נכון שפיתחנו מעטה דקיק של חסינות ואחרי שקפאו אצלנו כמה חברים שהיו מצויידים בבגדים קלים מדי, לא תתפסו אותנו אומרים: "האמת שלא כל כך קר". אבל בכל זאת, השבוע האחרון תפס אותנו באזורים מסויימים, עדינים ורגישים לקור. בכפות הרגליים. הסתיו האדיב והשמשי שלא ניצל את זכויותיו להקפיא לנו את הצורה, נחטף באחת על ידי חורף עצבני, שהתחיל באפס מעלות והתקדם משם. אני כמובן מגזימה, אבל אתרי התחזיות שהבטיחו שלג בסוף השבוע, הדאיגו את כולנו. זה כמו צירים: מי זוכר מה לבשנו בשנה שעברה כשירד שלג? אם מתאמצים, אני זוכרת מגפיים שנהרסים. כמעט-התחלקויות עם ילדה על הידיים על מעטה הקרח שנוצר אחרי צניחת השלג היפהפיה. זוכרת רגליים שמאבדות תחושה, וכשהן מחזירות אותה, היא מתבררת כאוסף משונה ולא אחיד של כאבים.
הכנו גטקעסים מדרום תל אביב, אין לי מושג מה עושים הפריזאים כשאין להם את ברוך גרוס בהישג יד, ארבע שכבות שמתחממות על התנור וצעיפים שבית הספר מוכרח להסכים להם (את הארוכים הוא מסרב לקבל משיקולי בטיחות), ומצב רוח של דחיפות וזהירות, ועדיין לא היה שלג.
וברגע שירדנו למטה, התחיל לנשב לו השלג הראשון של החורף הזה. לבן, קל ויפה, פתיתיו מסתחררים לו האחד סביב השני, ונוחתים בצייתנות על לשונותיהן השלוחות של הילדות. בחיי, אפילו לא היה קר. שמחה זה עניין מחמם, מתברר. מכיוון שאנחנו מתחברים לאתרי חיזוי אוויר אופטימיים – כבר גילינו שממילא אין שום טעם בהתכוננות לבשורות רעות – השלג, שהיה אמור להיות קל, מסוג השלגים שנעלמים עוד לפני שהם נוגעים ברצפה, הכביד והלך, והדרך לבית ספר היתה לבנה, עדיין לא מחליקה, וכל מי שפסע בה, הרגיש כאילו מסיבת ההפתעה הזאת נערכה לכבודו. חוץ מאלה עם המטריות.
צוות המורים וההנהלה הודה שאין לו שום טענה נגד הצעיפים שלנו, קיבל בהכרת תודה את קופסאות הטישו שהביא כל הורה למען שלום הכלל, ושמע, כאילו לראשונה, שמחר התחזיות, גם האופטימיות שבהן, גורסות שיהיה קר. ההורים, כל ההורים, כולל ההורים האלה, מודאגים מאוד, כי העיריה החליטה לחלק לבתי הספר שי לחג: מופע רחוב. כלומר שיתקיים בחצר בית הספר.
אי אפשר לטעון שאנחנו נגד תרבות, גבוהה, נמוכה, אופראית, רחובית, ותמיד אנחנו שמחים לקבל מתנות מעיריית פריז. אבל ככה נראית כרגע חצר בית הספר:
הנהלת בית ספר עוד לא הודיעה על ביטול ההצגה, מחד. מאידך, אמנם בית הספר לגמרי בעד אוויר צח, בכל מזג אוויר שלא יהיה (אם כי המורה שלנו הודיעה בשמחה עם טיפונת של שמחה לאיד, שלא היא זאת שאחראית היום על הילדים בהפסקה), אבל אחרי שכבר שבוע חצי מעובדי פריז רבתי עצבניים בגלל עיצומים יעילים של עובדי קו RER A, אני מתארת לעצמי שאפשר יהיה לסמוך על ועד העובדים של שחקני מופע הרחוב שידאגו לזכויות המשתתפים בהצגה. אם לא, מקסימום נקבל 180 אנשי שלג קטנים מחר אחרי הצהריים.
סמדר
17 דצמ 2009בהתחשב בעובדה שגם כשביקרתי בפריז במרץ האחרון היה מזג האוויר הקר טורדני על פי פרמטרים ישראליים, לא הרתיע אותי הקור העז המצפה לי (למרות ששלג לא נלקח אז בחשבון) וכרומנטיקנית חסרת תקנה וכפקנקופילית עפ"י הגדרת חבריי, הגשמתי פנטזיה מודחקת והזמנתי חופשה עם איש חיקי לכריסטמס בפריז, לאחר שביקרתי בה בעבר 4 פעמים והתאהבתי עד כלות החושים.
