אמנות פרימיטיבית מעניינת אותי בערך כמו מדף מגבות הנייר בסופר. כלומר, לחלוטין לא. ולמרות זאת, נורא נהניתי במוזיאון בראנלי, מהסיבות הבאות:
- קיר שהוא גן נטוע ומאונך מקסים אותי גם בפעם השביעית שאעבור לידו.
- גם הגנים בפנים מקסימים ביותר.
- עיצוב הפנים זכה לביקורות קטלניות מאדריכלים שביקרו את העיצוב השתלטני שתופס את כל תשומת הלב מהמוצגים. אבל לי, כאמור, הרבה פחות אכפת מהמוצגים, והשבילים הבהירים הספירליים, שסרטים מוקרנים עליהם, היו כניסה מצוינת, בלתי פריזאית בעליל, לתערוכה.
- חלק מהמוצגים מעניינים בכל זאת.
- הילדות שלי דווקא חושבות שזה מעניין.
- יש גומחות של כל הפעלות שמשלבות פולקלור של סרטים, מוזיקה ואמנות שבטית.
- מוזיאון בראנלי נמצא במסלול האהוב עלי, בין הפאלה דה טוקיו, המוזיאון לאמנות מודרנית של פריז לאייפל, בקצה השאנז אליזה, לא רק ברובע השביעי של פאריז, אחד האזורים היפים ביותר בעיני, שמצליחים להציג פאריז מונומנטלית מכל כיוון שלא יהיה.
- מיזוג מעולה, עניין נדיר בפריז.
- אנשים שאוהבים את האמנות המשמימה הזאת טענו שהוא טוב גם מהבחינה הזאת.
בקיצור, שווה ללכת, עם ילדים או אם רוצים קצת לנוח כשמסיירים באזור החובה הזה, רק קחו בחשבון שכמעט בלתי אפשרי למצוא שם משהו לפי תכנון מראש, כמו בן זוגכם שממנו התפצלתם כדי לראות את התערוכה בקצב שלכם, או את השירותים (טיפ ממני: בקומה השלישית, לצאת מהמעלית ובפניה הראשונה שמאלה, בסוף תגיעו).
Musee du Quai Branly, 7eme
Metro: Pont de l'Alma
לא רחוק משם:
