במילים האלה תופסת הבת שלי את תשומת לבי. אחריהן באה, לעתים קרובות, תלונה, או פירוט של חלום שחלמה בלילה, או משהו שמעסיק אותה.
אז יש לי משהו חשוב להגיד. לא, זה לא נכון, יש לי המון דברים חשובים להגיד, שיטפון של חוויות, של תחושות, של מחשבות. אלו היו שבועיים מסחררים ועוצרי נשימה, ובו זמנית, רוב הזמן הייתי בהיפר ונטילציה.
ויש לי משהו חשוב לעשות. המון דברים חשובים לעשות. אבל אני לא רוצה לשכוח את הדברים החשובים שיש לי להגיד. אז אני אגיד קצת ואכתוב קצת, טיפין טיפין, ממילא אי אפשר להחזיק את התקופה הזאת בשום דרך שלא תזלוג לי. אז סלחו לי על האסוציאטיביות, אני לא רק קופצת מרעיון לרעיון אלא גם מדבר לדבר. אני גם מתלבשת ומתארגנת תוך כדי כתיבת הפוסט הזה, כי במקביל ליציאת הספר יש לי גם חיי משפחה ועבודה, ועוד מעט אחצה את הפקקים ואלך לפגישות הייעוץ שלי.
אתחיל מהסוף.
הפלא הזה קרה לא מעט בזכותם של מאות ואלפי הקוראים הקבועים של "פריזאית", ובזכותם של החברים והמשפחה שלי, שכמעט המתינו בשקי שינה ליד החנויות, כאילו היה זה "הארי פוטר" התשיעי שעומד להגיע, ולא "סיפור אהבות" הראשון שלי. מי שקנה, מי שקנתה שניים, מי שנכנס לחנויות ושאל "מתי כבר מגיע?", מי שמצא את הספר בחנויות במקום טוב או במיקום ככה ככה, וצילם ושלח לי את הספר שלי בין ספרים מעולים, בין ספריהם של סופרים שאני אוהבת ומעריכה, מי שקנה ומיד קרא, מי שקנה, פתח את הספר בעמודים הראשונים ומיד סגר והחליט לשמור לחופשת הקיץ, מי שקנה ודיווח לי תוך כדי הקריאה, מי שקראה ובכתה, מי שקראה וכתבה, מי שקראה וצילמה, מי שקנה ארבעה עשר ספרים וחילק לכל המשפחה לכבוד הקיץ (כן, כן, אתה יודע מי אתה), מי שדאג לשוחח עם מוכרת הספרים שלו והסב את תשומת ליבה לספר החדש הזה שיוצא, של ההיא שהשם שלה מוכר אבל היא לא בטוחה מאיפה, מי שהמליצה אפריורית על הספר, וכל מי שקונים את הספר, קוראים ושמחים בשמחתי העצומה עד מאוד.
יותר מכל בתקופה הזאת, הדהימה אותי המהירות שבה קורים דברים. המהירות שבה הספר נקנה, איך שהוא עוקף את חבריו לערימות שליד המיטה, הוא גם נקרא, על פי רוב, במהירות רבה. ויותר מכל – התגובות שאני מקבלת, כמה פעמים ביום, בכל דרכי התקשורת האפשריות. שערו בנפשכם: אדם, טוב, אשה, עוסקת בענייניה, ופתאום, כמו מישהו שמגיח מאחוריה, בשתי כפות ידיים חמימות מכסה את עיניה ושואל "נחשי מי", כך, מתוך הטלפון שלי, מתוך תיבת הדואר, מתוך עמוד הפייסבוק של הספר, קופצים עלי עדכונים, צילומים, תחושות, מחמאות, מחשבות אודות הספר. ככה, כמה פעמים ביום, אדם הולך לו ברחוב, ומישהו צועק לו מעבר לכביש: עמוד מאתיים, אני בשיא המתח. ומישהו אחר מלכסן אליו מבט ואומר לו: אתה חייב לי שלושה לילות בלי שינה. ולמייל שלי מגיעות שיחות של אנשים בינם לבין עצמם, בינם לבין בני זוגם, מחשבות בעקבות הספר, על חיים, על אהבה, על כתיבה, על אומץ, על פחדים, על ילדים, על סיינה ועל מגדלים, ואני לא רוצה לגלות על מה עוד, כי אמרו לי שזה ספר מותח. ובחיי, לא היה לי מושג.