כחלק מההכנה לנסיעה המיוחלת ביליתי שעות קבוצות בקריאת כל פוסט שפורסם בבלוג הנפלא הזה ופונקציית ה -copy-past עבדה לא רע במעבד התמלילים שלי.
כחלק מהקטרזיס של טרום – פריז, צפיתי אתמול בהצגה "פיאף" של תיאטרון באר שבע, הצגה שכל הסופרלטיבים שארעיף עליה לא יבטאו במידה מספקת את הריגוש שחוויתי (ייבבתי במשך שעה וחצי) בכיכובה של יונית טובי המדהימה. כשעשיתי הבוקר תחקיר באינטרנט על השחקנית התברר לי שיש בפאריז פאב המנציח את זכרה של פיאף, ומאז אני מחפשת בכל מקום אפשרי בעולם הוירטואלי את מיקומו, ובכלל – כל נקודת ציון אפשרית בפריז המתקשרת לאדית פיאף (כמובן בנוסף לקברה בפר לשז).
בעודי גולשת בחולמנות, כשמחלוני נשקף אלי גוון אפלולי וחורפי וברקע מושמעים מיטב שיריה, התנפצתי לקרקע אל המציאות. בשיא טפשותי נשמט בתהליך (המענג, יש לומר) שקדם לחיוב כרטיס האשראי, פרט "שולי" – אני מגיעה לפריז לחמישה ימים שלפחות בשניים מהם אתקל מן הסתם (על פי אזהרות מסע קודרות של גולשים שונים) בגירסה האירופאית של יום הכיפורים.
מאותו רגע ואילך נע מצב הרוח שלי כמטוטלת בין ממלנכוליה להתרוממות רוח, שלא תיעצר ככל הנראה רק כשרגליי תדרוכנה על אדמת השארל דה גול.
אנא הפריכי עבורי את תיאוריית יום הכיפורים! (או לפחות הראי לי את הצדדים החיוביים של פריז דוממת…)
עמיר
17 דצמ 2009נוג!
קפאו לי הרגליים למראה התמונות האלה. איזה יופי.
מיכל
17 דצמ 2009סמדר, נראה לי שהבית קפה ע"ש פיאף נמצא ברובע ה-20, אם אני זוכרת נכון באיזור מטרו גמבטה…
efyska
17 דצמ 2009אני כך כך נהנית מהלבן לבן הזה. התמונות שלך הן תענוג צרוף
כנרת
17 דצמ 2009סמדר, אל דאגה. ה-24 שקט כאן, זה שבתון ורק הוא, אבל על מה את חושבת מספרים כל מי שנוסעים לחג המולד בפריז? אין מוזיאונים, זה נכון, גם חנויות לדעתי לא ובטח חלק מהמסעדות סגורות. אבל כל בתי הקברות פתוחים, כל הפארקים, כל העיר פתוחה בשבילך ובשבילך בלבד (פחות או יותר. יש עוד כמה עשרות אלפי רומנטיקנים כמוך) ואני מתארת לי שפה ושם גם יהיו בתי קפה פתוחים לקלוט את ההולכים בשביל שוקו לוהט. וחוץ מזה – מה אכפת לך? צריך לעשות חשבון נפש מדי פעם, פריז היא מקום טוב לפחות כמו האחרים לחשבון נפש, לדעתי אולי גם יותר.
סמדר
18 דצמ 2009תודה לך כנרת! אכן, לאחר שחלפה ההיסטריה, הבנתי שנפלה בחלקי הזדמנות לגמרי לא רעה – פריז (המושלגת!!!) עומדת לרשותי באופן כמעט בלעדי. אם לוקחים בחשבון, כפי ציינת שיהיו ברחובות רק עוד כמה עשרות אלפים, במקום מאות אלפים במועדים אחרים, מדובר על חוויה כמעט אינטימית. כל מה שנותר לי הוא לפרוס את זרועותיי ולאסוף אותה אלי באהבה.
ותודה גם לך מיכל.מצאתי את בית הקפה. שמו Bar de la Place Edith Piaf והוא אכן נמצא ברובע 20.
סמדר (של פריז)
18 דצמ 2009מופרעים אצלכם ברובע. אצלנו, בית הספר נושק לגן ציבורי יפיפה, אבל לא רק החצר אינה בשימוש, גם הגן נעול וחתום.
כנראה שכמו בכל חלוקה גאוגרפית מצויה, לאנשי הדרום תמיד קר יותר מלאנשי המזרח
ואני מציעה שתזמינו למופע גם את נכבדי העירייה שיהנו מהקור…
כנרת
19 דצמ 2009זאת בדיוק הרוח, סמדר. רוח חג המולד.
