אֶתְמוֹל רָאִיתִי פֶּרֶק שֶׁל מֶד מֶן וְהֵבַנְתִּי שׁוּב שֶׁעֲבוֹדָה
זֹאת אִשָּׁה בְּמָחוֹךְ הָדוּק מִדַּי
וְגֶבֶר אִינְפַנְטִילִי וְכָעוּס שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁתּוֹת כְּדֵי לִשְׁכֹּחַ
מַה יֵּשׁ לוֹמַר
הָעֲבוֹדָה הִיא הַמֶּלֶךְ שֶׁלָּנוּ כְּבָר אַלְפֵי שָׁנִים
וְיֵשׁ לָהּ שׁוֹט זָהָב וְסֶקְס אַפִּיל שֶׁל סָאדוֹ-מָאזוֹ
כָּכָה זֶה הָיָה מֵאָז וּמִתָּמִיד אוֹמְרִים לָנוּ
עֲבוֹדָה הָיְתָה סֵבֶל וְהַסֵּבֶל הָיָה עֲבוֹדָה וּמִי שֶׁנֶּהֱנוּ הָיוּ מְלָכִים
וּנְסִיכִים שֶׁסָּבְלוּ מִבְּעָיוֹת שֶׁל נַרְקִיסִיזְם גְּרַנְדְּיוֹזִי
שׁוּם דָּבָר בְּעֶצֶם לֹא הִשְׁתַּנָּה. גַּם לֹא הָאָמָּנִים שֶׁתָּמִיד הָיוּ בְּרֻבָּם גְּבָרִים
וְלֹא סָבְלוּ לַעֲבֹד עִם כֻּלָּם אוֹ שֶׁהֶעֱדִיפוּ לְשַׂחֵק בַּבֹּץ וּלְקַבֵּל נְדָבוֹת מֵעֲשִׁירִים
אֵלֶּה שֶׁאֲנָשִׁים אֲחֵרִים סָבְלוּ עֲבוּרָם כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לָשֶׁבֶת בַּכִּסֵּא וּלְקַבֵּל הַחְלָטוֹת
בַּאֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם וְלִזְרֹק אֶת צַלַּחַת הַמָּרָק הַפּוֹשֵׁר מוּל צִיּוּר מֻצְלָח
מֵהַתְּקוּפָה הַכְּחֻלָּה הַמְּרַמֶּזֶת עַל בּוֹא הַקֻּבִּיזְם וְאָז לְפַטֵּר אֶת הַמְּשָׁרֶתֶת.
וְעַכְשָׁו כְּשֶׁכֻּלָּנוּ קְצָת עֲשִׁירִים בִּגְלַל הַקַּפִּיטָלִיזְם הַמָּתוֹק
כֻּלָּנוּ יְכוֹלִים לָשֶׁבֶת מִתַּחַת לְרֶפְּרוֹדוּקְצְיָה מְקֻמֶּטֶת
וְלִזְרֹק אֶת כּוֹס הַקָּפֶה עַל הַמְּנַקֶּה הַשָּׁחוֹר שֶׁלָּנוּ
כִּי כְּמוֹ שֶׁאָמַר מִילְטוֹן פְרִידְמָן הַחֵרוּת הִגִּיעָה עִם הַקַּפִּיטָל
וּכְאִשָּה אֲנִי יוֹדַעַת לְהַעֲרִיךְ אוֹתָהּ
הִנֵּה אֲנִי, אִשָּׁה בַּמּוּזֵאוֹן, עוֹבֶדֶת בִּשְׁבִיל הָעֲשִׁירִים, מְתַחְזֶקֶת לָהֶם אֶת מַרְאִית הָעַיִן
וּמְצַיֶּתֶת. בִּשְׁעַת כְּתִיבַת הַמִּלִּים הָאֵלֶּה אֲנִי לֹא יוֹדַעַת
