יפה לראות איך למסורות העתיקות יש תפקיד משמעותי. איך לא סתם כשהטמפרטורות יורדות אל מתחת לסף הסבל, איך כשהשמיים אפורים ושעות האור מעטות, דווקא אז פתאום נמלאים הרחובות באורות וסרטים וצבעים ונצנצים. שיטת המקל והגזר נוסח אירופה.
קר כאן. קר. היה לנו שבוע של טמפרטורות קרובות לאפס, לפחות מצדו העליון. גם בשלוש מעלות, זה נראה כאילו אפשרי להסתובב בחוץ, אתה מתחבא היטב בתוך מעילים, כפפות וכובעים, והצעיפים כאן נקשרים בכזאת תקיפות סביב הצווארים, עד האזניים והאף, כאילו זאת התחמושת הכי טובה נגד הקור, כאילו היו הצעיפים שן שום נגד הערפד המאיים ובא.
אפילו ירד כאן שלג, לא חיזיון נפוץ בפריז. בפעם הראשונה הוא היה דקיק, כמו פתיתי קלקר שנעלמים מיד במגעם עם האדמה, בפעם השניה הוא כבר הצטבר על המכוניות, אפשר היה לאסוף אותו ביד ולטעום (לא רע בכלל) ולקח לו שעה להימוג. מעניין אם יזדמן לנו השנה גם שלג אמיתי, כזה שנשאר, שאפשר לדשדש בו ולהכין ממנו כדורים (משפחות עם ילדים יכולות כבר להזמין כרטיסים לסטאד דה פראנס, שיתמלא שלג ומשחקיו לכבוד החג). רק שייעלם דקה לפני שיספוג לתוכו את פיח העיר.
וכדי שתושבי העיר לא ייכנסו לדיכאון עמוק, וכדי לתת סיבות טובות לצאת החוצה (וכן, להמשיך לצרוך ביתר שאת, כל דבר אחר שהוא לא רק שוקו חם), במין אינסטינקט אנושי קדום וחכם, העיר נעשית יפהפיה, עוד יותר מתמיד, למרות האפור שנכפה עליה. והיא משתדלת להעשות חיה, ולהתמלא באירועים לכבוד השנה החדשה, למרות שהאמת האמת, היא, שהמקומיים חוגגים אותו בעיקר בבית פנימה. זה רק התחיל, אבל זה צובר תאוצה. החנויות מתקשטות בשלל אורות, הילדים כבר מכינים קישוטים לעץ חג המולד, מבלי שיסבירו להם מי בדיוק נולד ומה הסיפור שלו (חילוניות מערכת החינוך היא אחד העקרונות ששומרים עליהם באדיקות דתית ממש בשנים האחרונות), וכל הילדים מנסחים בלב או בעל פה רשימות של מתנות לפר נואל, הוא סנטה המקומי. וכן, המטרו כבר צפוף יותר, בגלל המעילים ובגלל שקיות הקניות הגדולות שכולם סוחבים איתם, מצטיידים לאירוע המשפחתי והמסחרי הגדול, טיפין טיפין, כל פעם קצת.
שרון
3 דצמ 2008עבורי, זו המתנה שאת משגרת אלינו לכריסמס.
מאחלת לך לקבל המון מתנות מאירות.
strawberry
3 דצמ 2008חג מולד בחו"ל ופאריז בפרט זו חוויה שכל אחד צריך לעבור פעם בחיים. הקישוטים, האורות, הדוכנים ואני הכי
מתלהבת מהחנויות שמציגות מתנות בחלונות הראווה (במיוחד דובוני סנטה חמודים). אבל רציתי לדעת, איך היהודים
בפאריז חוגגים את חנוכה? האם יש משהו מיוחד? http://blog.tapuz.co.il/jetaime
עמיר
3 דצמ 2008יש לי תמיד בעיה עם נואל בפריז, כי זה כה קיטשי, מסחרי, קלישאתי. ואני כל-כך אוהב את זה (בעיה, לא?) .
כנרת
3 דצמ 2008אוי. מתברר שאתה, בסופו של דבר, פשוט אנושי.
אכן בעיה.
Kinneret
4 דצמ 2008סטרוברי, למיטב ידיעתי היהודים בפריז חוגגים את חנוכה בנסיעה לישראל.
אבל האמת היא, ש"היהודים בפריז" מושג רחב הוא, אני בטוחה שרבקה מחב"ד (יש אישה כזאת והיא חתיכת עמוד תווך) מארגנת משהו.
אבל אני לא יודעת על משהו שונה מאשר סופגניות, לביבות והדלקת נרות (מה שכן, הסופגניות הכשרות שאני קניתי כאן שנה שעברה, בחוסר ניסיון משווע, עלו משהו כמו שלושה יורו לאחת, והיו גרועות להכעיס. אז השנה לא תהיה ברירה אלא לנסות להכין בעצמי).
עדי מוציאה את קישוטי הכריסמס, ומחזירה אותם נזופה לקופסה
5 דצמ 2008אני לא עומדת בזה, כל טור שלך עושה לי חשק לקפוץ עכשיו על המטוס.
לשבדיה.
כלומר, גם לפאריז, ברור, עוד לא נרגעתי מהאקלרים, למשל, אבל כריסמס זה קודם כל שבדיה.
ואומנם יש לי את מיטב קישוטי הכריסמס שלי (כאילו שהייתי משאירה אותם לגויים ולאחותם) אבל זה לא מתקבל בברכה בבית שלי. וגם ככה זה לא הולך מי יודע מה עם השרב כאן. כן כן.
כנרת
5 דצמ 2008גם לנו היו בתל אביב כריסמס לייטס משוק הכרמל בשפע, שכמו כל הדברים שהשארתי מאחור, אין לי מושג למי הורשתי. פה, משום מה, זה קצת מיותר לנו.
ועושה לך חשק – אז תעלו על האופנוע ותבואו, נו. עכשיו אני יכולה להעיד שהאוכל כאן יותר טוב מאשר בשבדיה (אבל הקור שם בטח מנצח בנוק אאוט, אז לשיקולך).