1 היינו מחכים ללוקיישן יותר טוב, אבל אי אפשר היה לחכות
1. היינו מחכים ללוקיישן יותר טוב, אבל אי אפשר היה לחכות

 

2 זאת העוגה
2. זאת העוגה

 

 

3 הכי
3. הכי

 

 

4 טעימה
4. טעימה

 

 

5 שאכלתי
5. שאכלתי

 

 

6 בחיים
6. בחיים

 

 

7 את בטוחה
7. את בטוחה

 

 

8 שאת
8. שאת

 

 

9 לא
9. לא

 

 

10 רוצה
10. רוצה

 

 

11 חצי?
11. חצי?

 

 

12 בסדר
12 טוב, נו.

 

 

13
13. הזדמנות אחרונה, בטוחה שלא?

 

 

14
14. או קיי, בעיה שלך.

 

 

15
15. כרגע היה!

 

 

16
16. אבל לא כזה.

 

– ז'ק ז'נאן: ככל הנראה, השוקולטייר הטוב בעולם, תואר שמחוויר כמעט ליד יכולתו לקסום קרמלים ומאפים למות מהם. הגיע, למגינת ליבו, רק למקום השני בתחרות טארט הלימון הטוב ביותר בפריז (שלו עשוי בעצם מליים), מה שלא מנע ממנו להוציא ספר הדרכה בנושא, והנה, ככה עושים את זה תוך שבע דקות.

– ליליאן ברטו: תושבת לטנטית של הרובע השישי, בעיקר בזמני הפגרה של "הבימה". ב"מלכת היופי של לינאן" היא משחקת בתפקיד הראשי של מורין פולן, רווקה בת 40, שחייה אינם רצופים בפטיפורים, אבל למרות זאת, או אולי דווקא בגלל זה, היא זוכה לאהבתה של ליליאן. תמונות קשות אלה מתעדות את רגעי השיא של המרת דתה של ליליאן מהגדה השמאלית לימנית. לזכותה ייאמר שהיא דבקה באמונותיה באדיקות, אלא שאני השתמשתי בנשק יום הדין.

 

שתפו

לפוסט הזה יש 10 תגובות

  1. איזה סינרומן כייפי 🙂
    סוף טיפה עצוב, לא?
    מזל שכל סיום הוא התחלה חדשה 🙂

  2. נהדר, ממש קומיקס בתמונות, בתאבון

  3. תודה, אלכס, על הקישור מאיר העיניים. ואני עד עכשיו הייתי בטוחה שקוראים לו ז'ק. ז'נאן. ומסתבר בכלל שקוראים לו ג'קו ג'נאן. או ג'נין. הוא כנראה יותר משלנו ממה שניתן לחשוב במבט ראשון.

  4. זה כמו הגוגל סטריט-וויו של העוגיות.

  5. כנרת וליליאן יקרות. רצה הגורל שאשהה ממש עכשיו בפריז. ועוד רצה הגורל שאגוון קצת. אז הרכבתי לי מסלול שמתחיל מז׳אן ז׳אק או איך שקוראים לו, בואך מרסי ועד החצר האחורית של הבסטי(ליה), כשההשראה כמובן וגם הפרטים מכאן.
    ובעודי בודקת בבוקר עוד כמה עניינים אחרונים, נתפרסם לו בעיתוי מושלם הפוסט ההורס של ליליאן.
    אז הגעתי למקום. כמובן שהרגשתי כפרית עניה מוזנחת ומגושמת לנוכח חמורות הסבר המטופחות שמזיזות את השוקולדים ממקום למקום. אבל ליליאן נטעה בי כוח. סיטרון! הכרזתי בבטחון. וגם שתארוז לי שוקולדים, להביא כמה חתיכות פריז הביתה. הצלחתי להתאפק רק עד הככרונת במורד הרחוב.
    תודה לשלושתכם.
    איזה יום נפלא של פחמימות ושומנים.
    ש.
    נ.ב. יצא לי יותר צור קשר מתגובה. אני יודעת.

  6. פוסט כיפי.
    ועכשיו אני כמובן כמהה לעוגה שאינה בטעם מזרח אירופי. ואין פה.

  7. אני רצה

  8. היי כנרת. תודה שכתבת על האיש המופלא הזה. שמו אגב, ז'ק או ז'קו (מג'קוב) ז'נין. אין כמו האקלייר קרמל או שוקולד שלו. ובאשר לטרלט לימון- הוא בחברה מכובדת. קארל מרלטי קונידטור בחסד, לא פחות ממנו. אכלי את עוגת הלילי ואלי שלו או המון בלאן ותביני על מה אני מדבר. שווה. ממש על כיכר סינט מדיאר המקסימה, בואכה רו מופטארד.

התגובות נעולות.

סגירת תפריט