בכל פעם שאני מגיעה לפריז, משהו קורה להבעת פני, ללבי ולגופי. אני משתנה. אפקט סרטי האימה המוכָּרים לעייפה בהם הייתי הופכת מרוב זעם על אי אלו אפיזודות שקרו בחיי לאיש זאב מבעית, הופך לאפקט סרטי מיוזיקל כתמתמים, בהם אני הופכת לנוּליז'ט, אישה חייכנית ונטולת דאגה הרוקדת סטפס לאורכו של שוק הציפורים בסן מישל. אני שמחה כל הזמן, ומתרגשת בלי סוף. מה זה מזכיר, שמחה + התרגשות? אה, כן. התאהבות.
כל נקבובית בעורי וכל מולקולה בגופי נצבעות בצבע ער, עולץ וסקרן – מה יקרה נקסט. אני אוהבת גינדורים, ופריז עיר מגונדרת להפליא. הארכיטקטורה, הגנים, החנויות, השווקים, אפילו הפונטים בהם כותבים הרוכלים את מחירי מרכולתם – אסתטיים. הכל מושפרץ גינדור מוקפד ללא התנצלות. האסתטיקה היא ערך חשוב לאין ערוך, זה ב DNA שלהם והדבר גורם אצלי להתפרצויות של "וואו" "וואו" חרישיות (וגם קולניות, המבהילות את העוברים והשבים). אני מקבלת בחינם יופי מרהיב כל הזמן, עם פקיחת עיני בבוקרו של יום כשאני מביטה בחלון ביתה של חברתי מיקאלה (אצלה אני מתארחת שוב ושוב) ואני שומעת בלבי יונה הומה נוכח יופיו של החלון עצמו.
האנרגיה של העיר ממלאת אותי השראה. בא לי לצייר, לכתוב, להצחיק. פתאום הכל בא לי. אני פונה לצרפתים ברחוב ושואלת במבטא הכי צרפתי שאני יכולה לגייס איפה רחוב זה וזה, הם עונים לי בשמחה אבל מדברים מהר נורא. אני מודעת לכך שנהיה לי מבט מזוגג וחיוך קצת דבילי, אבל הי, לא עלו על זה שאני עדיין לא ממש דוברת השפה, וגם זה משמח.
ב-17.6.13 אני נוסעת לשם. לחודשיים וחצי בשלב הראשון. אחר כך אחזור לארץ לעשות סידורים ואחזור לשם לתקופה בלתי מוגבלת, בתנאי שהכל ילך כשורה, כמובן. אני מודעת היטב לעובדה כשאחיה שם החוויה תהיה שונה מזו של התיירת החיה לה בסרטים מוזיקליים כתומים ונאיבסקיים. אני יודעת שלא יהיה לי קל אבל אני יודעת שיהיה מעניין. אתחיל ללמד (עברית), אשפר את הצרפתית, אצור קשרים, אכיר אנשים, אנשים חדשים. הכי חשוב לי להכיר כמה שיותר אנשים מעניינים. אני מרגישה גמישה כמו שפגט בנים, אצעד קילומטרים על גבי קילומטרים מידי יום, אשתה קפה בקערה ענקית עם קרואסון נימוח, אלך למוזאונים וגלריות והנה, אפילו קבלתי אתמול מייל ובו הצעה לאופציה להרים תערוכה, וקיימת גם אופציה לעלות מופע עם מוזיקאי שאני אוהבת, ובעיקר, המטרה שלי היא להשביע סקרנות שאינה יודעת שובע. וטוב שכך.
– נולי עומר היא שחקנית ואמנית, שחיה בתל אביב. עד היום, כלומר. היא נוסעת לפריז, ואפשר יהיה להסביר לה פנים באמצעות המייל nuli.omer בג'ימייל.
בת חן
16 יונ 2013מקסים.
התחברתי לכל משפט ותיאור. יש לי חלום דומה..
שמחה בשמחתך!!
מלכה סקסולוגית מרתקת ומצחיקה!
16 יונ 2013איזה יופי!
נוסעים בארבע עשר ביולי- בפעם המי יודע כמה לשבועיים,בחילופי דירות!
איזו כתיבה יפה…שיהיה לך כיף!
נעמי וילנר
17 יונ 2013איזה כיף!
שיהיה בהצלחה, תהני!!
זאב
18 יונ 2013אני רק שאלה: איזה שוק ציפורים יש בסן מישל? אני מכיר רק את אלו שבצלחות…
איל
5 אוג 2013נולי, עופי בשלום ותני לחופש להיות לך כנפיים ולסקרנות להיות לך מצפן.