המסעדה החדשה של השף הייד קובאייאשי, חניך של ז'ואל רובושון ואחרים, נחשבת לביסטרו החם בעיר, ובוודאי לעסקית הטובה ביותר בה ב-29 יורו, צהריים או ערב, לראשונה, עיקרית וקינוח. זה מפתיע, אם כן, כשמגיעים אליה, ומגלים שמדובר במסעדה, שהיא לא רק קטנה ומכילה חמישה-שישה שולחנות, אלא נראה כאילו שכחו לעצב אותה לפני שמיקמו בה את הביסטרו החדש. היא פשוט נטולת עיצוב לחלוטין. מה שאי אפשר לומר על המשפחה הכה יפנית שישבה לידינו, עם שתי בנות ושני בנים שנראו לבושים במיטב פראדה ואנה סואי ובתסרוקות מעולות, ואם המשפחה בראש השולחן בלא פחות מקימונו של ממש.
המלצרית, לעומת זאת, היתה ממש ישראלית, אם הסתחבקות יתר היא תכונה ישראלית. היא בטח לא פריזאית.
המנות הראשונות, בכל אופן, היו מצוינות, מתוכן אני זוכרת בעיקר שבלולים קטנים ושומיים מאוד על טוסטים, מתוקים כל כך שאי אפשר היה לא לאכול אותם בחיבה, סלט שהיה בעיקר עמוס ברוקפור, כבד אווז ואפונה שבנימוס נלחמנו עליו בינינו.
העיקריות נפלו קצת מהראשונות, בעיקר בשל הנטיה של השפים לבשל את הבשר יתר על המידה בעבור התיירים הסתומים. יש איזה מילכוד 22, של חוסר אמון מתגלגל בין התיירים ובין המסעדנים, שמתמצה ברגע שבו המלצרית מחליטה בעבור הסועדים שלא יוכלו לעמוד במדיום רייר. זה היה המצב אצלנו, והסטייק הענק ברוטב החמאתי הגיע מדיום וול למרות שביקשנו אותו לא יותר ממדיום, ואילו הפרוסה העצומה של הטונה האדומה – המנות העיקריות באמת היו עצומות בגדלן – הגיעה בצבע של עוף. גם כשביקשתי שיעשו אותה (כלומר את אחותה) הרבה פחות, קיבלתי טונה נאה פחות ממה שרציתי. או קיי, בפעם הבאה יש להבהיר: טונה ורודה מבפנים וסטייק – לא יותר ממדיום. זה עובד. המנות האחרות, עוף וקוסקוס היו טובות ולא נרשמו לגביהן טענות.
וזה בגלל כמה סיבות:
– הן היו טובות אך לא הותירו רושם בל יימחה.
– הראשונות המעולות מילאו אותנו עד אפס מקום.
– המשפחה היפנית, שהקפידה ללכת כל הזמן לשירותים בתורות. התברר שהאטרקציה המרכזית היא כלב קטן שנמצא שם. ובסוף הערב התברר שזה הכלב של השף. זה נשמע משונה, אבל אחרי שראיתי סטודנטית חמודה עם עכבר מחמד במטרו, כלבלב של השף במסעדה כבר לא עושה לי כלום.
הקינוחים, שבאמת צר המקום כבר מלהכילם, היו מנות מקוריות שבעצם היו צריכות להשאר עוד קצת בשלב הפיתוח, אבל ג'לי של אספרסו הרשימו עמוקות אחד מאיתנו.
היה מוצלח מאוד לפרקים, משונה לפרקים אחרים (השילוב של המלצרית והכלבלב), אבל המנות כה גדולות שאולי אין צורך בלהזמין אותן לכולם, וגם הקינוחים לא ממש מצדיקים הזמנת רביעיה מהם, מה שמוזיל את הארוחה למתחת ל-30 יורו לאדם, שזאת באמת שערורייה במונחים פריזאיים, וזה בהחלט כלום, ושווה לגמרי.
Le Hide, 10 Rue Général Lanrezac, 17eme. 01.45.74.15.81
Metro: Etoile
יוני 08'
