כשמסרנו לילדות את סיפור ההגדה, כל אחד וגרסתו המצונזרת שלו, נזכרתי למה חשוב לספר ביציאת מצרים: העניין הזה של החופש. הציווי הזה – אתאיזם או לא, יש דברים שמוכרחים לאמץ – להיות חופשיים תמיד.
וכששפכתי את התמונות מהסלולרי המתפקע לתוך התיקיה המתאימה במחשב, התברר האור הפרובנסאלי הכתום שייבאתי איתי הנה מהנסיעה שלי לאקס אן פרובנס, כרקע המדוייק לאביב הזה ולחופש שהוא אמור לפתות אותנו אליו. אור עדין וצהבהב, שביר ומתחלף בשניות, שבו הכל רך, הכל יפה יותר, הכל בן אלפי שנים ובו זמנית גם צעיר וטרי ובר חלוף.
זאת היתה נסיעת עבודה. לאחד מאיתנו היו פגישות, ולאחרת היו עניינים לענות בהם, רק שהם היו בדרום צרפת, הפגישות והעניינים, מה שנוטל מהם את הזכות להתהדר במילה עמוסת המחוייבות והחשיבות העצמית הזאת, עבודה.
כל כך היה נעים שם, איטלקי-צרפתי, יפה, אבל פחות מסוגנן ומהודק מאשר בעיר הגדולה והזקופה, שאפילו מצאתי את עצמי, באחד הצהריימים באחת המסעדות על הרחוב הראשי, Cours Mirabeau, מול פיצה מתנור לבנים וכוס צוננת של רוזה, כאילו לא כתוב בספר הטעם הטוב שלי שיושבים רק בבתי קפה צדדיים וסודיים, ולעולם לא בכאלה שמגישים תפריטים בשלל שפות. הפנמתי סוף סוף: לעתים רחוקות בלבד מצליחה השמש לחדור לסמטאות הצדדיות.
ועל רקע ערב השקופיות הקצרצר שהתארגן כאן על דעת עצמו, וכוס יין קרירה, שאני מקווה שכבר מזגתם לעצמכם (גם תירוש הולך), שלוחות לכם מאיתנו ברכות של חג שמח, חירות, שיוויון ואחווה, ואהבה ושלווה, ובריאות ושלום. ולהתראות.
0
0
0
0
0
0
0
0
0
רינת
29 מרץ 2010איזה כייף! תמונות מאקס! מתנת פסח מעולה!
ברגע הראשון ראיתי את העגלה המצחיקה וחשבתי – מה, גם בפריז יש כזאת?
ואיך הגעגועים לבנות הפכו לך את פסל האמנות והמדע לאמא ושתי בנות 🙂
והמזרקה שכתבת שהיא נטורל – בכלל המים שלה חמימים, לא משהו שתשימי לב אליו באביב ובקיץ, אבל בחורף עולים ממנה אדים מפתים. היו ימים שזה היה מקום הכביסה החביב על נשות העיר.
(איך אני אוהבת את העיר הזאת)
ת ו ד ה וחג שמח.
רונית
29 מרץ 2010ואני תמיד קראתי לה בשם ההיגוי שלה: עז מפרובנס.
חג שמח יקירתי, נתראה בחג החופש הבא
עמיר
29 מרץ 2010אוף, כמה שזה יפה. יופי מזוקק וחריף. הירח-של-צהריים מעל הקונסרבטוריון, הכיכר, חנות הספרים עם התאורה הרכה.
את הכיתוב לתמונה האחרונה, עם הרכבת, היתי מקעקע לעצמי איפשהו כמוטו, אם הייתי בעניין של קעקועים ושל מוטואים.
בינתיים עליתי לא מזמן על הרכבת התחתית של עירי, עצמתי עיניים ודמיינתי שאני צריך להחליף רכבת במונפרנאס. לא עזר. נפתחו הדלתות ומצאתי את עצמי בכרמל.
efyska
29 מרץ 2010התמונה של הלוונדר… כמה יפה.
חג שמח כינרת. הרבה חופש.
vered
29 מרץ 2010חג חירות שמח.
למרות שבעיר החרות, אחווה שיוויון זה ברור מאליו.
האם שרים בפסח את המרסלייז?
פסח נפלא לך ולכל המשפחה
אביב פורח וקסום.
סמדר (של פריז)
30 מרץ 2010עניינים זה תמיד טוב. וחג שמח לכולכם!
ליאת ז
30 מרץ 2010חג שמח יקירתי
שיק
4 אפר 2010הרשומה מרתקת, התמונות נפלאות אחת אחת.
ותוספת קטנה: בהגדה יש עוד מהות חשובה אחת , שהזכרת אותה והיא:"והגדת לבנך", בכל שנה ובכל דור. הציווי להגיד לבנינו מי מהם ומה הם לא פחות משמעותי מ"העבדות לחירות" (גם אצל אטאיסטים).
חג שמח .
מירי
5 אפר 2010"אני מתה על רכבות. במיוחד כשהן מגיעות לפריז"
אין נהדר מהמשפט הזה… חג שמח!