אִם מַמָּשׁ אֶסְבֹּל מֵהָעֲבוֹדָה בַּמּוּזֵאוֹן
וְאִם לֹא – הַאִם הַטִּעוּן שֶׁלִּי יִתְמוֹטֵט
אֲבָל הַאִם זֶה מְשַׁנֶּה בִּכְלָל, אֲנִי שׁוֹאֶלֶת אֶת עַצְמִי וְלוֹגֶמֶת קָפֶה
תָּמִיד אֶפְשָׁר לֵהָנוֹת מִמּוּזַת הַהֶכְרֵחַ הַזֹּאת
הַמִּפְלֶצֶת שֶׁאֵין מְדַבְּרִים בָּהּ
שֶׁמַּסְתִּירִים עִם הַכֶּסֶף עָמֹק בָּאָרוֹן בְּחַדְרוֹ שֶׁל כָּל תִּינוֹק שֶׁנּוֹלַד
כִּי בּוֹאוּ נוֹדֶה שֶׁכָּל תִּינוֹק – אִם לֹא נוֹלַד עָשִׁיר יִצְטָרֵךְ לִפְדּוֹת אֶת עַצְמוֹ בַּעֲבוֹדָה
וּכְכָל שֶׁנּוֹלַד עָשִׁיר פָּחוֹת וְלָבָן פָּחוֹת וְזָכָר פָּחוֹת יִצְטָרֵךְ לִפְדּוֹת עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר עֲבוֹדָה
וּכְכָל שֶׁבְּיוֹתֵר עֲבוֹדָה זֹאת תִּהְיֶה עֲבוֹדָה רָעָה
וּבוֹאוּ לֹא נִשְׁכַּח שֶׁכְּשֶׁאֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים עַל עֲבוֹדָה אָז אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים עַל כֶּסֶף.
כִּי רַק מִי שֶׁעֲשִׁירִים יְכוֹלִים לִהְיוֹת אָמָּן לִהְיוֹת סוֹפֵר לִהְיוֹת מוֹרֶה וְלֹא לִרְעֹב
לִהְיוֹת פְּסִיכוֹלוֹגִית קְלִינִית מְדֻפְּלֶמֶת לִהְיוֹת צַיֶּרֶת
לִהְיוֹת עוֹבֶדֶת בַּעֲמֻתָּה לְמַעַן הַשָּׁלוֹם לְמַעַן נִזְקָקִים לְמַעַן הַפְּגוּעִים לְמַעַן לְמַעַן
לִהְיוֹת עוֹבֵד בַּקְּלִינִיקָה הַמִּשְׁפָּטִית שֶׁל אוּנִיבֶרְסִיטַת תֵּל אָבִיב לִהְיוֹת עוֹרֵךְ דִּין שֶׁל צֶדֶק
דּוֹקְטוֹרַנְט בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית וְלָשֶׁבֶת בַּסִּפְרִיָּה כְּשֶׁעֲצֵי הַבּוּקִיצָה בַּחוּץ מְנִיעִים עָלִים
לַעֲבֹד בַּחֲצִי מִשְׂרָה וּבִשְׁאָר הַזְּמַן לִהְיוֹת אָמָּנִית מֵיצָג שֶׁנּוֹסַעַת בָּעוֹלָם וְכוֹתֶבֶת סְפָרִים עַל גֶ'נְדֶּר
לְקַבֵּל יְרֻשּׁוֹת לָשֶׁבֶת בְּדִירֶקְטוֹרְיוֹנִים בְּוַעֲדוֹת פְּרָסִים וּלְהַחְלִיט מִי יְקַבֵּל אֶת הָעֲבוֹדָה הַטּוֹבָה .
