Surprised Ducks. Félix Bracquemond, 1885–89

 

שמונה ארבעים ושלוש

כביש ארבע שלוש אחד

עיקול אספלט רחב וריק להפליא להחליק בו על מאה ועשר לתוך יום העבודה

שמתחיל בעוד שבע עשרה דקות

ברום העיקול

שני מטרים לפניי

מטר וחצי

מטר

ברווזה אחת

נחושה, מנוקדת נוצות

ואחריה

אחד

שניים שלושה ארבעה חמישה שישה שבעה שמונת אפרוחיה

חוצים את הנתיב

מכביש אחד לעבר כר הדשא של אזור התעשייה מודיעין-רעות-מכבים

הידוסם חיתוך משונן

שחור לבן

ביריעת המציאות הרוויה

 

עשרים ואחת עשרים ושתיים

עשרים ושלוש

בודקת במראה

הכביש מאחוריי ריק

מאטה

ממאה ועשרה למאה וחמישה

כמה שאפשר

הברווזים ממשיכים בקו ישר, נשמעים

רק לצו האימהי

אלכסון הוא אסון

ובאוזלת יד חשבונאית

גלגלי המכונית

מפשקים

מרווחים

בטור האפרוחים

המביטים קדימה

מסורים רק לאמא

 

עשרים ואחת עשרים ושתיים

אפילו לא מכה קלה בכנף

אמן שהגיעו לאגם הקיץ שלהם

בשלום

אמא אחת ואחד שניים שלושה ארבעה חמישה שישה שבעה שמונה אפרוחים

פורעי חוק וקצב לב

 

שמונה חמישים וחמש

הגעתי

חונה ברוורס

לא בודקת את הצמיגים.

 

לכל הפוסטים בפרויקט "קו פרשת המים" ~

שתפו

לפוסט הזה יש 5 תגובות

  1. כמה יפה.

  2. בדיוק אחריך הייתי (באוטו השקוף).
    ספרתי אחרי שעברת.
    עשרים וארבעה אפילו, נשבעת לך.

    תודה ובוקר טוב ותודה.

  3. איזה יופי

  4. זה יפיפה

התגובות נעולות.

סגירת תפריט