הפרדוקס הצרפתי: טעים ובריא בפריז / שאלות ותשובות

לפוסט הזה יש 10 תגובות

1. 

   אתי דנטס

   8 מרץ 2009

   אוווף איתך!
   עשית אותי רעבה.

   מאד!

2. 

   אלינה

   8 מרץ 2009

   שלום כנרת!
   אני מאוד נהנית לקרוא באתר, כל פעם מחדש את מצליחה לרתק ולהעביר את טעם העיר דרך המסך..
   אבל לשאלה מעשית..איך את מצליחה באמת?!
   זאת אומרת, אני בטוחה שיש נוסחה סודית כלשהי לשמור על הגזרה ולטעום את כל האוכל המזמין כל כך שמשדרות תמונות האתר אבל..
   יש רגעים שאני פשוט בטוחה שלכל נשות העיר פריז יש מטאבוליזם מהיר פי כמה מלשאר בני האנוש:\

3. 

   דריה

   8 מרץ 2009

   גם אני עכשיו רעבה נורא. הקטע עם העקבים הגבוהים בידר אותי כהוגן

4. 

   כנרת

   8 מרץ 2009

   * דריה, בידר אותך, את רוצה לומר, שגם את בטח הפסדת כמה שולחנות בגלל עקבים גבוהים מדי. זה לא מצחיק, זה כואב.

   * אלינה, לשאלתך, הייתי שמחה לנפנף בעקביי הגבוהים ובחצאיתי הקצרה ולומר לך שהנה, ככה אני מצליחה, על ידי הפסד מתמיד של שולחנות במסעדות. אבל לצערי, העמוק באופן שמילים מוקלדות לא תדענה להעביר, התשובה הכנה היא שאני ממש, אבל ממש לא מצליחה.

   אני אספר לך, לעומת זאת, איך הן מצליחות. לא בזכות מטבוליזם טוב, אלא חינוך טוב. הן פשוט לא גומרות מהצלחת. הן עוצרות באמצע האכילה. גם הם. הידעתן שלא מנומס להעתר כשמציעים לך תוספת ממה שאתה אוכל?
   non, c'est bon. לא תודה, זה בסדר. הלוואי שהייתי יודעת להשתמש במשפט הזה יותר, ולהתכוון אליו. אני לא, ולא, זה עדיין לא בסדר בעיני להשאיר בצלחת משהו טעים כל כך.

   * ואתי – את פשוט צודקת. או שתלכי שם לשדרה לקנות את סנדויץ' הסלמון הזה שאתן קונות או שפשוט תקני כרטיס.

5. 

   יונתן

   9 מרץ 2009

   Du Jour היא רשת בר סלטים מעוצבת שכשמה, פתוחה רק בשעות היום. מיועדת לאנשים עובדים, או לתיירים עמוסי תוכניות עם תקציב סביר. ככה נשארים צרפתים וחתיכים: http://www.jour.fr.

6. 

   זאב

   9 מרץ 2009

   תודה, כנרת, רעיונות מצויינים.
   אנסה את שהצעת, ואדווח על התוצאות.
   אגב, כיוון שאהיה בפריז בפסח, כתמיד עולים בנו רגשי אשמה יהודיים על שאנו אוכלים לחם לסוגיו, ולא רק מצה (Pain Azyme). השנה נחסכת שאלה זו מאליה. לא זה ולא זו. מי אמר שאין רע בלי טוב?

7. 

   טובה

   9 מרץ 2009

   הי מתוקה,
   שווה לנסות את הרעיונות שלך אפילו בארץ, עד שנגיע לפריז. העקרון צריך להיות דומה.
   אחלה כתבה

8. 

   kinneret

   9 מרץ 2009

   * יונתן: תאמינו לו. הבנאדם יודע על מה הוא מדבר.

   * זאב: עכשיו אתה אומר? איפה היית עם המידע החשוב הזה בערב פסח הקודם, כשלקח לי ארבעים דקות למצוא את הדבר הזה, שלא ידעתי איך קוראים לו, במדפי המונופרי.

   * ואמא: שווה לנסות את הרעיונות שלי, בטח שווה. אם הייתי אני מצליחה לנסות אותם, זה בכלל היה משהו משהו. נשיקות.

9. 

   סמדר

   9 מרץ 2009

   לא נעים להרוס את הפיקציה: אבל השיטה הבטוחה פה בקרב הנשים היא לא רק משמעת ברזל (כן, כנרת צודקת) אלא עישון! ויעידו כל החברות שלי שדקה אחרי הלידה רצות חזרה לסיגריה. שימו לב לאלה שיוצאות מאולם ציבורי וכבר במעלית אוחזות אחת ביד, בהיכון.

   וגם אני חשבתי בעיקר על היפניות. יש יפנית מעולה באי סאן לואי ששמה איסמי. היה לי העונג להיות בה לפני כמה שנים והיה מאוד טעים (וגם מאוד רומנטי להסתובב באי אחרי הארוחה). היא נחשבת ליפנית הטובה בעיר וחובה להזמין מקום מראש, המחירים נעים בין 40-50 יורו לאדם לתפריט שלם (שלוש מנות ושתיה). אם אתה אוהב כמויות, זה אולי לא המקום.
   Isami
   Adresse : 4 Quai Orléans Paris, France
   Téléphone : 01 40 46 06 97

   בכל מסעדה שמגישים דגים, אפשר לבקש אותם מאודים עם ירקות לא מטוגנים כתוספת. אפשר גם להזמין מגש ענקי של פירות ים וזה תמיד רזה וטעים (אם אין בעיה של יודין) ובמונפארנס או לחילופין בקצה השני של העיר, בקלישי (Place clichy) יש כמה מסעדות ממש טובות. בקלישי מול היציאה מהמטרו (ממש על הכיכר) ובשדרת מונטפרנס למשל במספר 112.

   תיזהר מהסנדוויצים, הם מלאים במיונז. אבל אם תבוא למאפיה לפני שעת הלחץ שבין 12 ל-13, הם יוכלו להכין לך סנדוויץ עם ירקות וטונה או ירקות ועוף ללא תוספות בלתי רצויות. הילדים כאן לא תמיד אוהבים מיונז או חרדל אז הם רגילים לבקשות שכאלה.

   בסופרמקטים גדולים או מעדניות אפשר לקנות סלטים טריים (קינואות למיניהן).
   ורק בריאות!

10. 

    kinneret

    12 מרץ 2009

    סמדר, את צודקת בכל מילה. אבל אם ככה, תגידי לי בבקשה, איך הן נשארות רזות כל כך במשך ההריון?

התגובות נעולות.