עֲבוֹדָה, אֲנִי מְשׁוֹרֶרֶת וְאָמָּנִית וְעִתּוֹנָאִית וּפְּסִיכוֹלוֹגִית וְעוֹרֶכֶת דִּין וְגַם מַתְחִילָה דּוֹקְטוֹרָט
שֵׁשֶׁת אֲלָפִים וּמַשֶּׁהוּ שְׁקָלִים, חֹדֶשׁ יוּנִי 2013
עֲבוֹדָה, בְּכָל פַּעַם שֶׁשּׁוֹאֲלִים אוֹתִי מָה אֲנִי עוֹשָׂה זֶה מַכְנִיס אוֹתִי לְמַשְׁבֵּר זֶהוּת
אֲבָל כְּשֶׁהָיִיתִי קְטַנָּה רָצִיתִי לִהְיוֹת מוֹרָה
הָיִיתִי מוֹשִׁיבָה אֶת כָּל חֲבֵרַי הַיְּלָדִים וְעוֹשָׂה לָהֶם מִבְחָנִים
וְהֵם סָבְלוּ וַאֲנִי נֶהֱנֵיתִי כְּמוֹ מְנַהֵל מִשְׁמֶרֶת סָדִיסְט בַּסּוּפֶּרְמַרְקֶט
עֲבוֹדָה, כְּבָר עָשׂוֹר שֶׁאֲנִי חָשָׁה אוֹבֶר קְוַואלִיפַייד
עֲבוֹדָה, אֲנִי לֹא סוֹבֶלֶת שֶׁאוֹמְרִים לִי מַה לַּעֲשׂוֹת
עֲבוֹדָה, בְּכָל עֲבוֹדָה שֶׁהִתְחַלְתִּי לַעֲבֹד בָּהּ תְּנָאֵי הַשָּׂכָר קָפְאוּ וְאָז הִדַּרְדְּרוּ
אֲנִי מְבִיאָה מַזָּל רַע לִתְחוּמֵי עִסּוּק שְׁלֵמִים
עֲבוֹדָה, עֲדַיִן לֹא הִגַּעְתִּי לַהַיְטֶק אֲבָל יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁלֹּא תִּהְיֶה לִי בְּרֵרָה
וְאָז חֹד הַחֲנִית שֶׁל הַכַּלְכָּלָה הַיִּשְׂרְאֵלִית יִקְרֹס.
לֹא אִכְפַּת לִי שֶׁיִּקְרֹס.
עֲבוֹדָה, אֵין שׁוּם סִבָּה בָּעוֹלָם שֶׁתִּהְיִי קְשׁוּרָה לְכֶסֶף.
עֲבוֹדָה הַאִם קָשְׁרוּ אוֹתָךְ לְכֶסֶף בְּנִגּוּד לִרְצוֹנֵךְ?
מֶה עָשִׂית כְּדֵי לְהֵאָבֵק בְּזֶה, אֵלַת חֲלִיפוֹת עֲסָקִים שֶׁכְּמוֹתֵךְ, סְטֶף וֶרְטְהַיימֶר שֶׁכְּמוֹתֵךְ.
עֲבוֹדָה, בּוֹאִי נִפְתַּח אֶת הַנּוֹשֵׂא שֶׁל סְטֶף. הַבֶּנְאָדָם מִילְיַארְדֶּר
אֲבָל רַתָּךְ בַּמִּפְעָל שֶׁלּוֹ בִּצְפוֹן הָאָרֶץ מְקַבֵּל מַשְׂכֹּרֶת מִינִימוּם
בְּמִשְׁמֶרֶת שֶׁל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת וְנֶאֱסָר עָלָיו לְהִתְאַגֵּד.
עֲבוֹדָה, אֵיךְ קָרָה שֶׁסְּטֶף וֶרְטְהַיימֶר נֶהֱפַךְ לְאַבִּיר הָעֲבוֹדָה לְרוּחַ הַתְּקוּפָה שֶׁל הָעֲבוֹדָה
הַאִם זֹאת נֶפֶשׁ הָעֲבוֹדָה שֶׁלָּנוּ, עֲבוֹדָה? הַאִם כָּכָה רָאִית אֶת עַצְמֵךְ כְּשֶׁחָשַׁבְתְּ עַל עַצְמֵךְ
כְּשֶׁחָשְׁבוּ אוֹתָךְ?
