רשימות לעשות / לעשות רשימות: פרוייקט חג המולד III

האמת היא, שהפרויקט הזה לא היה אמור להיוולד. לא עכשיו. אני יודעת, כבר הרגלתי את הבלוג ואת קוראיו לחלוקת המתנות החגיגית סביב מעבר השנה, ונכון, הפרויקטים הקודמים הסבו לי שמחה גדולה, ולפי התגובות אני מרשה לעצמי להניח שגם לכם, קוראים וכותבים יקרים. אבל השנה החלטתי להיות ממוקדת. יש לי שתי ילדות, שתי קריירות, שלושה עמודי פייסבוק, שלוש ארוחות ביום, שתי מכונות כביסה בשבוע (wanna know how? Ask me now) ורק שלושים ואחד יום בחודש נדיב במיוחד.

אבל היו נסיבות. ואני חלשת אופי. והיה גם מייל אחד, נעים ומעציב, שהצר על הצטמצמותו של הבלוג לכדי עמוד הפייסבוק שמדווח על כל מה שחדש חדיש ומחודש בפריז, ואחד אחר, של חברה שהיא גם אורחת קבועה כאן בפרויקטים, שברר איתי אך אתמול, בכותרת של מייל ריק מתוכן: "מה קורה עם הפרויקט המיוחד של "פריזאית" לכבוד חג המולד?", בנימה של תזכורת לאסוף את החליפה מהניקוי יבש.

כמו שכבר הודיתי, יש לי חולשה לפרויקטים מיוחדים, ולחג המולד, ולמען האמת – אני כנראה מתגעגעת לעריכה, שזאת אחת העבודות הטובות ביותר בעולם. לצד ייעוץ, כמובן, וכתיבה, וטעימת קוויאר. ואני אוהבת את זה, אז מה אם החלטתי כרגע למחוק את הבלוג מרשימות המטלות שלי? תראו אותו, הוא משתחל אליהן על דעת עצמו, על אפי ועל חמתי.

אז קבלו אותו, את פרויקט הרשימות.

לא, לא תתבקשו כאן לבחור את עשרת הספרים שהשפיעו על חייכם או את חמש האג'נדות החברתיות שיוציאו אתכם מהבית להפגנה בלילה קר ובעיקר לא לנסח התחייבויות לשנה החדשה. כאן ניקח את חברו הטוב ביותר של האדם, ה-to do list*, ונפצח לו את הצורה, לאמצעי הזה שבאמצעותו אנחנו מנסים לדלוק אחרי הזמן ולתפוס אותו בקצה זנבו (בעוד הזמן הבנזונה הוא בכלל שור זועם שבקרניו אנחנו מנסים לאחוז, או גרוע מזה – ניצוץ מתקדם בסופו של פתיל שאורכו אינו ידוע).

המסגרת ידועה: מדי יום פוסט חדש, ואתם מוזמנים להגיב ולשתף אותו בצינורות המקובלים.

כבר מתחילים. (* וכשיגיע תורי, אסביר גם אכתוב למה אני מסרבת לקרוא ל-to do list רשימת מטלות).

~ לכל הפוסטים בפרויקט "רשימות לעשות" ~