אז אצלי קפה הוא האספירין של הבוקר, אלא אם שמפניה היתה השמפניה של הלילה. למען האמת כבר התרגלתי להרכין ראש ולחשוף את עורפי לכיפכוף קטן של אכזבה בכל פעם שאני מזמינה קפה בפריז, ובזמן שהכברתי מילים על הקפה הגרוע של פריז, הלכה לה פריז הזאת ובניגוד להרגלה להתהדר בקפה הגרוע שלה ולהתעקש לנסות לסמן איתו טרנד, מעט-מעט, בצעדי תינוק, היא עמלה לשפר את אופן צריכת הקפאין שלה.
הקפאוטק, הותיק שבבתי הקפה שממש מתכוונים לשמם, נמצא במשולש ברמודה שאחרי וילז' סן פול ובדרך לאיים. זה קפה ידידותי, קודם כל, כי יש בו ווי פי, והוא נחמד לילדים קטנים וגם זרוק באופן כמעט מוצ'ילרי. אני מעט מגזימה, אבל הוא קצת ישן, קצת מרושל, ולא נצפו בו צרפתים מקוריים, מה שאולי הולם את מדיניות ה-Laisser Faire: ישבה שם מישהי עם לפטופ ורגליים על הספה! ואיש לא גער בה!
בחדר למעלה יש קיר צמחים מטפסים ואווירה מעט פחות מרבצית. והקפה:
אני לקחתי מקיאטו מתערובת היום שהגיעה מגואטמלה, אני רק זוכרת שהצטערתי שוב שהמכונה שלנו לא מאפשרת לקפה בתפזורת לבוא בשעריה, כי הייתי שמחה לקנות שקית מהקפה הזה הביתה, ולו בשביל מרכיב ההפתעה: להביא קפה מפריז! הקרואסון – בעיקר לאור הפוסט הקודם – לא מצדיק את המעמד, אבל גם לא מחרב אותו במיוחד.
כפי שאפשר להבין, מקומות שמגישים קפה טוב הם אלו המתמחים בקפה, לא מקומות שעוברים בהם ככה סתם, וכך, גם Coutume, מהדור החדש של בתי הקפה שמתחייבים לכותרת שלהם, נמצא ברו בבילון ברובע השביעי, אבל בכל זאת שבע דקות טובות של הליכה לתוך איזור מגורים ומשרדים, שתוכיח שבכל זאת התכוונת לקפה. מה שאומר שהקהל שבוי.
המקום מתוק ומואר ומסביר פנים, וחמוד ממש, כיאה לבעליו האוסטרליים. גם בו לא איתרתי צרפתיים רבים מדי, ובהתאם, וכמו קודם: המקום מגיש קפה ממש ממש טעים וטוב, אבל מרשה לעצמו לפשל במאפים.
וזה כבר קפה מסיפור אחר:
בקרוב.
52, rue de l’Hôtel-de-Ville 75004
Métro: Pont-Marie, Saint-Paul
פתוח: שלישי-שבת, 9:30-19:30.
Coutume
47, rue Babylone, 7eme
Métro: Saint-François-Xavier, Sèvres – Babylone, Vaneau
פתוח: שני-שישי 8:00-19:00, שבת-ראשון 10:00-19:00.
0
0