אֲנִי חַיֶּבֶת לְהוֹדוֹת
לִפְעָמִים אֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת סְטֶף, וְלָגוּר בַּצָּפוֹן, וְלַחְשֹׁב עַל עַצְמִי טוֹבוֹת
לִפְעָמִים אֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת יַזַּם הַיְטֶק וְלַחְשֹׁב עַל עַצְמִי טוֹבוֹת
לִפְעָמִים אֲנִי רוֹצָה לָשֶׁבֶת בְּבַּנְק בַּקּוֹמוֹת הַגְּבוֹהוֹת וּלְהַבִּיט עַל מִסְפָּרִים בְּרִחוּק אֶלֶגַנְטִי
וּמִדֵּי פַּעַם כְּשֶׁקּוֹרֵא לִי סְטֶף מֵעַל דַּפֵּי כַּלְכָּלִיסְט, דֶה מַרְקֶר אוֹ גְלוֹבְּס
לְהִצְטָרֵף לְכֹחַ הָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ אוֹ קוֹרֵא לִי יוֹשֵׁב רֹאשׁ אִגּוּד הַתַּעֲשִׂיָּנִים
לְהִכָּנֵס לְמַסְלוּל שֶׁל הַנְדְּסַאי אֶלֶקְטְרוֹנִיקָה כִּי זֹאת הָעֲבוֹדָה שֶׁהַמְּדִינָה צְרִיכָה
אוֹ הַצָּבָא שֶׁל הַמְּדִינָה אוֹ הַמְּדִינָה שֶׁל הַצָּבָא
וּבְכֵן, זָז לִי מַשֶּׁהוּ בַּלֵּב, הֵד קָדוּם מִזְּמַן הַפַּרְעוֹנִים נֵעוֹר בִּי
אֲנִי מְדַמְיֶנֶת אֶת עַצְמִי בְּמִפְעָל לְאֶלֶקְטְרוֹנִיקָה שֶׁל סְטֶף אוֹ שֶׁל הַמְּדִינָה
(עֲבוֹדָה: הַאִם סְטֶף הוּא הַמְּדִינָה? הַאִם אֲנִי הִיא הַמְּדִינָה? הַאִם הַמְּדִינָה צְרִיכָה לְהִפָּרֵד מֵאִתָּנוּ?)
מַחְתִּימָה כַּרְטִיס, עֶשֶׂר שָׁעוֹת בְּיוֹם, מוֹצִיאָה אֶת הָרְאִיָּה שֶׁעוֹד נוֹתְרָה בִּי, אוֹכֶלֶת אֲרוּחַת צָהֳרַיִם
מְסֻבְּסֶדֶת, מַחְלִיפָה בְּדִיחוֹת שְׁחוּקוֹת עִם הַמְּבַשֶּׁלֶת חַסְרַת הַשֵּׁן, שׂוֹנֵאת אֶת חֲבֵרַי לַשֻּׁלְחָן בְּשֶׁקֶט
הוֹ כֵּן, יָכֹלְתִּי לִהְיוֹת הַנְדְּסַאי אֶלֶקְטְרוֹנִיקָה עִם אִשָּׁה וּשְׁנֵי יְלָדִים וְדִירַת אַרְבָּעָה חֲדָרִים וּמַשְׁכַּנְתָּא
וּבִמְקוֹם זֶה אֲנִי אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת בְּמָה הִיא עוֹבֶדֶת, עוֹמֶדֶת עַל בָּמָה בַּמּוּזֵאוֹן
לֹא רָחוֹק מֵהָאֲגַף לְאָמָּנוּת עַל שֵׁם חֶבְרַת עוֹבְדֵי הַקַּבְּלָן אוֹ אַר אֶס, מִתְפָּאֶרֶת בְּהֶשֵּׂגַי
כְּאִלּוּ הָיִיתִי סְטֶף וֶרְטְהַיימֶר בְּעוֹד שֶׁכֻּלָּם יְכוֹלִים לִרְאוֹת שֶׁאֲנִי לֹא.
