מאחורי כל אשה שנוסעת לפריז, ככה סתם, בלי שום סיבה, עומד בעל אוהב ורב יכולות.
לא נראה לי שזה לא פמיניסטי או בלתי חופשי להודות בזה. אלוף נעוריי הוא באמת אלוף בקרב-רב, הוא יודע לשמור על שתי ילדות במשך שבוע בלי למצמץ (כלומר, עוד נראה), הוא יודע למצוא כרטיסי טיסה מעולים, הוא יודע לזהות גרעין של חשק, לשתול אותו, להשקות אותו, לספק לו תנאי מחייה טובים עד שהוא גדל ומלבלב ודורש הגשמה.
אבל גם אני שותפה. קודם כל, כי יש לי מניות באיש הזה, וכי נדמה לי שבשנים האחרונות אנחנו מקפידים שלא להרוג את החשקים האלה בעודם באיבם, אלא להתיחס אליהם בכבוד הראוי, ושתיים – כי לא התקפלתי מכל הסיבות שבגינן אפשר היה להתקפל. מכל הסיבות שבגינן מתקפלים חשקים תמיד, מתקפלים ונדחסים לארון, למדף שמאחורי המדף שעליו מונחים ענייני היום יום.
אז הנה אני כאן, לבד בפריז, בדירה יפהפיה של חברים ברובע השלישי, האזור שאני הכי אוהבת בפריז (יש עוד אזורים במקרה שיתחשק לכם לתת לי דירה בפריז. אל תתנו לספציפיות שלי להרתיע אתכם), אפור בחוץ וקצת קריר, ויש לי תכניות לחודש ומוכנות* לקבל את העובדה שלא, המדובר רק בשבוע, ובעצם זה לא פריזאי בכלל הדחף הזה להספיק דברים.
כמו שסיכמתי איתו מראש, עם המחשב הנייד הכחול והאהוב שלי, הוא באמת המתין בסבלנות עד שאסיים את העבודה על הספר שלי, ועכשיו הוא די מתפגר (אולי גם הוא רוצה להיקבר בפריז), אז אני מקווה שהוא יואיל בטובו להחזיק עוד קצת מעמד כדי שאוכל לשתף כאן במה שקורה. כדאי גם לעקוב אחרי עמוד הפייסבוק של פריזאית, שם אעלה רשמים בלייב, ככל אשר יותיר ה-wi-fi.
מראש אני מתנצלת שמפאת קוצר הזמן לא אביא כאן את הפרטים המלאים, אני מקווה להשלים את שלב התחקיר בתל אביב. ואולי גם זה יצליח להיות צעד חדש לכיוון העצמאות, לשחרר לאוויר העולם דברים שלא עברו שבעה מדורי גיהנום, סליחה, שבע הגהות.
שלוש תגליות ליום הזה:
1. אני מוכרחה להתחיל לקחת אומגה שלוש. או כל מה שמחזק את הזיכרון, או לחילופין לוותר על האובססיה לדיוק. אני כבר לא זוכרת איך מנהלים שיחה בלי להעזר בגוגל, והנה עכשיו, כשאין לי אינטרנט רציף בטלפון, אני נאלצת להזכר.
2. Gaite Lyrique, וסלחו לי על הצרפתית. זהו מרכז לתרבות דיגיטלית שנפתח לפני שנה בתפר שבין השלישי לשני. יש בו מופעים ותערוכות ובעיקר מין חלל מדהים ויוצא דופן, בעל היסטוריה מרתקת והווה מדליק (עכשיו תסלחו לי על העברית. יש לי מטרו לתפוס).
3. Au Passage. מין טאפאס בר haut de Gamme, כמו שהגדירה חברתי רייצ'ל בפסאז' מתוק ברובע ה-11, שיחת העיר כבר בערך שנה, כיפי ומגניב ואמור להיות גם מאוד חדשני ומעולה קולינרית. השמועות נכונות באופן חלקי, חלק מהמנות (הקטנות! והלא יקרות!) מעולות, היין שמזגו לנו היה ממש ממש טוב (כבר שכחתי כמה יין טוב ולא יקר יש בצרפת) וכיף שם מאוד. מואר להפתיע, אבל גם רועש נורא. וחלק מהמנות היו סתם מוזרות, כמו הקינוחים שהיו משונים יותר מטעימים ואחד מהם אפילו קצת סתמי. היה כיף.
ועוד שני דברים:
4. איחרתי לארוחה ויצאתי מהבית בריצה, על עקבים ובשיער רטוב, שוכחת שזה לא מתאים, וגם מיותר, ובעיקר שעם כל הכבוד לי ולהיכרותי עם הרובע, ולדיסאוריינטציה הגיאוגרפית האיומה שלי – הרי הרגע נחתתי. מצד שני, בדרך חזרה, זוג מתוק עם תינוקת ישנה בעגלה עצר אותי. הם שאלו אותי איפה המטרו, והסברתי להם בפרוטרוט איך להגיע ומה האפשרויות הטובות יותר עם עגלה, ורק כשהם הלכו נזכרתי שכבר יותר מחצי שנה לא הייתי בפריז ושעברו כבר שנה וחצי מאז שעזבנו.
5. ומשהו אחד ללמוד: נראה איך מעלים פוסט בלי לקרוא אותו.
* שום מוכנות. על מי אני עובדת. אבל אני משתדלת, וגם מתגעגעת קצת הביתה.
ח ל י
26 אפר 2012🙂
רונית
26 אפר 2012איזה כיף לקרוא אותך משם. תמשיכי לכבד חשקים, של כולנו למעשה. 🙂
חדוה
26 אפר 2012כיף גדול. חשקים זה חשוב, ולימוד הם צריכים.
ליאת זנד
26 אפר 2012תיהני לך ותמסרי ד"ש באוויר לעיר האהובה עליי בעולם
אתעדכן בגעגוע
אלכס
27 אפר 2012מקסים, מרגש, תהני, ד"ש מהתחתית או אם נחליט לשדרג מהדיליקטססן
אביגיל
27 אפר 20121. לקחת איתך ספר נהדר ללוות את הקוסקוס, כלומר זאת לא רומא, ובכל זאת…
2. כשהיינו שם לפני שבועיים אותו מוכר קוסקוס נחמד זכר אותנו למרות שלא פקדנו את המקום כבר 6 שנים. הודות לו הרגשנו שזה ממש בסדר להרגיש לוקל פטריוטים למקום שהפך ללא יותר ממחוז חלומות 🙂
טל
27 אפר 2012קודם כל הידד למושיק! וחוץ מזה הידד לך כמובן – גם על הגשמת החשק וגם על "לשחרר לאוויר העולם דברים שלא עברו שבעה מדורי גיהנום" (מקווה ללמוד גם!). ואם ככה נראה פוסט שלא עבר קריאה חוזרת – את בהחלט יכולה לשחרר הרבה יותר. תבלי בנעימים ואל תצאי עם שיער רטוב מהבית 🙂
כנרת
27 אפר 2012איזה זיהוי, אביגיל. אבל הספר, אגב, נפתח דווקא בפריז, ולמרות שהוא איתי בתיק מחכה לרגעי המנוחה, עוד לא הגעתי מעבר לזה.
כנרת
27 אפר 2012ואם כבר באת, אולי תשאירי כאן איזה פוסט אורח, כמובטח?
אורית
27 אפר 2012כיף. תהני
האיש עם הקוקו
28 אפר 2012איזה פירגון לאיש הזה שלך, סחטיין, מקווה שאת עושה חיים, רוצה המלצות?
עדי
11 מאי 2012תשואות למ'!