אספירין הוא השמפניה של הבוקר. מתוך תערוכה ב-Maison Rouge והזדמנות להמליץ עליו

אז אצלי קפה הוא האספירין של הבוקר, אלא אם שמפניה היתה השמפניה של הלילה. למען האמת כבר התרגלתי להרכין ראש ולחשוף את עורפי לכיפכוף קטן של אכזבה בכל פעם שאני מזמינה קפה בפריז, ובזמן שהכברתי מילים על הקפה הגרוע של פריז, הלכה לה פריז הזאת ובניגוד להרגלה להתהדר בקפה הגרוע שלה ולהתעקש לנסות לסמן איתו טרנד, מעט-מעט, בצעדי תינוק, היא עמלה לשפר את אופן צריכת הקפאין שלה.

הקפאוטק, הותיק שבבתי הקפה שממש מתכוונים לשמם, נמצא במשולש ברמודה שאחרי וילז' סן פול ובדרך לאיים. זה קפה ידידותי, קודם כל, כי יש בו ווי פי, והוא נחמד לילדים קטנים וגם זרוק באופן כמעט מוצ'ילרי. אני מעט מגזימה, אבל הוא קצת ישן, קצת מרושל, ולא נצפו בו צרפתים מקוריים, מה שאולי הולם את מדיניות ה-Laisser Faire: ישבה שם מישהי עם לפטופ ורגליים על הספה! ואיש לא גער בה!

La Caféothèque de Paris. עגלת ילדים מתקבלת בברכה
La Caféothèque de Paris. הקדשה יפה של מיה אנג'לו

 

בחדר למעלה יש קיר צמחים מטפסים ואווירה מעט פחות מרבצית. והקפה:

La Caféothèque de Paris. הקפה: ובכן, מצוין

אני לקחתי מקיאטו מתערובת היום שהגיעה מגואטמלה, אני רק זוכרת שהצטערתי שוב שהמכונה שלנו לא מאפשרת לקפה בתפזורת לבוא בשעריה, כי הייתי שמחה לקנות שקית מהקפה הזה הביתה, ולו בשביל מרכיב ההפתעה: להביא קפה מפריז! הקרואסון – בעיקר לאור הפוסט הקודם – לא מצדיק את המעמד, אבל גם לא מחרב אותו במיוחד.

ובמעבר חד לגדה השמאלית: הבחור עם הברט האדום – אמריקאי, למען הסר הספק

כפי שאפשר להבין, מקומות שמגישים קפה טוב הם אלו המתמחים בקפה, לא מקומות שעוברים בהם ככה סתם, וכך, גם Coutume, מהדור החדש של בתי הקפה שמתחייבים לכותרת שלהם, נמצא ברו בבילון ברובע השביעי, אבל בכל זאת שבע דקות טובות של הליכה לתוך איזור מגורים ומשרדים, שתוכיח שבכל זאת התכוונת לקפה. מה שאומר שהקהל שבוי.

המקום מתוק ומואר ומסביר פנים, וחמוד ממש, כיאה לבעליו האוסטרליים. גם בו לא איתרתי צרפתיים רבים מדי, ובהתאם, וכמו קודם: המקום מגיש קפה ממש ממש טעים וטוב, אבל מרשה לעצמו לפשל במאפים.

Coutume. בריסטה עם ברט

 

Coutume. מכינים פילטר עם קצת טקס בישבן

 

Coutume. הקפה ממש ממש טוב וטעים, המאפים – בונז'ור

 

Coutume, הבר. את הנורות אפשר להשיג בקונראן שופ, ממש ליד
Coutume. כיור ששינה פונקציה

 

וזה כבר קפה מסיפור אחר:

La Manufacture de Chocolat Alain Ducasse. קפה טוב, בתפקיד משנה הפעם

בקרוב.

La Caféothèque

52, rue de l’Hôtel-de-Ville 75004

Métro: Pont-Marie, Saint-Paul

פתוח: שלישי-שבת, 9:30-19:30.