בימים האחרונים העזתי להסתובב בחוץ (דווקא לא היה כזה קר) ומהרמקולים של שווקי חג המולד ואפילו בחלק מהחנויות, מושמעים שירי חג המולד, וזה משעשע כמו לחיות בסרט טלוויזיה של הולמרק. אם הוא שווה, הקפה, ספרי לנו.
סמדר של פריז, והמודאגים באשר הם, הילדות כאן בדיווח ישיר:
ההצגה היתה כיפית נורא, בעיקר כי היו בה מתנות, לא אמיתיות, מן מתנות כאלה, אבל החוט שלהן היה אמיתי. השחקנים חילקו ממתקים, זה נקרא פפיוט, שוקולדים עטופים בזהב.
הקטנה מוסיפה שהיא נפלה לתוך השלג, בום באדאבום, והיא בכתה והכניסו אותה פנימה, אבל כשנגמרה ההצגה היא אמרה לשחקנים שלום והם חייכו אליה.
נדמה לי שאפשר לסכם שהכל עבר בשלום.
dshk
19 דצמ 2009נפלא לראות את הקור מרחוק….
זאב
19 דצמ 2009את הבאר ע"ש אדית פיאף איני מכיר (מה גם שאיני נוהג לשתות, ר"ל).
עם זאת המוזיאון שווה הצצה לאלו החולים על הזמרת ז"ל (רובע 11, 150 מטר ממטרו מנימורטן).
מיקום ופרטים באתר שלי.
זאב
20 דצמ 2009ב-YNET התפרסמו כמה תמונות מפריז בשלג.
ניסיתי למצוא הקישור להפניה, אך לא הצלחתי (לא שממש התאמצתי..).
תחת זאת, פשוט שמתי בדף משלי, להנאתכם:
http://www.amadot.co.il/paris%20in%20snow.htm
ורדית
20 דצמ 2009צר לי לדווח מהגולה השמשית – גם לנו אין כבר ברוך גרוס בהישג יד (ומה שיש שם, דעי לך, הוא לא המקור. הוא חיקוי דל)
מושיק
20 דצמ 2009ורדית, היה לי חשד כזה. עם זאת ברוך גרוס תמיד יהיה השם הגנרי לגופיות לבנות וטריות, עבות ורכות, של תחילת החורף.
רונן
21 דצמ 2009הייי
קודם כל יש לך אחלה של אתר .
יש לי שאלה : אני נוסע לפריז ב25 בדצמבר עד ל2 לינואר עכשיו לפי החדשות ולפי תחזיות שראיתי הבנתי שמזג האוויר כרגע שם על הפנים.
השאלה היא כזאת האם במזג אוויר קשה כמו שסורר שם עכשיו יש סיכוי שמקומות כמו מוזיאונים או מסעדות יהיו סגורים???
מה את ממליצה לבטל אתת הטיסה או להמשיך בכל זאת??
מושיק
25 דצמ 2009אני מקווה שלא חיכית לתגובה שלנו (מצטער, אנחנו לא בעיר ומנותקים משהו) ובכל זאת: מזג האויר קצת סוער אבל רחוק מלהיות כזה זבגללו סוגרים מקומות. בשיא השלג, למשל, התעקשו אצלנו בגן לקיים את הצגת חג המולד בחצר כמתוכנן והכל עבר כשורה. בקיצור, פריז מתורגלת לקור ולשלג והיא מקסימה כתמיד ופתוחה כרגיל, אבל הצטיידו בהתאם.
נעמה
30 דצמ 2009ככשלום,
תודה על כל הטיפים הנהדרים באתר זה.
אנו אמורים להגיע לפריז באמצע ינואר עם 2 ילדים. בין היתר רוצים לבקר ביורודיסני.
האם ידוע לך אם היורודיסני נסגר במקרה של שלג? היכן ניתן לברר פרטים על כך.
ת
כנרת
30 דצמ 2009הי נעמה,
קשה לי להאמין שהדיסנילנד (ככה קוראים לו כבר מזה שנים) נסגר במקרה של שלג, בטח לא במקרה של שלג קל. כמו שאפשר להבין ממה שכתבתי למעלה, שלג קל ומאפשר תפקוד לא נתפס כמאורע חריג שפוגע בסדר היום.
אבל תבדקו בבוקר היציאה לדיסני, בטח באתר האינטרנט שלהם הם יודיעו על שינויים.
geula ben-moshe
4 פבר 2012היי כנרת,
נתקלתי באתר שלך באקראי, וממש התענגתי עליו. אני אמורה להגיע לפריז ב-19 למרץ, זהו ביקורי ה11
בעיר שאני מאוהבת בה.
בין היתר אני חוגגת בה יום הולדת 70
הייתי מאד שמחה לקבל אינפורמציה על תערוכות מענינות או אטרקציות אחרות (כגון בלט וכו) שאמורות להיות
בתקופה של בין ה19-24.03.12
שבת שלום ותודה מראש
גאולה