וּבְכָל יָרֵחַ צֵל חַמָּה, פְּרוּדוֹת הַיּוֹם
שֶׁהִתְקַבְּצוּ אֶל לַיִל
וּבְכָל מִדְרוֹן תְּבוּסַת הַמִּישׁוֹרִים
וְהֶהָרִים וּבְכָל שָׂדֶה עֵדוּת לַחֹרֶף שֶׁנָּסוֹג,
סִדְקֵי תַּמּוּז וְאָב חָרְצוּ דִּינוֹ
וּבְכָל עֲצֵי הַגַּן נִפְסָד הָרוּחַ
וּבְכָל פַּרְפַּר חֶלְקַת אֲוִיר שֶׁנִּכְנְעָה
לַכֹּחַ הָרָהוּט שֶׁבֵּין כְּנָפָיו
וּבְכָל הַחֲדָרִים נִרְפָּה הַקִּיר
מוּלִי וּבְכָל מִטָּה אִשָּׁה
וּבְכָל הַגּוּף נִגַּף הַגַּעְגּוּעַ
וּבְכָל הַלֵּב שֶׁלִּי
גִּדּוּל מַמְאִיר שֶׁל אַהֲבָה
כָּעֵת כְּשֶׁהִתְפַּשַּׁטְתִּי
0
– איריס אליה כהן היא סופרת ומשוררת, נשואה ואם לארבעה, מתגוררת בטבעון. השיר נכתב לאחר צאתו לאור של "שחרחורת", ספר השירים של איריס, שהוציאה בעצמה (בעריכת ענת לוין).