עֲבוֹדָה, רִבּוּי הַכִּשּׁוּרִים שֶׁל הָעוֹבְדִים בְּנֵי זְמַנֵּנוּ הוּא עֵדוּת לְחֹסֶר כִּשְרוֹנָם
לִהְיוֹת מְנַהֵל מַצְלִיחַ. וְאִם לֹא מְנַהֵל לְפָחוֹת הַנְדְּסַאי אֶלֶקְטְרוֹנִיקָה.
הָעוֹבְדִים בְּנֵי זְמַנֵּנוּ לוֹעֲגִים בִּיכוֹלוֹתֵיהֶם הַלֹּא נְחוּצוֹת לְמִפְעֲלֵי הָאֶלֶקְטְרוֹנִיקָה
וְזֹאת הַסִּבָּה שֶׁצָּרִיךְ לְהוֹקִיעַ אֶת הָעוֹבְדִים וְלִדְרֹש מֵהֶם
לִסְבֹּל בְּאֹפֶן שִׁוְיוֹנִי כְּמוֹ כָּל יֶתֶר הַהַנְדְּסָאִים וְעוֹרְכֵי הַדִּין וּמְנַהֲלוֹת הַחֶשְׁבּוֹנוֹת.
עֲבוֹדָה, אֵין לִי כַּוָּנָה לִסְבֹּל יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאֲנִי סוֹבֶלֶת גַּם כָּכָה
עִם כִּשְׁרוֹנוֹתַי הַבִּלְתִּי נְחוּצִים.
עֲבוֹדָה, אִמָּא שֶׁלִּי נִסְּתָה לְחַנֵּךְ אוֹתִי לִהְיוֹת עוֹרֶכֶת דִּין
הַיּוֹם הִיא מְיַעֶצֶת לִי לְהִשְׁתַּלֵּב בְּתַעֲשִׂיַּת הַטֶּלֶוִיזְיָה.
לָמָּה אֲנָשִׁים מִתְיַחֲסִים לְמַגִּישֵׁי טֶלֶוִיזְיָה כְּאִלּוּ נִצְּחוּ. וּמִתְיַחֲסִים לְמִי שֶׁעָשׂוּ כֶּסֶף כְּאִלּוּ נִצְּחוּ.
וּמִתְיַחֲסִים לְמִי שֶׁהִתְחַתְּנּוּ וּלְמִי שֶׁהֵבִיאוּ יְלָדִים כְּאִלּוּ נִצְּחוּ.
הַאִם זֶה בִּגְלַל שֶׁהִצְלִיחוּ לְנַצֵּחַ אֶת הַחֵרוּת הָעַקְשָׁנִית שֶׁבְּתוֹכָם?
אֲנִי עוֹבֶדֶת לֹא פְּרוֹדוּקְטִיבִית, עֲבוֹדָה. הֶעָלוֹן לָעוֹבֵד פָּסַח עָלַי.
אֵין לִי עוֹר עָבֶה, לָשׁוֹן חֲלָקָה, יָדַיִם מְהִירוֹת, שִׁנַּיִם חֲזָקוֹת, מֶזֶג גָּמִישׁ.
בִּמְקוֹם זֶה אֲנִי אוֹהֶבֶת לָנוּחַ בַּשֶּׁמֶשׁ, לִבְהוֹת בַּשָּׁמַיִם, לִשְׁתּוֹת יַיִן
לִפְגֹּש אֲנָשִׁים, לְרָכֵל וְלִכְתֹּב שִׁירָה.
אוֹמְרִים לִי לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה בַּזְּמַן הַפָּנוּי שֶׁלִּי מֵעֲבוֹדָה.
