חומת הכורכר שבקצה רחוב אוליפנט היא בת כ-140 שנה. בשנותיה הראשונות היא שימשה כגבול הפרדס של החווה שהקימו הזוג רואהם, מראשוני הגרמנים הטמפלרים שהתיישבו בשרונה. כיום, החומה היא גבול הבניין שבו משפחתי ואני מתגוררים והיא הנוף שניבט בחלוני מזה חמש עשרה שנה. כשבאנו לראות את ביתנו, התאהבנו בחומה. היא היתה אז מוזנחת ופגועה. מאז עברה שיקום חלקי שאנחנו, דיירי הבניין והרחוב, לקחנו בו חלק.
סדרת רישומי הסמארטפון נוט היא ניסיון שלי להעמיק ולהכיר את החומרים והקצבים שהחומה יוצרת, לרשום את הדינמיקה שנוצרת במפגשים בינה לבין הסביבה, הבניינים והצמחייה. החומה היא הגבול בין הבית שלי לרחוב ולשכונה, מה שמעבר ומה שלפני.
– גיל גורן, אמן חזותי בתחומי הציור, הרישום והמיצב. עוסק בחינוך לאמנות ובמיזמים של אמנות, קהל וקהילה. ניהל במשך שנים רבות את הסדנא לאמנות ברמת אליהו, מלמד במוזיאון הרצליה ובעמותת כנפיים. נולד וגדל בשכונת משק עזר בבאר שבע.
*
מושיק
27 דצמ 2018רישומים נהדרים. ותודה על סיפור הגדר (שלא הכרתי). היא קיימת על פני השטח בעוד מקומות בשכונה?
גיל גורן
27 דצמ 2018תודה מושיק, החומה/גדר עומדת גם בין אוליפנט 14 בערך למזא"ה בכיוון דרום.