שבת בבוקר

1. שבת בבוקר. השמיים תכולים, העננים לבנים. זה יום יפה, יותר מאתמול, יותר משלשום, יותר מלפני שלשום. מכונת הכביסה הומה את המייתה המרגיעה, מים נחבטים בבדים, ושניהם יחד מקציפים חומרי ניקוי. זאת המכונה הראשונה מבין כמה שאעמיס ואייבש ואקפל ואפזר היום. זה נדרש במיוחד. אבל אל תטעו, המיית המכונה אינה גולת הכותרת של בית נקי, לא לא. בסלון פזורים מזרונים (מאיפה הם הגיעו? לא זכרתי שיש לנו עדיין בבית מזרוני חבר), על אחד מהם ישנה מישהי. מי שישנה לידה כנראה יצאה חרש לפני שקמנו, שמעתי את הדלת נפתחת ונסגרת בשקט. גם בחדר ישנות בנות, אדע כמה רק שכשהן יתחילו להתעורר.