אי זוגי / מיה תומר 2.0
במסיבת הפרידה שלנו מפריז, שהיתה גם יומולדתי, קיבלתי מחברים מחברת עבת כרס מנייר ממוחזר, כרוכה בעור בצבע בורגונדי, מלופפת בשרוך. הם התכוונו שזה יהיה הפנקס
יש לי סימפטיה / סופשבוע של אמנות בתל אביב, דו"ח מצולם
הכותרת שניתנה לסופהשבוע האחרון שהוקדש בתל אביב לאמנות היא "אוהבים אמנות. עושים אמנות.". והיא מסורבלת מספיק מבלי שיוסיפו לה את כותרת המישנה: "וגם שומעים אמנות.
בא לי גלובאלי / תל-אביב-יפו-עיר-עולם, האמנם
אל תשאלו איך הגענו לשם, ליישוב הזה שצריך בכלל היה להיוולד בסרט מצויר, אבל פעם, ביציאה מנוה ירק שבפאתי פתח תקווה, עמדו שלושה ילדים-נערים, בשיערות
חזרנו. אנחנו כאן
את הקרואסון האחרון שקנינו בפריז זרקתי כשהגענו לנתב"ג. בבוקר אותו יום, אחרי לילות מפרכים של אריזה מאומצת, זרחה השמש והשמים היו תכולים. נותרו סידורים אחרונים
חזרתי, ראיתי, ניצחתי (המופקעונים)
הממ. סוף סוף קצת נחת. לא, המון נחת. הביקור בישראל היה נפלא, מחמם, מייזע, מקרב לבבות, מאוורר, עמוס, אינטנסיבי, מחדש, טעים (המסעדות בתל אביב מעולות,
מה טוב בה, בלונדון / המלצות
1. לשאול חברים. בזכות איל, שרון, יעל ועדי, הרגשנו שכל מסעדה שאכלנו בה, וכל מועדון שהיינו בו פגעו לנו בול בפוני. אז המון תודה, ולאיל
שום דבר לונדוני / מפריזה
יש בה עדיין אוטובוסים אדומים וסנאים בפארקים היפהפיים והביג בן וריח טעים של אוכל שמנוני, אבל חוץ מהם, לא מצאתי בה, בלונדון, שום דבר לונדוני