1. למצוא שולחן טוב בתולעת ספרים החדשה, במזא"ה 7.
יש שם קפה טוב, מוזיקה נעימה ברקע, אור נהדר. ויש כמובן את חנות הספרים, למקרה שצריך להביא למישהו מתנה באמצע היום, (למשל, אסופת ציורים אירוטיים של פיקאסו, בכריכה קשה קשורה בסרט) או סתם לשוטט ביניהם, בהפסקות מהעבודה שלשמה הגעת עד הלום.
הכל טוב ויפה, שני חדרים שונים לבחור ביניהם, המנורות הן גרסה מעוצבת של ההיא של דודו גבע שמדברת עם הקקטוס, ולא שומרים שם באדיקות על מדיניות האין חיוכים שהנהיג סניף האם ליד כיכר רבין. יש חיבור מהיר לרשת, ולמעלה מזה – משהו באוויר גרם לי ללחוץ על הכפתור שמנתק את המחשב ממנה ולצלול פנימה, לתוך הטקסט, המשפטים, השורות, המילים, הרווחים ביניהם. עד שעל הכסא שבשולחן הסמוך נחתה אשה, שחררה את הכלב שאיתה, הניחה על השולחן ערמת מכובדת של דפים זקופי אזני חמור, ואמרה, בלי שהיות, לאשה שהמתינה לה: זה לא טוב. הספר פשוט לא טוב. ונימקה.
רשימה ארוכה של נימוקים ודוגמאות היתה לה, חלקם נשמעו הגיוניים מאוד, חלקם מהסוג שלא ניתן לסתור, ואם ככה, גם מהסוג אי אפשר להוכיח. היו לה גם הערות קונקרטיות והצעות לשיפור, והיא גם כיבדה את עמדותיה של המחברת באשר לבחירותיה הראשוניות. היא רק אמרה לה: זה פשוט לא עובד.
זה פשוט לא עובד. כשבחור אחד נכנס וחיפש שקע למחשב שלו, הזדרזתי לתרום לו את זה שליד השולחן שלי, בתנאי שיש שולחן אחר פנוי, בחדר השני. דווקא היה, אישרה המלצרית. והחדר השני הוא אפילו עוד יותר רוחץ באור מהחדר הראשון. אלא שהשולחן היחיד שהיה פנוי בו, היה צמוד לזה של חברה, מכרה, לא די קרובה כדי להשתתף בפגישה העבודה שלה, ולא מספיק רחוקה כך שיהיה לי נעים לצותת לה.
2. ללמוד לצלם במצלמה החדשה שלי.
ואני יודעת שמצלמה של טלפון היא לא מצלמה. אבל כל מצלמה רצינית יותר לא תיכנס לתיק חיי היום יום, ועם הסלולרית הקודמת הצליח לי לא רע בכלל. נכון, זה היה באור האירופאי מסביר הפנים. אמת, זה היה בפריז, שהפוטוגניות שלה שופעת נדיבות. אז עומדות לזכותה נסיבות מקלות, למצלמה הסלולרית החדשה שלי. אבל אנא, שתואיל להשאיר גם לי איזו אפשרות בחירה. בינתיים אני בוחרת בין התמונות השונות שהיא מפיקה מאליה, בכל פעם שורפת חלקים אחרים של התמונה, ומקבלת בברכה ובלית ברירה את ההחלטות המעניינות שהיא עושה, כשהיא מעבדת את התמונה כחלק מתהליך הצילום, קוטעת איברים למצולמים, מכפילה את תנועותיהם או מפרקת את האור לנמשי שמש אווריריים.
3. למצוא אפליקציה נוחה לארגון רשימת המטלות שלי.
בינתיים, בדרך, מצאתי את זאת. חינמית.
3א. למצוא מישהו שיבצע את המטלות שלי.
עדכון:
4. לכתוב נכון את שמות הרחובות.
רחוב מזא"ה נקרא על שם הרב, הסופר והעסקן הציוני יעקב מזא"ה, ששם משפחתו הוא קיצור של "מזרע אהרון הכהן". תודה, איילת.
אורי
29 נוב 2010לקח לי זמן להבין שהאישה שנחתה בשולחן הסמוך לא דיברה אלייך. נראה לי שאת יכולה להוסיף לה משימה אחת- לבחור אישה אחרת שתעיר לה הערות.
כנרת
29 נוב 2010הזדהות יתר עם הקורבן?
