בריטית בפריז: Rose Bakery

אני לא יודעת איך זה אצלכם, אבל אפילו ברומא, על מסעדותיה המצוינות והאוכל האיטלקי שהוא-הוא האהוב עלי מכל, אפילו שם, אחרי חמישה לילות של פסטה מכל הסוגים, הגיע הרגע שבו התחשק לי לאכול משהו אחר, ולו כדי לאוורר קצת את החך.

בפריז, במקרה שיתחשק לכם לאכול משהו אחר, במקרה שאתם סובלים מצמחונות או סתם במקרה שתאמצו את המלצותיי החמות לבלות יום שופינג או לכל הפחות ווינדו שופינג באזור Haut Marais, חפשו את Rose Bakery הנודעת. לולא הייתי יודעת שהיא בריטית (ממוצא דרום אפריקאי בכלל), רוז קרריני, ורק נשואה לצרפתי, הייתי מהמרת שבית הקפה שלה הוא דווקא בהשראה  סן פרנסיסקואית. בכל אופן, קהיליית הנובו-פריזאים, כלומר האמריקאים והבריטים שחיים בפריז, מתים על שני סניפיו של רוז בייקרי בפריז, הראשון ברובע התשיעי והשני ברובע השלישי (לא להתבלבל במספרים, הפרטים המלאים, כרגיל, כאן למטה). וקהילת הבשלנים אוהבי הבישול החלקי של הירקות, מתמוגגים מספר הבישול המעט סגפני שלה.

אנחנו ביקרנו אתמול בסניף ברחוב Debelleyme, הסמוך לרחובות שארלו וברטאן ופואטו, הרחובות שבהם אפשר לצוד את האנשים המסוגננים ביותר בעיר, לטעמי. המדובר בבית קפה (עם קפה! הפוך! לא רע בכלל!), אורגני, עם מוצרים ממקורות של סחר הוגן וכל זה, עם ארגזי ירקות בכניסה וללא שם על הדלת, עם שרשרת מטבח שנמשכת לכל אורכו של המקום הצר ומלצרים דוברי אנגלית של ממש, אפילו אמריקאית.  המון פאסון של איכות וטריות, כמו למשל הלחם של Poujauran, אחת המאפיות הנחשבות בפריז.

מהדלפק אפשר לראות סלטים, עוגות גזר, פיצות קטנות דלות רוטב וקלויות ירקות כמובן, סקונס, ובתפריט מופיעים הרבה סוגים של תה צמחים ומיצי פירות וירקות שנסחטים במקום במחירים השווים לכל נפש של 6.5 יורו לכוס.

האמת, שהיה מעט מאכזב, אחרי עומס הציפיות של הביקורות המעולות, וזאת תמיד בעיה שהריח במקום עולה על הטעם. הסקונס היו כיפיות, הקפה היה קצת מר מדי וכוסות הקפה היו מעט מתחכמות מדי (לרוב אני בעד גיוון בכלי האוכל, ואלה של רוז בייקרי אכן נאים, אבל עד שמוצאים קפה סביר בפריז, הוא ראוי לכוס חרסינה ולא לכוס קרמיקה גבוהה שמפרידה את הקצף מהקפה), ומרק המינסטרונה היה בסדר, ולא מעולה כמו שהוא נראה.

האווירה לעומת זאת היתה בינלאומית, צעירה ומעניינת, ואחרי תקופה ארוכה בפריז, לשמוע מלצריות מתקשקשות באמריקאית ומתעלגות בצרפתית, היה כמו לראות פרק של פליסיטי. שווה בוודאי לקפה, ואולי גם לארוחה קלה, ויש לי תחושה שבפעם הבאה יהיה טוב יותר. עוד נראה.

הסניף השני בפריז:

מסך מלאמסך מלא‏

לא רחוק משם:

שוק הילדים האדומים: marché des enfants rouges

שופינג מצוין

מותק של מסעדה