אוֹמְרִים לִי שֶׁכְּשֶׁאַתְּ לֹא נִמְצֵאת בָּאֵזוֹר אֶפְשָׁר לִלְבֹּש מַה שֶּׁבָּא, לוֹמַר מַה שֶּׁבָּא, לָלֶכֶת
לְאָן שֶׁבָּא, לַחְשֹׁב עַל מַה שֶּׁבָּא. אַף אֶחָד לֹא אוֹמֵר אֶת זֶה בְּגָלוּי:
כָּל הַחֵרוּת שֶׁל הַלִּיבֶּרָלִיזְם הַמַּעֲרָבִי מְזֻיֶּפֶת. לִיבֶּרָלִיזְם שֶׁל שְׁעוֹת פְּנַאי מֵעֲבוֹדָה.
פַּעַם, כָּכָה אוֹמְרִים, הָיוּ אֲנָשִׁים שֶׁנֶּהֱנוּ מֵהַלִּיבֶּרָלִיזְם מֵאַרְבַּע אַחַר הַצָּהֳרַיִם וְעַד שְׁמוֹנֶה בַּבֹּקֶר הַבָּא.
אֲבָל כָּרֶגַע אֲנַחְנוּ עוֹבְדִים בִּשְׁבִיל הַכֶּסֶף כָּל הַיּוֹם – וְלַמְרוֹת זֹאת
קָמִים בַּבֹּקֶר וּמַאֲמִינִים שֶׁאֲנַחְנוּ חַיִּים בְּדֶמוֹקְרַטְיָה מַעֲרָבִית וְיֵשׁ לָנוּ קוֹל וְשֶׁרוֹמָא הָעַתִּיקָה עַתִּיקָה
וְשֶׁהַפֵיאוֹדָלִיזְם מֵת וְהַקַּפִּיטָלִיזְם נִצֵּחַ וְשֶׁהַחֵרוּת נְתוּנָה
וּבְכָל פַּעַם שֶׁאֲנַחְנוּ צוֹעֲדוֹת לְחַלְלֵי הָעֲבוֹדָה עֲטוּפוֹת בַּחֹפֶשׁ שֶׁל הַשֵּׁנָה
נִשְׁבָּרוֹת לָנוּ עֲצָמוֹת חִיּוּנִיּוֹת בַּדִּמְיוֹן שֶׁל הַחֹפֶשׁ הָעֵר.
עֲבוֹדָה, אֲנִי נוֹחֶרֶת אֶת שְׁמֵךְ וְלוֹעֶסֶת אוֹתָךְ
יְצוּר מְחֹרָר בַּחֲלִיפַת עֲסָקִים
עִם עֶשֶׂר שְׁכָבוֹת שֶׁל בְּגָדִים תַּחְתּוֹנִים
עִם מָגֵן וְרֹמַח עִם סוּס וְטַנְק
אֵלָה גְּלוּחַת רֹאשׁ מְכוֹנַת זְמַן כּוֹעֶסֶת שֶׁכְּמוֹתֵךְ
אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁאֵין לָנוּ יְחָסִים טוֹבִים
הָיִית בָּאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁשִּׁעְבֵּד אָדָם אַחֵר וְכָבַל אוֹתוֹ, אַתְּ צְמוּדָה לְכַפִּית הַזָּהָב.
עֲבוֹדָה, מִי מִתְפַּלֵּל אֵלַיִךְ בַּלֵּילוֹת הַקּוֹדְרִים וְתַחַת שְׁמֵי הַזָּהָב?
מִי שׁוֹתֶה וְאוֹכֵל אוֹתָךְ, מִי יָכוֹל לְפַצְפֵּץ אוֹתָךְ, לְפָרֵק אוֹתָךְ.
אָמָּנוּת לֹא שָׁוָה כְּלוּם אִם הִיא מְקַשֶּׁטֶת אֶת קִירוֹת הָעֲשִׁירִים שֶׁמַּחְזִיקִים בָּהּ בַּת עֲרֻבָּה
אָמְרָה אַדְרִיאָן רִיץ'. אֲבָל מַה יַּעֲשֶׂה אָדָם עָנִי אִם לֹא לִמְכֹּר אֶת עַצְמוֹ כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר.
עֲבוֹדָה, אֲנִי לֹא קוֹמוּנִיסְטִית
אֲנִי לֹא סוֹצְיָאלִיסְטִית
גַּם לֹא קַפִּיטָלִיסְטִית
לַעֲזָאזֵל!
אֲנִי בְּעַד עֲבוֹדָה שֶׁלֹּא צָרִיךְ לַעֲבֹד בָּהּ
בְּעַד עֲבוֹדָה שֶׁמְּבִיאָה הַרְבֵּה כֶּסֶף בִּמְעַט זְמַן
אֲנִי בְּעַד עֲבוֹדָה שֶׁכֻּלָּם חוּץ מִבְּעָלֶיהָ מְכַבְּדִים אוֹתָהּ
אֲנִי בְּעַד עֲבוֹדָה שֶׁלֹּא מְקַדֶּמֶת לְשׁוּם מָקוֹם
אֲנִי בְּעַד עֲבוֹדָה. זֹאת הַתְחָלָה שֶׁל בְּדִיחָה אֲבָל אֲנִי מַמְשִׁיכָה אוֹתָהּ
לְטוֹבַת קִיּוּמָהּ שֶׁל הָאֱנוֹשׁוּת.
—
תהל פרוש היא משוררת, פסיכולוגית, חוקרת ופעילה חברתית. השיר "על העבודה", שבוצע גם כוידאו פרפורמנס במוזיאון תל אביב, לקוח מספר שיריה הראשון "בצע" שיצא כעת בהוצאת מוסד ביאליק, סדרת "כבר". את הספר ניתן לרכוש בחנויות העצמאיות וברשתות, וכן, באינדיבוק. ערכה, יחד עם מתי שמואלוף, את האנתולוגיה "עבודת גילוי", המאגדת סיפורים קצרים ושירה בנושא עבודה (אוהבים אמנות 2013, לרכישה באינדיבוק). תהל כתבה גם את השיר שלפיו נעשה הסרטון "אזהרה דחופה", מניפסט פואטי הקורא לשבות מעבודה (בימוי: רותם מלנקי).
כנרת
22 יונ 2014הערה טכנית חשובה: מזה זמן שיש בעיה טכנית בבלוג, שמשבשת לעתים את גדלי האותיות. אני לא מוצאת כרגע דרך לתיקון יסודי. אבל יש דרך לטפל בסימפטום: אנא הגדילו או הקטינו את הטקסט בתצוגה במחשב (קונטרול פלוס או מינוס), השיבושים בתצוגה ייעלמו.
עם הכותבים הסליחה ועמכם התודה.
קריאה נעימה.
מיכל
22 יונ 2014וואו. אוי. הו. נגמרו לי המילים. כולן כאן, ומסודרות כל כך יפה ומדויק. שומרת ונוצרת, ברשותכן, אצטט גם מעת לעת.
אהבתי מאד מאד, וגם הזדהיתי עד כאב. תודה לשתיכן.
אלכס
22 יונ 2014מאוד מאוד מאוד יפה, מרחיב אופקים ולמען הגילוי נאות יש סיכוי שאנו חלוקים אבל אופן ההגשה, עוצמת התיאורים ותפישת העולם תענוג. בסה"כ נראה שדווקא אצלנו היהודים יש לא מעט חלקים באוכלוסיה שבחרו בעֲבוֹדָה שֶׁלֹּא צָרִיךְ לַעֲבֹד בָּהּ, רק רובם גרים בירושלים ובני ברק. אני רואה הרבה דימיון בין עבודה וספורט, יש שעושים עבודה פיזית ולא צריכים לעשות עוד ספורט, אבל גם עבודה וגם ספורט כאשר הם במקום של טוב ורחוקים מקיום מאוד בסיסי או בנקודות הקיצון בסה"כ תורמים לבריאות.