ולמען הדיוק, לא היה שום פסול במה שאמרה לה האישה ההיא. הישירות שלה היתה פועל יוצא של הרצון שלה להגיע לעניין כדי לא לייסר את הממתינה לחוות דעתה. ההשתדלות שלה לעזור היתה ברורה וניכרת. עדיין זה מעמד קשה. לשני הצדדים (אבל לאחד מהם יותר).
איילת
29 נוב 2010רק הערונת קטנה: שם הרחוב הוא מזא"ה
http://bit.ly/ibavZc
כנרת
29 נוב 2010תודה, איילת. תיקנתי ובקרוב אקים את ועדת החקירה.
איילת
29 נוב 2010חס ושלום ועדת חקירה, אני פשוט דיירת לשעבר מהרחוב וזה נשתרש אצלי 🙂
טליה זליגמן
29 נוב 2010שני דברים:
1. את נושא האור האירופאי מול האור הישראלי לומדים ומקללים לעומק בתחילת כל לימודי צילום שמכבדים את עצמם. היתה לי מורה אחת שנדמה לי ש-90 אחוז מהמירמור שלה בחיים זה על החיים במדינה שזווית השמש גדולה יותר. זה הכל, זווית. וכשהשמש באה מהצד יותר, הכל יותר רך והפילם, הו הפילם אז יוצא… ללקק את האצבעות. היא יכלה ללהג שעות במחשבות על פילם רך.
2. אני עכשיו עם teuxdeux.com – יש פה רשימת משימות על המחשב ונמצאת גם על האייפון מסודרת על בסיס יומי. מה שלא נעשה היום. עובר למחר. זה הכל. ואם יש משימה שהיא ליום שני שבוע הבא, שם היא נכתבת.
ועוד חצי – מה זה הקיר משימות הזה שצילמת? איפה זה?
[זה מזכיר קיר של אנשים שמפתחים בסקארם או איך שקוראים לשיטת פיתוח הזאת]
ח ל י
29 נוב 2010חזרת, מצויין. בואי נחפש ימים קבועים, אני מתגעגעת
צפריר
30 נוב 2010תוסיפי שם איפשהו קפה עם צפריר יום אחד?
סמדר (של פריז)
30 נוב 2010רק רציתי שתדעי שקשה לנו בפריז בלעדיך
רוני
30 נוב 2010ההיא מסעיף 1 שברה לי את הלב. לא זו שדברה, זו שהקשיבה.
כנרת
30 נוב 2010טליה, נו, והיא לא נתנה פתרון לאור הרך הזה? ומה היא אמרה על הקרואסונים הקשים?
תודה על האפליקציה, מנסה, למרות חוסר סבלנותי ללמידת אפליקציות חדשות, ולו בזכות התעתיק הצרפתי המתחכם.
לוח המשימות נמצא, כאמור, ברחוב מזא"ה על הקיר שמפריד בין הרחוב ובין מגרש המשחקים המלוכלך ביותר בעולם, מאחורי אשכול פיס ובית הספר בלפור.
למשפחת בשן, אנחנו עובדים על ריטיינר.
חליג, היידה!
וסמדר: זה הדדי. רק שלי קשה יותר.
טל
30 נוב 2010לזהרורים היפים שהוסיפה המצלמה, שריככה את רחוב מאז"ה כמו שהוא לא חשב שהוא יכול להיות…קוראים "פלייר".
נדמה לי שזה אפילו מגיע מצרפתית.
טליה זליגמן
2 דצמ 2010הפתרון של המורה האגדית היא לנסוע לצלם באירופה 🙂 ובאותה הזדמנות גם לאכול שם קרואסונים.
או לקום השכם, או לצלם אחר הצהריים. או בחורף אם וכאשר הוא מגיע. פה השמש קשה. פה היא מגיעה לזנית השמיים…
שונית
3 דצמ 2010שלום כנרת.
שמחה שהתאקלמת בארץ, אין ספק את עושה את תל אביב אקזוטית לא פחות מאשר פריז בהשראתך………..
כאן קור כלבים שלג ומינוס שחוגגים סמבה ביחד. והגרוע מכול השמש כאן "שקרנית".
אם את רוצה להתחלף ביולי אוגוסט בדירה או לחלופין מכירה מישהו שרוצה לגור בפריס חודשים אנא הלשיני לי.
אתן את דירתי הצנועה ואתמכר לחודשים לים לשמש ולמשפחה בישראל.