חברה מוכשרת כתבה שהיא שמחה בשבילי ומקנאה בי. מכיוון שזאת חוויה שהיא חוץ גופית מבחינות רבות, כי בראש ובראשונה הספר הזה שהיה חלק ממני נפרד כבר והמשיך הלאה ועושה את דרכו בעולם, אז גם אני מקנאה למפרע בי של הימים הנדירים האלה. אבל יותר מהקנאה, וסופרים, כידוע, מוכרחים לדעת לקנא, אני מוקפת בשמחה.
והשמחה הזאת מרחיבה את הלב שלי לממדים מסוכנים. אני מותשת רק מהמאמץ להכיל את השמחה הזאת, עד כמה שזה נשמע משונה, טוב, ובגלל שאני חוגגת שוב ושוב את צאתו של הספר, ובגלל שקשה להרדם מרוב התרגשות. ומהשמחה הזאת, שתדעו, אני לוקחת גם הלוואות גישור על פני החרדות ועל פני האכזבות, שגם הן נקרות על דרכי בתקופה הזאת, מלאת התקוות והציפיות.
אז היה לי משהו חשוב לומר: אל תפסיקו.
ואפרופו חשוב לומר:
עמוד הפייסבוק של "סיפור אהבות": מוזמנים לעקוב אחרי עדכונים, לחלוק בו מחשבות, רשמים וצילומים אודות הספר. אם מתחשק לכם, קל מאוד להפיץ את העמוד, ו/או צילומים או סטטוסים מעניינים מתוכו, באמצעות כפתור ה-share.
"סיפור אהבות בעולם". הספר הזה הוא סיפור מסע, שמתרחש בין תל אביב לאיטליה, בין נתב"ג לפיומיצ'ינו, בין רומא לאורבייטו לסיינה. העותק הראשון של "סיפור אהבות" מצא עצמו למחרת לידתו בניו יורק, השני באיטליה והשלישי בצרפת, וברגע זה ממש מתרוצצים להם סיפורי אהבות בפריז, לונדון, איטליה, ברלין, תאילנד, קופנהגן, סן פרנסיסקו, לוס אנג'לס ובקרוב, לפי השמועות גם מדריד וברצלונה, שלא לדבר על מקומות אקזוטיים אחרים כמו יפו, רעננה, מעוז אביב, גבעת עדה, יערות הכרמל וחיפה, עיר עם עתיד. הספר שלי, אפרופו חוויה חוץ גופית, כבר נמצא במקומות שמעולם לא ביקרתי בהם, ואין בליבי עליו. כל מה שאני מבקשת זה שישלח לי תמונות מהטיולים שלו בעולם. אפשר דרך עמוד הפייסבוק, אפשר במייל ואפשר גם באינסטגרם, בתיוג #סיפוראהבות.
ואם יש עוד דברים שחשוב לכם לומר על הספר, ויש לכם איפה לומר את זה, כלומר אם במקרה תכתבו על הספר אצלכם באתר, בטור, בבלוג, אשמח מאוד שתקשרו לכאן או לעמוד הפייסבוק, כדי שאוכל לקרוא ולהתייחס.
נדיה
10 אוג 2012עזבי ספר, רק על הרשימה הזאת בא לי לחבק אותך.
רכשתי, התחלתי וממש לא בא לי להתקדם מהר מדי. בקרוב גם העותק שלי יגיע ניו-יורקה, ותקבלי תמונה שלו על רקע הסאבווי, לאוסף.
תמשיכי להנות מהחוץ-גופית הזאת. כמו ילד ראשון, זאת חויה שתהיה קשה לשחזור.
אסיה
10 אוג 2012חברה אחת, משותפת, אמרה – זותי קורנת כל כך הרבה אור וחום.
הנה לך סיכום קטן, זה נכון.
