מוזיאון הציד והטבע מלא פוחלצים ורובים ובזמן כתיבת שורות אלה מוצגת בו תערוכה של צילומים של מלכודות גיאומטריות במיוחד. אפילו ג'וקים אני לא אוהבת לצוד (מסיבות אנוכיות, אינני יכולה לעטות איצטלה של קדושה במקרה הזה), כך שמעולם לא חשבתי שיש לי סיבה טובה לבקר במקום הזה. ביג מיסטייק, היוג'.
Musée de la Chasse et de la Nature הוא מאלף ומרתק, ואחרי הביקור שם, גם שתי מילות התואר הללו נטענות בחזרה במשמעותן המקורית.
באחוזה עירונית מפוארת ויפה, ותוך שימוש באוצרות חכמה, יצירתית ולעתים גם משעשעת, מצליח מוזיאון הציד והטבע לאחוז בכמה קטבים של ההוויה הקיומית, לקרב אותם זה לזה, לבלבל ולערבב את היוצרות. אולמות התצוגה מוקדשים, על פי רוב, לחיות, ומספקים עיון מעמיק בחיה שלה הם מוקדשים. וכך, למשל, בחדר המוקדש לזאב, דרים בכפיפה אחת פוחלצים וכלי הציד ששימשו ללכידתם, וגם ציורי שמן מהמאה ה-17 אודות החיה הזאת או מסעות הציד שנערכו לכבודה, וגם זאב ממולא, כלומר בובה פרוותית וחביקה, שמוצגת עכשיו בתוך צנצנת פורמלין.
לכמה מהחיות מוקדשת מין שידת למידה, ארמואר נניח, מרובת מגירות וידיות למשוך בהן. בתחתיתה נמצא פוחלץ חמוד של החיה המדוברת, שפן, שועל או זאב. אם גוחנים לעבר העיניות, אפשר לראות את הטבע כפי שהוא נראה מעיניה של החיה האמורה. ואז מבינים שמותר, תופסים אומץ ומתחילים למשוך בידיות.
במגירה השניה היה שיר על ארנבים (שאיכשהו חמק ממצלמתי).
וכך זה ממשיך: פוחלצים מתחת לציור תקרה בן זמננו אבל בסגנון אפעס פרימיטיבי, שלא הושלם, ופתאום אחד הפוחלצים פוצה את פיו ומנסה לומר לנו משהו. מכונית, אולי מיני מיינור, סלחו לי כי לא רק בארנבים אינני מבינה אלא גם בדגמים של מכוניות עתיקות, שהושארה לצד הכביש בוודאי אחרי תאונה קלה בליל הוללות, והצמחיה השתלטה עליה לחלוטין, וכל היצירה הזאת יחד – מכונית וטבע וסיפור שלא נכתב על ליל הוללות איטלקי ועל כל השנים שחלפו מאז אותו לילה – נחפרה והובאה כמו שהיא למוזיאון, מוצגת בינות לציורי השמן המדוקדקים.
וכך ממשיך לו המוזיאון לטלטל את אורחיו בין הפרימיטיבי והחייתי לשיאים של תירבות ואנינות, וכמו שהבטחתי משקשק ביניהם היטב: הרובים בעלי הקתות החרותית הם תכשיטי הרג יפהפיים; פסל, או שמא מיצב, עכשיו כשגם נוסף לו סאונד, של ציפורים מתקבצות על שולחן, זורק אותך לרגע פסטורלי עירוני או לסצנה מסרט אימה, מה שתרצה.
השומרים במוזיאון, במקום לצוד אותך ואת ניסיונותיך העלובים לצלם בסתר, לוקחים אותך ביד ומראים לך מוצגים שנדמה להם שהחמצת, ומציעים לך לצלם, אם מתחשק לך. עוד היפוך של היוצרות.
62, rue des Archives 75003 Metro: Rambuteau http://www.chassenature.org
אלכס
1 מאי 2012בדיוק המוזיאון בשבילך, מוזיאון הזווית האישית היחודית, אחד במאי שמח לפריז-eat.
דובי דוב
1 מאי 2012צילום עדכני של הדוב ושלי:
https://picasaweb.google.com/111016433553729271680/ParisApril2012#5736901631645965970
כנרת
1 מאי 2012תודה, אלכס. גם אתם תיהנו בו מאוד.
עכשיו באים, דובי דב? אני רואה בתמונות היפות שלכם שהייתי צריכה לבקר במוזיאון לאמנות מודרנית במקום להשחית את הזמן על הטריאנלה בפאלה דה טוקיו.
דובי דוב
1 מאי 2012כשביקרנו שם היה תור ארוך בטוקיו אז ויתרנו.
אביטל בר-און איזקוב
2 מאי 2012למרות שאני שונאת את תרבות הצייד האירופאית לזכותם יאמר שגם שם הם מצליחים להפתיע בטעם הטוב שלהם בהעמדת המיצגים וברעיונות המקוריים
תמר
6 אוג 2014חייבת להגיע לשם עם איזה צאצא