מאחד המדפים הגבוהים הוציא בקבוק יין. הוא ירד והחזיר את הכיסא למקומו ליד השולחן. פתח מגירה. עמד וחלץ את הפקק.
“לחיים," הרים את הבקבוק באוויר.
“לחיים," אמר פטר, אף שהיין עוד לא נמזג ולא היתה בידו שום כוס.
נתן הציב על השולחן שתי כוסות זכוכית.
“פטר, אני נתן, נעים לי מאוד," אמר ומזג יין אדום לכוסות. “יש אוכל, יש אותך, יש אותי, אתה אורח שלי.
מבולגריה! אני רוצה שיהיה לך נעים. אתה מבין מה שאני אומר?"
“לחיים," קרא פטר ובידו הכוס המלאה, ואחר כך פתח במין נאום משונה:
“תודה רבה. אני פטר, אתה נתן, אוכל יש!"
שניהם צחקו.
באוצר המילים של פטר יש עשרים, אולי שלושים מילים בעברית, ובכל זאת נעים כל כך לשוחח אתו.

***

קטע מתוך "סילנד", רומן הביכורים של אלבלך (עם עובד, 2015). הספר מספר את סיפורם של גליה, מורה צעירה, ונתן כרמי, שכנים, שבמקלט שלהם מתחבא פטר, עובד זר מבולגריה שברח מהמעסיק שלו. "סילנד" זכה בפרס שרת התרבות לספרי ביכורים.

– נגה אלבלך היא סופרת ועורכת, כלת פרס ראש הממשלה לסופרים לשנת 2015. 

(וכן: לא רק כרמי וגליה ובניין תל אביבי מחברים בינינו. במובן מסוים, גם אני הייתי נוסעת סמויה של נגה במשך כמה חודשים. כ.ר).

*לכל הפוסטים של "מסביב יהום הסער", פרויקט חג המולד 2015*

*לכל הפרויקטים של חג המולד*