כלומר לא אני, לי יש כבר בחור יפה אחד משלי, שאותו אני מדי פעם מאבדת ברשלנותי הפושעת, אבל מוצאת על פי רוב בדירת שלושה חדרים עם פרקט, מרפסת, הררי כביסה ושתי ילדות.
אבל איזה מעשה של רומנטיקה עדכנית עשתה בתאני, כששרטטה במדוייק את הבחור המתוק מדרום צרפת שפגשה במטרו, שמדבר אנגלית מצוינת, ששבה את ליבה ושאת עקבותיו לא הצליחה עדיין לאתר. אם ראיתם אותו, צרו איתה קשר. אם איבדתם בעצמכם את האהוב/ה הפוטנציאלי/ת שלכם/ן ברחוב, תעשו עם זה משהו – תאיירו לה/לו, תקראו לה/לו, תחרזו ללה/לו, תשירו לה/לו, אבל תעשו עם זה משהו (ובבקשה בלי הרבה סלאשים, זה מנג'ס).
(ואגב, שלום. חזרתי. זאת היתה חופשת מחלה (לא שלי) ממושכת מן הצפוי. עד שטופלו החולים וחזרתי לכאן, עשה האביב נסיונות ראויים להערכה לכבוש את פריז, וכך יצא שעזבתי בלילה מושלג, וחזרתי לימים שמשיים ויפים. קבלת פנים לתפארת. טוב להיות כאן).