אלכס
10 אוג 2012איזה כייף
חגית
10 אוג 2012התחייבתי לעצמי לא לקנות ספרים יותר, לפחות עד שאני אסיים את כל אלה שכבר קניתי, אבל לא אוכל לעמוד בפני הספר הזה, ולכן אני מבטיחה פה תמונה מרומא, כבר בשבוע הבא. בכלל, זה רעיון טוב לקרוא את הספר הזה באיטליה, לא? אז אני חייבת לקנות אותו! 🙂 אני נהנית מאוד לקרוא אותך, בטוחה שאהנה מהספר, ושמחה בשבילך כאילו אנחנו מכירות! 🙂
http://www.trigoltd.com/
10 אוג 2012ספרים רבותיי ספרים. אין על ספרים מבחינתי, אני כל פעם נפעמת מחדש על הכישרון האדיר שיש לסופרים וסופרות לכתוב על נושאים חדשים, על נושא שאף אחד לא כתב עליו או על אותו נושא אך מזווית שונה. ספרים עבורי הם לחלוטין תרפיה עצמית, עוברת לעולם אחר, לחיים אחרים.
רוני
10 אוג 2012אה, מטורף ככל שיהיה הרעיון, כתבת מאהבה, אז את מקבלת אהבה.
באהבה, יקירתי.
ליאת זנד
13 אוג 2012בקרוב גם בטירול, אוסטריה
אין כמו 22 מעלות לספר כזה
מפרגנת באהבה רבה לכל פלא שקורה לך. לאנשים טובים מגיעה קצת נחת לפעמים
פינגבק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » אצבעות שחורות 31.8.12
זהבה דברת
4 ספט 2012כינרת יקירתי, אני עכשיו ב-5… מתחברת לכל הרהור, מילה, הרגשה.. ממליצה לבת שלי לקרוא… שומרת לכלתי כי "היא לא אוהבת ספרים סתם.."מתפעלת מהשפה והסגנון… קוראת בהנאה את הסאב טקסט… נזכרת ברגעים שלי… נדהמת מהכישרון שלך.
היכרתי את אביך, הוא היה מורה, הוא היה גאון של מילים ושל עובדות, של facts and figures – את גם גאון של חוויות – ובעיקר של רגשות.. תודה. זהבה
זהבה דברת
6 ספט 2012מובן שהחלפתי אותך עם עמליה רוזנבלום, אבל – מה זה חשוב? כל השאר נכון!!
כנרת
8 ספט 2012תודה רבה לכולם.
זהבה, אדם ברוך באמת היה איש עמוק ומבריק מבחינות רבות מאוד. ואני אכן אינני בתו, אבל תודה על כל השאר.
ותודה גם לכולם. השמחה בשמחתי נפלאה לי עד מאוד.
הילה
11 ספט 2012מאז שאני אמא, אין לי כבר את האפשרות והפריבילגיה לקרוא ספרים באופן רצוף ולסיים תוך מס' שעות (עייפות, ילדים). האמת היא שמאז שאני אמא לא הצלחתי להתחבר לספר ברמה כזאת. עד שהגיע סיפור אהבות. ספר מושלם, מגיע בדיוק בזמן הנכון, במקום הנכון. סיימתי אותו ביומיים ומאז אני מספרת עליו לכל מי שמוכן לשמוע…. מקסים!
כנרת
11 ספט 2012הילה יקרה, תודה. אני מאוד שמחה לשמוע.
שתהיה לך שנה טובה, עם מספיק שעות שינה וקריאה טובה.
הילה
19 ספט 2012כמה שמחה בשבילך!
וכבר שילחתי הוראת קניה ושיגור לקליפורניה ומקוה לאחוז בו בחודש הבא ולשקוע בו ובכתיבתך הנפלאה כתמיד. מזמן לא חיכיתי לקרוא כך ספר, אז תודה!
חנה
4 אוק 2012ספר מקסים מקסים ושוב מקסים. הכתיבה לעילא ולעילא …. הנופים והטעמים של איטליה המדהימה לא רציתי לסיים את הספר .