 

Coutume

47, rue Babylone, 7eme

Métro: Saint-François-Xavier, Sèvres – Babylone, Vaneau

פתוח: שני-שישי 8:00-19:00, שבת-ראשון 10:00-19:00.

0

 

0

שתפו

לפוסט הזה יש 5 תגובות

  1. קצת נעלבתי בשם רחוב בבל (rue de Babylone – ע"ש העיר, לא התכנה…). אמנם לא רחוב תיירותי במובן הקלאסי, אבל בפרוש אינו רק איזור משרדים ומגורים. ראשית, זהו רחוב בן 800 מטרים המחבר בין שני איזורים מעניינים מבחינה תיירותית, ושונים מאד זה מזה: במערב – איזור האינווליד ומוזיאון רודן; במזרח – תחילתו של הרובע השישי, על שלל בתי הקפה, המסעדות, הבארים, הגלריות, המוזיאונים, הכנסיות, הגנים, החנויות ומה לא. שנית, גם הרחוב עצמו אינו נטול חן: מבחינה ארכיטקטונית הוא מהווה מעין גשר כפרי משהו בין הרובע השביעי המפונפן לבין הרובע השישי העממי יותר. בתיו נמוכים לרוב, חזיתותיהם בעלות שיק עדין ולא מתיימר. כמו כן, יש בו כמה מוסדות ששווה לבחון. בהליכה ממערב למזרח נפגוש: פגודה, שהובאה מסין בחלקים כמתנת בעל לאשתו האהובה – שכמובן נטשה אותו שנה מאוחר יותר (סיפור אהבות?). כיום בית קולנוע קטן ומיוחד; ביתו הרשמי של ראש ממשלת צרפת (טוב, נו, הצד האחורי). לא להראות לשרה, אחרת לא נצא מזה; גינה מקומית חביבה שהיתה פעם חצר מנזר; הגן של לגיון הזרים (פתוח רק בשבת בצהרים – טרם הספיקותי, אבל אמור להיות מאד מעניין); חנות קונראן – ריהוט שיקי לבעלי עודפי עו"ש; וכמובן המכולת הגדולה וכלבו בון-מארשה; ליד, למאמינים (הגוים), ניתן לצפות בגופתה של קדושה כלשהי (כיום היתה מאושפזת, בשל שיחות תכופות עם האל ונציגיו) המוצגת לראווה בקפלה הסמוכה. שתחמיצו את כל זה? ואם תשתו קפה לא רע, מה רע?

  2. אמנם הביקור הראשון שלי בפריז היה לפני חודש בלבד, אבל אני חייבת למחות- הופתעתי בגדול מכמות הקפה הטוב ששתיתי שם. בתור מכורה רצינית, שמחתי מאוד כשמצאתי "על הדרך", ללא מאמץ וברחובות הראשיים המון בתי קפה מצוינים, וגם ברב המסעדות הקפה היה טוב. אגדיל ואומר- זאת הייתה הפעם השנייה בחיי בה נהניתי מקפה בטיול לחו"ל (הראשונה היתה איטליה- אבל זאת לא חוכמה :).

  3. שלום סנדי, ספרי לי על זה. באמת, אשמח לשמוע. שנים שאני מחפשת קפה טוב בפריז. אפילו במסעדות שלושה כוכבים הקפה לפעמים בייש את הפירמה.

    זאב, חלילה וחס, רחוב בבילון הוא רחוב מצוין ותודה על פירוט מעלותיו. הכוונה היתה, שבניגוד לבתי הקפה בעלי הטרסות שטופות השמש (ברגעים מסויימים) שבתחילת רו בבילון, ליד בון מרשה, אז קוטום מזמין את לקוחותיו להרחיק מעט ולא בעבור הטרסה, ולא בזכות מיקום אסטרטגי משובח, אלא בשביל הקפה.

  4. כלומר יש קפה טוב בפריז אבל רק עד שבע בערב?

התגובות נעולות.

סגירת תפריט