גם הגרפיטי מאולף לאסתטיקת-שיא כשהוא מחליט להתמקם בלב פריז. והנה פתרון אולטימטיבי: ציור שאפשר להכין מבעוד מועד, לשייף ולייפות עד שיהיה טיפ טופ, ואז להדביק אותו באישון ליל חתרני על הקיר ולקוות שהוא ייראה כמו הדבר האמיתי.
הבחורה הזאת, שאני מחבבת במיוחד כי היא מזכירה לי את הציור של רמי מאירי, נעמדה לה בשמלת המיני הלבנה שלה, בכמה מקומות שונים במארה, ובלי ספק היתה הבחורה הכי עסיסית בטווח הראיה שלי, ביום שבו שמש אוקטובר טובת הלב, ממילא מפיקה מכולם את המיטב.
