אני לא יודעת למה חושבים שפסה הסולידריות מהעולם. הנה, אפילו עניין הדוניסטי ואליטיסטי כמו אכילה במסעדות מצליח לאגד יחד שלל כותבי אוכל מוכשרים ובעלי במות משל עצמם, לכדי אתר אחד, מושקע, מוצלח, אינפורמטיבי ומגרה. וכמה נוח, הם גם עושים את כל זה באנגלית.
כבר מזמן אמרתי (וכתב ההוכחה נמצא כרגע בכתובים) שבפריז תיירים אוכלים טוב ממקומיים, ומהגרים אוכלים טוב מתיירים, ומהגרים שקוראים אוכלים הכי טוב מכולם. אז הנה, אתר של מהגרים שקוראים על אוכל, שכותבים על אוכל, שמבשלים, שמצלמים (מדור ה-Daily Porn ממש קשה לצפיה), שמפרסמים מאמרים וספרים על אוכל ועכשיו הם גם עושים את זה יחד: Paris by Mouth.
בכותבים: אלק לוברנו, שבחר בקפידה את 102 המסעדות הטובות ביותר בפריז, מג זימבק, עיתונאית וצלמת אוכל היא עורכת האתר, קלוטילד דוסולייה משוקולד וזוקיני הנודע, שהיא אנציקלופדיית אוכל פריזאי (מפת האוכל והחנויות שלה כאן מצד ימין בקישורי פריז), דורי גרינשפן, בשלנית, עיתונאית ומחברת ספרי בישול ואפיה, ועוד כמה, שאני קוראת את כתביהן על בסיס קבוע, כמו וונדי לין ופיליס פליק. וגם קריסוס, כלומר כריסטופר ואקים, שהוא בכלל אנליסט בחברת השקעות, אבל כותב על כל מה שהוא אוכל בחוץ, ולא שוכח לצרף חשבונית.
מדריך המסעדות שלהם הוא ביקורתי, מגוון, עדכני, יעיל, יש לו מנוע חיפוש מצוין לפי איזורים, מחירי ארוחות ולפי ימות השבוע, ובכל עמוד של מסעדה קישורים לביקורות מהימנות בלבד.
מצד אחד, ככה יפה, שלקראת סוף דרכנו כאן צומח כאן יופי של מאגר מידע לאיתור הארוחה הטובה הבאה. מצד שני, עכשיו אפשר לפרוש בשקט.
באותו עניין:
רשימת המסעדות השוות" של "פריזאית", בכל זאת
בלוג האוכל של פרנסואה סימון, מבקר האוכל של לה פיגארו. קצר ועצבני, ויש גם תרגום לאנגלית
aur
6 יונ 2010http://www.tousaurestaurant.com/index.php